דיכאון לאחר תאונות עבודה או תאונות דרכים

תאונות עבודה רווחות בישראל עד מאוד ועלולות להסתיים בפציעות פיזיות עם השלכות נפשיות ואף להביא לאובדן כושר עבודה. ד"ר אנטוני נפתלי, פסיכיאטר מומחה, מרחיב על תהליך ההכרה באובדן כושר עבודה עקב דיכאון - גם כאשר אין פגיעה פיזית ברקע

  • תאונה
ד"ר אנטוני נפתלי, בשיתוף zap doctors
אחרי התאונה, עלול להתפתח דיכאון (צילום: ShutterStock)

מקום העבודה מהווה נדבך מרכזי בחיים המודרניים וככזה עליו לספק את הסביבה הבטוחה והמטיבה ביותר עם העובד. חרף זאת בישראל ישנן כ-70,000 תאונות עבודה בשנה שלהן השלכות פיזיות ונפשיות. במקרים מסוימים ניתן לטפל בפציעה הפיזית ולהשיב את העובד למפעל ואף לתפקיד אחר אבל לעיתים עצם החזרה למקום "האירוע" בו אירעה הטראומה עלול לעורר מצבים נפשיים מורכבים כמו דיכאון וחרדה שמצריכים הערכת מצב פסיכיאטרית לאובדן כושר עבודה.

מקרים רווחים לאובדן כושר עבודה עם השלכות נפשיות

פציעות פיזיות מלוות בטראומות נפשיות אך לא לכולן יש השלכות לטווח הארוך, במקרים מסוימים גם לאחר שהפציעה הפיזית טופלה הטראומה הנפשית היא הסיבה המהותית לאובדן כושר עבודה. כיוון שחובת ההוכחה חלה על הנפגע עליו להוכיח קשר נסיבתי בין המקרה לבין אי יכולתו לעבוד.

ישנם מקרים שאובדן כושר עבודה נובע מהתעמרות או מהאשמות. כך למשל אדם שעבד במשך שני עשורים בחנות ולפתע הוא מקבל מכתב שימוע לפני פיטורין עקב חשדות שגנב פריטים מהחנות. או עובדת מסורה שהגיעה לעמדה ניהולית ולפתע חווה התעמרות מתמשכת לאחר שההנהלה התחלפה. גם במקרים אלו יש מקום לכתיבת חוות דעת ולאבחנת פוסט-טראומה שהיא הגורם שהביא לאובדן כושר עבודה.

כתבות נוספות בנושא מאת ד"ר אנטוני נפתלי:

נכות נפשית לניצולי שואה: מדריך>>

גזזת: פיצוי בגין פגיעה גופנית ונפשית>>

מה עושים במקרה של אובדן כושר עבודה? (צילום: ShutterStock)

תהליך הגשת בקשה לאובדן כושר עבודה עקב דיכאון

כל אדם שנפגע בתאונת עבודה וכתוצאה מכך לא יכול לעבוד מסיבות רפואיות נדרש להגיש תביעה להכרה באובדן כושר עבודה, כאשר במקרים מסוימים רופא המשפחה יפנה אותו לפסיכיאטר מקצועי שיעריך את מצבו הנפשי. פסיכיאטר קופת החולים (בדרך כלל) יעריך את מצבו הנפשי ויטפל בו באמצעות כדורים להפגת המתח והחרדה.

יחד עם זאת, ישנם מקרים מסוימים בהם כל חזרה "לזירת האירוע" משפיעה לרעה על הנפגע. לעיתים הדבר עשוי לנבוע מחוסר אמון המערכת שלא שמרה עליו או פיקחה על תקינות המכונה ולעיתים אלו יכולים להיות הזיכרונות שעולים סביב האירוע, הדם שניתז או תחושת חוסר האונים שמצמיתה אותו ומביאה לכך שלבסוף גם אם פציעתו הפיזית טופלה וגם אם הועבר מתפקידו לתפקיד אחר הוא אינו יכול לעבוד. במקרים אלו יתכן מאוד והוא סובל מפוסט-טראומה ולכן הוא נדרש להערכה פסיכיאטרית נוספת לבחינת קבלת גמלת נכות עקב אובדן כושר עבודה.

תהליך ההערכה הפסיכיאטרית לאובדן כושר עבודה גם לאחר כשנה מהפציעה

לא פעם אני פוגש באנשים שעשו כל מאמץ להשתקם אך החזרה למקום האירוע מחזירה אותם לאחור לימים אפלים ופוגעת בתפקוד היום יומי שלהם ובפרט ביכולת שלהם לעבוד באופן שגרתי. במצב זה עומדת לזכותם האפשרות לקבל הערכה פסיכיאטרית לאובדן כושר עבודה והם יכולים לעשות זאת באופן עצמאי דרך פנייה לפסיכיאטר שזהו תחום התמחותו, דרך הפנייה מהרופא המטפל בהם בקהילה או דרך עורך הדין לענייני נזיקין שמבקש את חוות הדעת למקרה.

כדי להעריך את מצבו הבריאותי-נפשי של המטופל אני מבקש לקבל את התיעוד הרפואי הקשור לפציעה מכל גורם רפואי שטיפל בנפגע - רופא אורטופד, חדר מיון, רופא משפחה, פסיכיאטר מטפל, פסיכולוג וכן הלאה וזאת על מנת להעריך האם המצב הנפשי פוגע בתפקוד היום יומי - בשינה, ברמת התיאבון, ביחסים הבין-אישיים, ברמת הריכוז, ביוזמה וכן הלאה.

בשלב הבא - אני עורך שיחה שמטרתה הסופית היא להעריך אם המטופל סובל מ-post traumatic dramatic stress disorder (PTSD) וזאת כדי לדרוש את אחוזי הגמול לאבחנה. השיחה נעשית בדרך כלל דרך בתוכנת זום ובהסכמת המטופל לנוכחות של המזכירה הרפואית שמטרתה לתעד את השיחה לפרוטוקול. תהליך זה נעשה גם כאשר הפנייה מגיעה מעורך הדין של המטופל. לאחר מכן אני כותב את חוות הדעת על סמך השיחה והפרוטוקול ובמקרים מסוימים אני ממשיך לטפל בנפגע - כשיש נכונות לכך.

יש לציין שתהליך זה נכון וקביל גם כאשר פוסט-הטראומה נחווית בסמוך למועד התאונה ועוד לפני שמוגשת תביעת נזיקין על ידי עורך דין המייצג את הנפגע. גם כאן המטרה היא לטפל בתסמיני הדיכאון ו-PTSD ואף לטפל בתסמינים פסיכוטיים במסגרת טיפולית מתמשכת שלאחריה אני כותב את חוות הדעת (בשילוב חוות הדעת של הרופא המטפל בקהילה) ושולח אותה לעורך דין של הנפגע.

לסיכומו של עניין, אבחנה של Post Traumatic Dramatic Stress disorder ניתנת רק כאשר ישנו קשר סיבתי בין התאונה או האירוע לבין האבחנה וזאת בתנאי ש שקיימת פגיעה בכושר העבודה. האבחנה מתבססת על הערכת המצב בהתאמה לנתונים הרפואיים ולשיחה או לתהליך הטיפולי שנערך עם המטופל וכוללת המלצה על אחוזי הנכות.

ד"ר אנטוני נפתלי הוא פסיכיאטר מומחה בעל עשרות שנות ניסיון באבחון וטיפול פסיכיאטרי, פסיכוגריטארי, פסיכותרפיסטי וטיפול תרופתי. במסגרת עבודתו הוא עוסק בכתיבת חוות דעת רפואיות לגופים אזרחיים וצבאיים. לפרטים נוספים וליצירת קשר: anthony.naftali@gmail.com / 054-225-2542 ובקרו באתר הבית.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully