האם ניתן למנוע דום לב?

עוד לא ייבשו הדמעות בעקבות מותו של אל"מ שרון אסמן, וכבר התבשרנו על פטירתו המצערת של רוני דניאל, גם הפעם - מדום לב. לנוכח האירועים, ריכזנו עבורכם את המידע החיוני אודות התופעה - מהסימנים, דרך דרכי המניעה המומלצות ועד לפעולות שיש לנקוט בשטח בעת חירום

  • דום לב
פרופ' מחמוד סולימאן, בי"ח רמב"ם, וואלה! בריאות בשיתוף zap doctors
איך מתמודדים עם דום לב? (צילום: ShutterStock)

בתקופה האחרונה התבשרנו על מקרים רבים של אנשים שלקו בדום לב: שחקן הכדורגל כריסטיאן אריקסן, אל"מ שרון אסמן ולאחרונה גם רוני דניאל - הכתב הוותיק שהלך לעולמו בטרם עת בשל אותה התופעה המדאיגה.

בעקבות המקרים הללו, אי אפשר שלא לתהות - מה גורם לאנשים בגילים שונים לסבול ממצב מסכן חיים שכזה שלעיתים רבות נגמר בצורה טרגית וכואבת?

ובכן, דום לב נגרם כתוצאה מהפסקה פתאומית של פעולת הלב. במרבית המקרים, מצב זה מתרחש עקב הפרעה בקצב הלב שבעטיה הוא מפסיק לייצר תפוקה יעילה ואינו יכול לספק את צרכי הגוף באופן מידי. כאשר חמצן לא עובר לתאים, האדם מאבד הכרה ותוך זמן קצר עלולה להיגרם פגיעה מוחית.
האם ניתן למנוע את המצב, מי מועד יותר לסבול ממנו ומה הכי חשוב לעשות אם חלילה נתקלים במקרה כזה? מיד תבינו את כל מה שחשוב לדעת בנושא.

לפני הכול נתחיל בעובדה: דום לב עלול לגרום למוות מהיר אם המטופל אינו זוכה לעזרה מיידית. לעומת זאת, כאשר מצליחים להשיב את פעילות הלב תוך פרק זמן קצר, יש סיכוי טוב שהחולה ישוב לתפקוד ולעיתים אף לתפקוד מלא.

מה ההבדל בין דום לב לבין התקף לב?

דום לב הוא כאמור מצב הנגרם עקב הפסקה פתאומית של פעילות הלב, לרוב בגלל הפרעת קצב מסוכנת. לעומת זאת, התקף לב נגרם כתוצאה מחסימה פתאומית של אחד מהעורקים הכליליים שמספקים דם ללב. התסמינים במקרה כזה יכולים לכלול כאבים בחזה ו/או ביד, הזעת יתר, בחילות, והקאות. אצל נשים הביטוי לרוב פחות מוחשי וכולל כאב עמום או קוצר נשימה. חשוב לדעת שכל התקף לב עלול להוביל להפרעות קצב ולמעשה זוהי אחת הסיבות השכיחות ביותר לדום לב - ומכאן חשיבות הטיפול המיידי. במקרה כזה יש להזעיק מיד ניידת חירום.

מהם הסימנים המקדימים לדום לב?

רבים מהלוקים בדום לב מדווחים על סימנים המעידים על התקף לב כמו כאב לוחץ בחזה או הרגשה כללית רעה. לעיתים, המטופל יתלונן על אירועים של עלפון או על תחושת טרום עלפון זמן מה לפני האירוע. לעיתים מדובר באירוע מפתיע שמתרחש ללא כל התרעה מוקדמת.

כל מי שצפה ביורו זוכר את המקרה המפחיד של כריסטיאן אריקסן הדני (צילום: רויטרס)

למה זה קורה ומי נמצא בסיכון גבוה?

מבחינת מספרית, מרבית המקרים מתרחשים בקרב אנשים "בריאים" יחסית ללא בעיית לב ידועה. אז מה בכל זאת גורם לדום לב? ובכן, הסיבות השכיחות ביותר, הן טרשת עורקים והתקף לב, בעיות במבנה שריר הלב (כמו היפרטרופיה), או בעיות במערכת החשמל של הלב. שתי הסיבות האחרונות נפוצות בעיקר בקרב צעירים (בני פחות מ-40) כמו ספורטאים, ולרב מדובר בבעיה תורשתית מולדת.
למעשה, דום לב הוא אחת מסיבות המוות המוכרות ביותר בקרב ספורטאים צעירים. מסתבר שחלק לא קטן מהספורטאים שנפטרו בעטיו סבלו מבעיה מולדת כלשהי בלב. לעיתים מדובר במום ידוע ולעיתים בכזה שהחולה כלל לא היה מודע לקיומו.

וכמובן - כמעט כמו בכל תחום בחיים, גם במקרה הזה הגנטיקה משחקת תפקיד משמעותי. לכן, אנשים שבמשפחתם אירעו מקרים של דום לב או התקף לב עלולים להימצא בסיכון מוגבר לכך.

האם ניתן למנוע את המצב הזה?

הקידמה ברפואה ובטכנולוגיה מאפשרת טיפול יעיל במקרים של דום לב, לכן חשוב לזהות את האנשים הנמצאים בסיכון גבוה. כאשר מדובר לאלה שבמשפחתם יש היסטוריה משפחתית של התקפי לב או דום לב, מומלץ לגשת לקרדיולוג על מנת לבצע את הבדיקות הנדרשות כמו בדיקת א.ק.ג ואקו בהתאם להמלצות המקובלות.

כמו כן, כיום חולים הנמצאים בסיכון בשל סיפור משפחתי, יכולים לבצע בדיקה גנטית על מנת לאתר את הפגם הגנטי. חשוב לציין כי ישנם אמצעים טיפוליים שונים עבור אנשים אלה, אשר מסייעים להם במניעת הסיכון.

מעבר לכך, אי אפשר שלא לדבר על חשיבותו של אורח החיים הבריא בשמירה על תפקוד הלב הכללי ובמניעת דום לב. חשוב לטפל בגורמי סיכון לטרשת, לצמצם את צריכת השומנים מהחי, להימנע מעישון, לשמור על כושר גופני סדיר בהתאם לרמת היכולת ולנסות להימנע מסטרס. כמו כן, חשוב לבקש מרופא המשפחה הפנייה לבדיקת דם שגרתית אחת לשנה - שנתיים בהתאם למצב הרפואי ולגיל. יש לבצע מעקב אחר לחץ הדם, הסוכר והכולסטרול. זכרו - בדיקות מעין אלה ושגרה על אורח חיים נכון יכולים להציל את חייכם!

מה עושים אם נתקלים במישהו שלוקה בדום לב?

אם אתם חלילה נתקלים במישהו שלפתע נופל ומאבד את ההכרה, יש להזעיק מיד עזרה ולבצע פעולות החייאה הכוללות עיסוי לב יעיל. כיום יש המלצה להציב מכשיר דפיברילטור אוטומטי במקומות ציבוריים למקרי חירום. מכשיר זה קל לתפעול והוא למעשה הטיפול הנדרש לטובת השבת פעילות הלב ולכן אם קיים מכשיר כזה בסביבה חשוב לעשות בו שימוש מידי. חשוב להבין שכל דקה שעוברת מפחיתה מהסיכוי למנוע נזק ולהציל את חייו של הלוקה בדום לב.

חפשו מיד את הדפיברילטור (צילום: ShutterStock)

האם פעילות גופנית מאומצת עלולה לגרום לדום לב?

"פעילות גופנית מאומצת בהחלט יכולה להוות זרז לדום לב, כאשר המתאמן סובל מסיכון מוגבר לכך. גם התרגשות נפשית מוגברת עלולה לגרום לתופעה. אמנם אין כיום המלצה רשמית כזאת אך ההיגיון הבריא אומר שראוי שדפיברילטור אוטומטי יוצב בכל חדר כושר, משום שזה המקום המועד ביותר לפורענות. אני לא ממליץ לאנשים מעל גיל 50 לבצע ספורט אתגרי מאומץ מדי. אם בכל זאת מקיימים פעילות כזו בגיל כזה חשוב לעבור בדיקות רפואיות מקיפות ולוודא שקיים מכשיר דפיברילטור בסביבה.

לסיכום: דום לב הוא תופעה יחסית שכיחה ומדאיגה אשר מהווה סיבה עיקרית למוות פתאומי בגיל צעיר. חשוב לזהות את אלה הנמצאים בסיכון ללקות בדום לב ובעת חירום - להזעיק עזרה באופן מידי ולבצע פעולות החייאה הכוללת עיסוי לב עד להגעת העזרה.

פרופ' מחמוד סולימאן, מומחה לקרדיולוגיה, מנהל שירות צנתורים אלקטרופיזיולוגיים ביחידה לאלקטרופיזיולוגיה בביה"ח רמב"ם בחיפה.

לפרטים ומאמרים נוספים מאת פרופ' סולימאן ויצירת קשר לקביעת תור במרפאתו הפרטית בחיפה, היכנסו עכשיו>>

סייעה בהכנת הכתבה: מיכל הלפרין

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully