פתאום, יום בהיר אחד, אתן מגלות שאתן לא יכולות להתרחק לשנייה מהתינוק שלכן מבלי שהוא יבכה וידרוש שתישארו בטווח הראייה שלו. זה קורה, בדרך כלל, סביב גיל 8-9 חודשים וזה יכול להיות תובעני וקשה (כאילו עד עכשיו לא היה…). דנה לב, מנחת הורים לגיל הרך, מזמינה אתכן להכיר את חרדת הנטישה.
בתחילת חייו של התינוק הוא אינו מבחין בדמויות המטפלות בו. לאט לאט מתפתחת אצלו ההבנה אילו פעולות, תנועות או קולות יכולות לגרום למטפל העיקרי לבוא. במקביל, הוא לא מבין שדברים קיימים אם הוא לא רואה אותם. אם תסתירו צעצוע מסוים, מבחינת התינוק הוא פשוט לא קיים.
אז מה קורה מגיל 8-9 חודשים?
ראשית, מתחילה התזוזה במרחב. מרבית התינוקות כבר זוחלים, כלומר ישנה התרחקות מהאם והם מגלים יותר עצמאות, אם כי עדיין ירצו את קרבת ההורה. בו בזמן מתחיל להתגבש המושג "קביעת אובייקט". התינוק מבין שמשהו מתקיים גם כשהוא לא רואה אותו, ואתן תרגישו את זה במיוחד כאשר הוא יבכה, ירצה יותר ידיים ויקרא לכן כשתתרחקו או תעמדו לצאת מהבית. באשר ללילות, התינוק יחווה את השינה כפרידה של ממש. יתכן ובגיל הזה תופיע רגרסיה בשינה או שההרדמות יהיו ארוכות יותר. יתכן והתינוק יבקש להירגע רק עליכן או בנוכחותכן עם מגע.
כמה זמן השלב הזה נמשך?
מדובר בשלב התפתחותי חשוב שכל תינוק עובר, ואצל כל אחד הוא ייחווה בעוצמה אחרת. בגיל שנתיים חרדת הנטישה תגיע לשיאה והיא תחלוף בסביבות גיל 3. כמובן שמדובר בתקופה עם פיקים ולא תחוו זאת בעוצמה חזקה במשך כל הזמן הזה. חשוב לזכור שזה זמני, שהתינוק צריך לעבור את השלב הזה ועליכן להעניק לו את תחושת הביטחון ובמקביל גם להרפות ולאפשר לו עצמאות.
מה מומלץ לעשות במהלך היום?
● דברו עם התינוק מעבר לקירות, כשאתן והוא בחדרים נפרדים, כדי שיבין שאמא עדיין נוכחת גם אם הוא לא רואה אותה.
● משחקי "קוקו" כשאתן מתחבאות מאחורי ספה, שמיכה קטנה וכו'. החביאו הן את עצמכן והן את התינוק ולבסוף "חשפו" אתכן או אותו.
● תרגלו יציאה מהחדר (לדקות בודדות) כשאתן אומרות "אמא כבר חוזרת". רצוי להמשיך לדבר תוך כדי שאתן יוצאות עם התינוק. כאשר אתן חוזרות, חשוב לסגור את המעגל ולומר "הנה אמא חזרה".
● במידה והתינוק בוכה ורוצה אתכן, חשוב לדבר בצורה רגועה, לשדר לו שהכל בסדר ושאתן כאן. אל תגיבו בצורה היסטרית ואל תשדרו לו לחץ, כי אז הוא יחשוב שבאמת יש לו ממה לחשוש. הרעיון הוא לנסות לתת מענה בהדרגה: תחילה להתקרב ולנסות להרגיע אותו ולדבר אליו. במידה והתינוק עדיין בוכה, התקרבו יותר, לטפו, שוחחו עמו וכמובן אם הבכי נמשך - הרימו אותו.
● יש לבצע פרידה בגן בצורה מסודרת. אפשר להיפרד בטקס קצר ולומר שתחזרו לקחת אותו בהמשך היום. חשוב מאוד לא להיעלם. אין לילדים תחושת זמן וההיעלמות רק תעצים את החרדה. מהצד השני, אל תמשכו את הפרידה כי גם כאן, זה יגרום לילד להבין שיש לו ממה לחשוש. אין ספק שקשה לשמוע את הילד בוכה, לכן תנו לו חיבוק חזק, אמרו לו עד כמה אתן סומכות עליו והיפרדו לשלום תוך כדי שאתן סומכות על צוות הגן.
מה מומלץ לעשות לקראת הלילה?
● אפשרי לתת לתינוק חפץ מעבר. זו יכולה להיות בובה, כרית קטנה, שמיכה קטנה, חיתול בד וכו'. מומלץ לבחור במשהו שבמידה וייהרס או יאבד תוכלו לשחזר. אפשר להספיג את החפץ בריח שלכן, ובמידה ואתן מניקות ניתן להתיז מעט חלב אם. כדי לחבב את חפץ המעבר על התינוק ניתן לשחק בו ביחד במהלך היום כדי שתהיה לו קונוטציה חיובית אליו.
● מומלץ להקדיש יותר זמן לטקס השינה, לנהל אותו בצורה רגועה ולהוריד גירויים. החשכה הדרגתית של החדר והבית ודיבור בצורה נעימה ושקטה. בנוסף, מומלץ להיפרד מבני הבית ולאחל לכולם לילה טוב. אפשר להיפרד גם מבובות או מצעצועים שהתינוק אוהב במיוחד. הזכירו לו שהולכים לישון ובבוקר כשהשמש תזרח תקומו שניכם ותהיו שוב ביחד. בטקס השינה מומלץ להיות קרובות פיזית לתינוק, לחבק, להעניק מגע (אפשר עיסוי) ולתת לו את הזמן הזה שהוא צריך לכניסה טובה ורגועה לשינה.
● במידה והתינוק מתעורר לפני הכניסה לחדר יש לדבר אליו בקול מרגיע או ללחוש "ששש..." כדי שיידע שאתן נמצאות ממש מעבר לדלת.
● במידה ויש רגרסיה בהרגלי השינה, אתן יכולות לחזור אחורה למשך מספר ימים כדי להעניק לתינוק את הביטחון שהוא זקוק לו, גם אם זה אומר להרדים ביותר נוכחות, מגע וזמן.
אפליקציית Jama הוקמה במטרה לתת מענה לאימהות לתינוקות בגילאי לידה ועד גיל שלוש, ולרכז עבורן תוכן, פעילויות, טיפים ממומחים וסרטונים שילוו אותן לאורך התקופה המאתגרת הזאת. כל התכנים באפליקציה "גדלים" יחד עם התינוק ומותאמים באופן מדויק לשלבי ההתפתחות שלו, כך שהאימהות מקבלות רק את מה שרלוונטי להן ומעניין אותן בכל רגע נתון.
אפליקציית Jama היא ה-מקום של האימהות בישראל לפגוש ולהכיר אימהות נוספות סביבן, וליצור חברויות חדשות ומרגשות במסע המרתק.
חפשו אותנו בגוגל: https://app.jama.co.il/