כשהבושה הייתה חזקה מהכל: איך מטפלים בשלפוחית רגיזה?

קרן, 42 היא מורה בבית ספר תיכון בעיר ראשון לציון. במשך שנים היא לימדה באותו בית ספר ונחשבה תמיד למורה מוערכת. לפני מספר חודשים היא הגיעה לקליניקה של פרופ' קובי סתיו, מנהל יחידת נוירו-אורולוגיה במרכז רפואי שמיר, בפנים מושפלות, מתביישת להישיר מבט, מבוהלת ובעיקר חסרת אונים.

היא סיפרה שהיא סובלת משלפוחית רגיזה ולפני מספר חודשים אירע מקרה ששינה את חייה. זה קרה במהלך יום לימודים כשהיא מצאה עצמה עומדת מול הכיתה מבלי שהצליחה להתאפק וכל השלפוחית שלה התרוקנה לעיני התלמידים מבלי שתהיה לה יכולת לשלוט במתרחש. הנזק הנפשי שנגרם לה היה קשה מנשוא, והיא מעולם לא חזרה ללמד בבית הספר הזה.

אצל נופר, גרושה בת 37, המטופלת אף היא במרפאתו של סתיו, תסמונת השלפוחית הרגיזה הופיעה לפני מספר שנים, אך היא הצליחה להסתדר תקופה ארוכה עם טיפול תרופתי. למרות תופעות הלוואי של הכדורים, היא הרגישה שהם עושים את העבודה והתופעות בטלות בשישים לעומת הסבל מהתסמונת. אבל אז, בלי הודעה מוקדמת משהו השתבש. במהלך הפעם הראשונה בה קיימה יחסי מין עם בן זוג חדש היא חוותה דליפת שתן לא רצונית. עוגמת הנפש והמבוכה הרבה הובילה אותה לסיום הקשר באופן מידי, וערערה את בטחונה לצאת עם גברים נוספים.

לדברי פרופ' קובי סתיו, "קרן ונופר הן רק חלק מכ-17 אחוזים באוכלוסייה שסובלים מתסמונת 'השלפוחית הרגיזה' המאופיינת בחוסר יכולת להתאפק (דחיפות) ואף בדליפת שתן. כתוצאה מכך רבים מגבילים עצמם בפעילויות יומיומיות שונות ונמנעים מלהשתתף במפגשים חברתיים. כך גם קרן, שנכנסה לדיכאון בגלל הפגיעה בדימוי העצמי לאחר המקרה המצער, נמנעה ממפגשים חברתיים, הפסיקה ללכת לעבודה ונופר שמצאה עצמה נמנעת ממפגשים עם בני המין השני".

לדברי פרופ' סתיו, "בתסמונת השלפוחית הרגיזה, ניתן לטפל במספר דרכים, החל מטיפול שמרני, המתחיל בהסבר על המחלה בעיקר כדי להפחית את סף החרדה שלא מדובר במחלה מסוכנת ושינוי באורח החיים שכולל הימנעות ממאכלים שיכולים להחריף את הסימפטומים (קפאין, משקאות מוגזים, אלכוהול ועישון). לעיתים אנו משלבים גם פיזיותרפיה של רצפת האגן". לאחר שלב טיפולי זה, אצל חלק מהסובלים מהתסמונת תהיה הקלה משמעותית בסימפטומים.

השלב הטיפולי הבא הוא מתן תרופות המפחיתות את פעילות היתר של שריר השלפוחית. קיימות מספר תרופות שחלקן מלוות בתופעות לוואי כמו עצירות, יובש בפה ובעיניים. אך הבעיה העיקרית, אומר פרופ' סתיו, היא שמרבית המטופלים מפסיק ליטול אותן בעיקר בגלל שמידת יעילותן אינה גבוהה והם אינם חשים בשינוי.

"בשלב הבא אני ממליץ לחולים שלי על טיפולים מתקדמים כמו השתלת קוצב סקראלי או הזרקת בוטוקס לשלפוחית. החיסרון בטיפול בבוטוקס הוא שהיעילות שלו היא זמנית (6-9 חודשים) ואז יש לחזור על הטיפול. חיסרון נוסף של הבוטוקס הוא שחלק מהמטופלים (6 אחוזים) יכולים לפתח אצירת שתן בעקבותיו, מכיוון שהבוטוקס משתק את שריר השלפוחית ומונע מהשריר להתכווץ ואז יש צורך להשתמש באופן זמני בקטטרים כדי לרוקן את השלפוחית".

פרופ' סתיו מסביר כי הטיפול האחרון והמתקדם ביותר הוא הקוצב הסקראלי. מכשיר המושתל בגוף וגודלו כמטבע קטן. ניתן לתקשר איתו ולשנות תוכניות קיצוב חשמליות בעזרת שלט רחוק. יתרון נוסף של הקוצב החדשני הוא שניתן לטעון את הסוללה שלו דרך העור ואין צורך בפעילות פולשנית נוספת כדי לתחזק אותו.

הקוצב הסקראלי הוא למעשה מכשיר רפואי חשמלי זעיר המושתל מתחת לעמוד השדרה התחתון ושולח פולסים של זרמים חשמליים בעוצמה חלשה ובתדירות גבוהה אל מרכזי ההשתנה בחוט השדרה ובמוח. הגירוי החשמלי מסדיר את התקשורת והתמסורת בין שלפוחית השתן, רצפת האגן ומערכת העצבים המרכזית. שיעור ההצלחה של הקוצב הסקראלי בטיפול בתסמונת השלפוחית הרגיזה עומד על כ-80 אחוזים, עם הפחתה משמעותית בתדירות ההשתנה, בדחיפות ובמספר אירועי דליפת השתן.

גם קרן וגם נופר עברו את שלבי הטיפול הראשונים ונופר אף ניסתה לשלב גם טיפול פיזיותרפי של רצפת האגן, אך לשתיהן הטיפולים לא עזרו. לאחר מספר בדיקות הן נמצאו מתאימות ועברו את השתלת הקוצב הסקראלי והן מתארות את השינוי בחייהן כקבלת חייהן בחזרה.

"כמעט באופן מיידי שתיהן חזרו לחיות חיים שגרתיים", אומר פרופ' סתיו, "קרן חזרה ללמד בבית ספר חדש ונופר החליטה שהיא מוכנה לחזור לצאת לדייטים. הביטחון העצמי ותחושת השליטה חזרה לחייהן. לכן, אני ממליץ לכל מי שסובל מתסמונת זו, להתגבר על הבושה ולבוא להיבדק. קיימים כיום טיפולים שונים שיכולים למנוע את הכאבים ועוגמות הנפש שמלווים את הסובלים מהתסמונת הזו".

ב-27.5.2021 בשעה 20:00 תקיים העמותה לקידום המודעות לתסמונות ומחלות שלפוחית השתן וובינר ארצי בנושא ההתמודדות עם שלפוחית רגיזה. בוובינר ירצו פרופ' קובי סתיו פיזיותרפיסטית לילך בן דרור. ההשתתפות חינם - אך חובה להירשם מראש. לחצו כאן להרשמה>>>