מגיפת הקורונה שפרצה בישראל לפני כשנה שיבשה את חיינו ופגעה בנו כפרטיים וכמדינה במישורים רבים. אחד הבולטים בהם הוא מערכת הבריאות. בשלביה הראשונים של המגיפה, קרוב למחצית מהישראלים העידו כי דחו טיפולים רפואיים בעקבות הקורונה, ובמהלך הגל השני כמות המדווחים פחתה לשליש. מנעד הטיפולים והבדיקות שנדחו הינו רחב, וכולל ניתוחים, טיפול תרופתי באישפוז, טיפולים מצילי חיים, בדיקות המאתרות בעיות רפואיות ועוד.
כיום, שנה אחרי ההתפרצות, כשהחיים חוזרים אט-אט למסלולם, תושבי ישראל שבים בהדרגה לצרוך שירותי בריאות כפי שנהגו טרום הקורונה - טיפולים, בדיקות, התייעצות רפואית, ניתוחים אלקטיביים - פעולות שנדחו בשל המגיפה. ישראלים רבים, בעיקר תושבי הפריפריה, יפגשו שוב את מערכת הבריאות המורעבת שהכרנו ביום שלפני הקורונה: מערכת חסרה בשירותים בסיסיים, תורים ארוכים מידי לרופאים מומחים ולבדיקות רפואיות, בכלל ובתחום בריאות הנפש, על אחת כמה וכמה.
היום, עת ארגון הבריאות העולמי מציין את יום הבריאות העולמי בסימן נגישות שוויונית לשירותי בריאות, חשוב לתת את הדעת על אי השיוויון הקיים במערכת הבריאות בישראל. בפברואר 2020 פורסם דו"ח אי-שוויון בבריאות על ידי משרד הבריאות, שהראה פערים ברורים בין אזורים גיאוגרפיים שונים. כך למשל, במחוז תל אביב עמד שיעור הרופאים לאלף איש על 5.3, בירושלים על 3.9 בעוד שבדרום ובצפון עמד על רק 2.1.
המשמעות ברורה - תורי המתנה ארוכים וסבל רב למטופלים. רק לאחרונה הגיעה לאגודה לזכויות החולה פנייה של אם לילדה הסובלת מזה חודשים מכאבי בטן חזקים. רופאת המשפחה שלחה לבדיקות, והמשפחה ממתינה חודשים לתור לבדיקה, שרק אחריה כך מקווים ניתן יהיה לאבחן ולהתחיל טיפול, משמע חודשים ארוכים של המתנה עד קבלת מזור לכאב היומיומי.
הצורך בבדיקת רופאים מומחים מלווה בצורך בשימוש במכשור רפואי. למצער, קיים מחסור במכשירים חיוניים כגון C.T ו-M.R.I הנדרשים לאיבחון בעיות רפואיות ומחלות. שיעור מכשירי ה-M.R.I למיליון נפש בשנת 2018 עמד על 5 מכשירים, לעומת שיעור ממוצע של 15 מכשירים בכלל מדינות ה-O.E.C.D. לפי הדו"ח של משרד הבריאות, המחסור מתעצם בקצוות הארץ: מספר מכשירי ה-M.R.I למיליון תושבים במחוז תל אביב היה 11 לעומת 4 באזור חיפה ו-5 באזור הדרום.
לצד רפואת הגוף, יש להתייחס לרפואת הנפש. דו"ח מבקר המדינה שיצא בחודש מאי בשנה שעברה, קבע כי זמני ההמתנה לבדיקת אבחון, ולהמשך טיפול פסיכיאטרי ופסיכותרפי בבריאות הנפש עשויים לעמוד על בין 12 ל-16 חודשים. זהו מצב בלתי נסבל שמעמיד מתמודדים בלתי יציבים בסכנת חיים של ממש, כמו גם הורים לילד במצב אובדני שמקבלים מפסיכיאטר תור למיון רק בעוד כחודשיים, זמן המתנה שאיננו מתקבל על הדעת בשום פנים ואופן, לאור חומרת המצב.
למן פרוץ הקורונה חלה עליה בביקוש לשירותים רפואיים בתחום זה בשל הקושי בהתמודדות עם הנגיף והשלכותיו - חרדה מן המחלה, אובדן חופש התנועה, אובדן פרנסה ועוד. לצד מתמודדי הנפש המאובחנים טרום הקורונה, אשר מצב רובם החריף בשנה האחרונה, נוספו מטופלים רבים חדשים הזקוקים לתמיכה בשל הקורונה. בתחילת הגל השלישי של התמודדות עם נגיף הקורונה, כ-40% ממנהלי מרפאות בריאות הנפש העידו על עליה כללית בפניות בעלות תכנים אובדניים, ומעל למחצית מהמנהלים העידו שבעת הגל השני החמיר מצבם של מעל ל-75% מהמטופלים.
הוספת שירותים והרחבת מענים בתחום בריאות הנפש בכוחן להציל חיים, למנוע אישפוזים מיותרים ובה בעת, לחסוך הוצאות עתידיות למערכת הבריאות. למצער, המדינה לא השכילה להקצות משאבים לחיזוק מערך בריאות הנפש לאור השלכות הקורונה.
אנו קוראים לממשלת ישראל ולחברי הכנסת לספק תקציב ראוי למערכת הבריאות הציבורית, להגדיל את תקני כוח האדם ולהרחיב את התשתיות ככל שנדרש בכלל מערכת הבריאות - במרכז וודאי בפריפריה ובתחום בריאות הנפש בפרט.
חוק ביטוח בריאות ממלכתי מחייב את המדינה במתן שירות רפואי בזמן סביר. על כן, משרד הבריאות, כרגולטור, צריך לאכוף את הנהלים, לחייב את ספקי השירות לתת מענה ראוי ולתקצב בהתאם. שירות זמין יביא בסופו של דבר לשירות רפואי טוב יותר ויוביל לחסכון בעלויות הנובעות מאי קבלת שירות רפואי בזמן סביר.
האגודה לזכויות החולה פועלת כבר 25 שנה למימוש זכויות מטופלים ובני משפחותיהם במערכת הבריאות ואמונה על הובלת המאבק הציבורי למימוש זכויות אלה. טרם הקורונה וגם היום אחת הבעיות החריפות במערכת הבריאות הציבורית הינה מחסור בתורים אל מול הביקוש הגובר. מצב זה אינו עומד בהלימה עם התחייבות המדינה לספק לתושביה טיפול רפואי נאות בזמן סביר.