האם קיימים "תאי זומבי" במוח שלנו אחרי המוות?

המוח האנושי הוא האיבר המורכב והמסקרן ביותר שקיים בגוף האדם, וכעת מתברר שהוא נותר מסתורי גם כשאנחנו מתים. מחקר חדש מצא כי למרות שהגוף נכבה, בתוך הראש שלנו העבודה לא לגמרי נפסקת

25/03/2021
חמישה דברים שאולי לא ידעתם על המוח (מערכת "אסור לפספס")

רובנו חושבים שברגע שאדם מת, הגוף שלו נכבה. אבל האם זה באמת מה שקורה, או שאחרי המוות מתרחשים דברים בגוף שאנחנו עדיין לא מכירים או מבינים? מחקר חדש מאוניברסיטת אילינוי שפורסם ב- Scientific Reports מצא כי תאים מסוימים במוח האנושי דווקא מגדילים את פעילותם לאחר המוות. תאי 'זומבי' אלה מגבירים את ביטוי הגנים שלהם וממשיכים לבצע את המשימות החיוניות שלהם, כאילו מישהו שכח לומר להם שההצגה נגמרה.

הנוירולוג ג'פרי לואב מאוניברסיטת אילינוי ועמיתיו צפו בתאים הללו ממשיכים לעבוד במשך שעות לאחר המוות. "רוב המחקרים מניחים שכל פרט במוח נעצר כשהלב מפסיק לפעום, אך זה לא כך", אמר לואב.

עוד בוואלה!

7 דברים שכדאי להתחיל לעשות בגיל 40 כדי להציל את המוח בגיל 80

לכתבה המלאה

מקורו של הרבה מהמידע שיש לנו על הפרעות מוחיות כמו אוטיזם, אלצהיימר וסכיזופרניה הוא בניסויים שנערכו ברקמות מוח לאחר המוות. גישה זו היא קריטית בחיפוש אחר טיפולים, מכיוון שמודלים של בעלי חיים לא מספיקים כדי להקיש על הגוף האנושי.

בדרך כלל, עבודה זו נעשית על רקמות של אנשים שמתו לפני יותר מ-12 שעות. במחקר הנוכחי המחקר בוצע על ידי השוואת ביטוי גנים ברקמות מוח טריות (שהוסרו כחלק מניתוח אפילפסיה מ-20 חולים) לבין דגימות מוח מאנשים שמתו. לואב והצוות שלו מצאו הבדלים בולטים שלא היו ספציפיים לא לגיל ולא למחלה אפשרית.

החוקרים השתמשו בנתונים על ביטוי גנים, אותם אוששו על ידי בחינה היסטולוגית של רקמת המוח, כדי להבין שינויים בפעילות הייחודית לתאים לאורך זמן מאז המוות. בעוד שרוב פעילות הגנים נותרה יציבה במשך 24 השעות שהצוות תיעד, התאים העצביים ופעילותם הגנטית התדלדלו במהירות. למרבה הפלא, תאי גליה (Glia) שמהווים כמחצית מנפח המוח, דווקא הגבירו את ביטוי הגנים ואת התהליכים עליהם הם אחראיים.

פעילות מוחית גם אחרי המוות. גיף של מוח(צילום: Giphy)

למרות ההפתעה, מדובר בתהליך הגיוני בהתחשב שתאי גליה, כמו תאי מיקרוגליה לוקחים חלק בבליעת שאריות תאים מתים. "התרחבות של תאי גליה לאחר המוות לא מפתיעה מדי בהתחשב בכך שהם מגנים על המוח מפני זיהומים ותפקידם לנקות לאחר פגיעות מוחיות כמו מחסור בחמצן או שבץ מוחי", אמר לואב.

בהמשך המחקר הצוות הדגים כיצד ה-RNA המובע על ידי גנים אינו משתנה תוך 24 שעות לאחר המוות, ולכן כל שינוי בכמותו חייב לנבוע מהמשך התהליכים הביולוגיים לאחר המוות. "הביטוי הגנטי המלא של דגימות מוח אנושיות טריות מאפשר מבט חסר תקדים על המורכבות הגנומית של המוח האנושי, בגלל שמירת כל כך הרבה תעתיקים שונים שכבר אינם קיימים ברקמות שלאחר המוות", כתבו החוקרים במאמרם.

לממצאי המחקר יש השלכות עצומות הן על מחקרים בעבר והן בהווה המשתמשים ברקמת המוח להבנת מחלות הכרוכות בתגובות חיסוניות - כמו תאי גלייה 'זומבים' אלה המתנפחים כשהם זוללים ללא היכר חתיכות מוחיות גוססות. אולם לאחר 24 שעות, גם תאים אלה מתו ולא ניתן היה להבדיל עוד ביניהם ובין הרקמה שהקיפה אותם.

"החדשות הטובות שראינו בממצאי המחקר הן שעכשיו אנו יודעים אילו גנים וסוגי תאים יציבים, מי מהם מתכלים ואילו מתגברים עם הזמן כך שניתן להבין טוב יותר ניתוחי מוח שלאחר המוות".

  • מוח
  • מוות

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully