מה אפשר לעשות כבר עכשיו כדי לשפר את האווירה בבית?

חירויות רבות נלקחו מהפרט השנה אך חירות אחת נותרה בשליטתו - היכולת להחליט כיצד להתמודד עם המתח, תקופת האבטלה, המחלוקות בבית והחרדה החברתית. ליאת כהן מטפלת רגשית בפסיכודרמה, מרחיבה כיצד לנווט את המסלול המשפחתי בתנאים של חוסר ודאות

ליאת כהן, בשיתוף zap doctors
11/03/2021
תחושת חוסר הוודאות התעצמה. משפחה בסגר קורונה(צילום: ShutterStock)

"האתגרים שאני רואה ביום יום קשורים לחוסר ביטחון, לחוסר ודאות ולחרדה, וזאת כיוון שאנחנו אנשים שרוצים לדעת מה יקרה מחר, ורגילים לכך אך האמת היא שאף אחד לא ידע מה יוליד יום גם לפני משבר הקורונה, וכעת תחושת חוסר הוודאות התעצמה", מסבירה ליאת כהן מטפלת רגשית בפסיכודרמה. לדבריה, מדובר אומנם בתקופה מאתגרת, אך כהורים תפקידנו הוא להוביל ולהשיט את הספינה. "זו תקופה מורכבת גם עבורנו ההורים, אך ידענו מורכבויות בעבר והתמודדנו איתן. חשוב לשתף את הילדים בכוחות ובפתרונות, שמצאנו גם כאשר לא ידענו מה לעשות".

ילדים רבים בתקופה זו מתלוננים על כאבי בטן, חוששים לחזור לבית הספר, חווים התקפי חרדה באוטובוס בדרך למוסד הלימודי ונוטים להיסגר, האם יש סיבה לדאגה?

"ראשית, לפני הדאגה חשוב להבין, שמדובר על סימפטומים, שמכסים על משהו אחר", מסבירה כהן. "ילדים חווים חוסר ודאות, המציאות שלהם התערערה לחלוטין, מי אמר שהיום נהיה בבית הספר וכך גם מחר? כי הרי בכל רגע נתון אפשר לסגור את בית הספר. שום דבר אינו מובן מאליו עכשיו, והאתגר הוא לקבל את העובדה, שכך הדברים ברגע הנתון. להחזיר את הרגע של המחר וגם של מחרתיים".

עוד בוואלה!

אחרי שנים של עלייה, מספר החולים במחלה הכרונית הזו מתחיל לרדת

בשיתוף zap doctors

"שנית, אם הילד חווה התקף חרדה, שבא לידי ביטוי בנשימה מוגברת או קושי בנשימה דפיקות לב מואצות, היפר-ונטילציה וכן הלאה, צריך לסייע לו להירגע ולתת לו כלים להתמודד עם המצב. חשוב לשוחח עמו "בגובה העיניים", לעצור, לנשום יחד אתו, לומר לו, "שהכל בסדר" ו"זה תיכף יעבור", לנשום מספר נשימות ארוכות כמו ענן בשמיים, שעובר והרוח מניעה אותו, ותיכף יבוא ענן אחר ולדעת שזה יגמר בקרוב".

לאחר שנשימתו של הילד הוסדרה, אפשר לשאול אותו מספר שאלות, שייסעו לו לתמלל את רגשותיו: מה אתה רוצה להגיד לי?, מה הפחיד אותך כל כך - אפשר גם לקבל תשובה כללית כמו "לא יודע". בכל מקרה מומלץ לשאול שאלות ברורות והכי חשוב לא להילחץ , כדאי לנסות לבצע עם הילד חילוף תפקידים, ולבחון מה היה עוזר לי במצב שלו, אם הייתי במקומו?".

חשוב לצאת אל האוויר הפתוח. משפחה עושה ספורט(צילום: ShutterStock)

ביום יום, הורים לא מורגלים בשיח של תמלול רגשות, בוודאי בימים בהם הבית הופך "לסיר לחץ" ובו הכל עולה וצף. גם כעסים ומחלוקות שאינם מדוברים בקול רם, משפיעים על הלך הרוח והאווירה בבית. האם ישנן דרכים ליצור אווירה נעימה בתוך התנאים הקיימים?

"חשוב לצאת אל האוויר הפתוח ולשהות במרחב החוץ, לנסוע באופניים, לנשום אוויר נקי. להתאוורר ולאוורר את הגוף ואת הנפש. צעד זה מכין את הקרקע לצורך רגשי עמוק יותר - יצירת קשרים חברתיים".

השנה בפרט הייתה קשה מאוד לילדים. ילדים צריכים ליצור קשר חברתי מחדש כל כמה חודשים, לעיתים הקשר הזה כלל לא נוצר, הם לא יודעים למי הם מתגעגעים, לא מכירים את השמות של הילדים בגן או בכיתה החדשה שלהם.

"הביטוי הרגשי במסגרת המשפחתית היא כלי להתמודדות, אני ממליצה לקיים שיח משפחת בשילוב כל גורמי המשפחה, הורים וילדים יחדיו ולעודד שיתוף", אומרת כהן. "השיח המשפחתי מאפשר מרחב בו ניתן לדבר על כל מה שעובר בלב ונפש, להציג את המציאות החדשה ולהעלות בקשות, שיקלו על בני המשפחה בהתמודדות עמה, נסו לראות מה חשוב לילדים שלכם, מה עוזר להם, אם הם לא יודעים לומר זאת במילים, בקשו מהם לצייר, או לבטא זאת באופן אומנותי על ידי תחפושת או משחק תפקידים. אנחנו נדרשים כעת לשנות את דפוסי התקשורת במשפחה, כיוון שהעולם הביא אותנו למצב בו אנו מחויבים להיות יחדיו, לשמור על כללים, לדבר, לבטא ולהבין שמה שעוזר לאחד לא בהכרח יעזור לאחר. הדרך לעזור לקרוב משפחה היא לאפשר לו להתבטא ולדבר".

כהן מדגישה כי מלבד הביטוי הרגשי יש לנו כלים מעשיים כמו נשימות, מדיטציות, מיינדפולנס, שזמינים כיום באונליין ובשפות שונות. כיום ניתן למצוא במרשתת סרטוני דמיון מודרך, שניתן לבצע יחד עם הילדים, וכן הלאה.

חשוב לשמור על סדר יום. משפחה בזום(צילום: ShutterStock)

מה הדבר החשוב ביותר, שהורה יכול ליישם כבר עכשיו ולשפר לחלוטין את האווירה בבית?

"לשמור על סדר יום. סדר היום מקנה ביטחון הוא עוגן, אפשר להישען אליו וליצוק וודאות במציאות הנוכחית. אלו שבזום- לומדים בזום, בשעות המוגדרות לכך, לאחר מכן הם צריכים לדעת מה הם עושים, עם איזה חבר הם נפגשים. חשוב לשמור על דברים, שעשינו גם לפני משבר הקורונה, גם אם הדברים נעשים במסגרת מצומצמת יותר. סדר יום מביא לאיזון לוודאות ולביטחון".

כהן מבהירה כי חשוב לשמור קצת לעצמנו - ההורים, להמשיך לעשות את מה שעושה לנו טוב. "חשוב להמשיך לעבוד על הזוגיות שלנו, לגבש כלים, ולהעביר לילדים מסר אחיד גם אם צריך בדרך לדבר על מסרים סותרים, שנחווים כעת בעוצמה מוגברת. ההצפה מעלימה את "הפיל שבחדר" - כשיש משהו חריג, מדברים אליו, נותנים לו מקום, קבלה ותוקף".

ליאת כהן, היא מטפלת בפסיכודרמה ,בוגרת תואר שני M.A באוניברסיטת חיפה וחוקרת את תחום הוויסות העצמי הקוגניטיבי-רגשי-חושי. כיום היא יזמה ומנהלת את "מרכז ענבל" - מרחב טיפולי לפסיכודרמה ואומנויות בזיכרון יעקב. לפרטים נוספים וליצירת קשר 053-2473573

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully