נפצעתם בעבודה? זו הסיבה שאתם חייבים חוות דעת רפואית

הנושא המרכזי העומד בפנייה לקבלת חוות דעת רפואית הוא הצורך לגשר על הפער בין ההערכה העצמית של הנזק האישי לבין הגדרה והערכת הנזק על פי לתקנון של הביטוח הלאומי. רופאים מכל תחום רשאים להעניק חוות דעת רפואית בדבר הנכות והערכת הפגיעה, אך כדי להעריך את הנזק במושגי תקנות המוסד לביטוח הלאומי מומלץ לגשת לרופאים המתמחים בחוות דעת רפואית-משפטית וזאת על מנת לצמצם את הפער בין הערכה הסובייקטיבית של הנכות לבין הצורך לממש את הזכויות במלואן. מה כולל הליך חוות הדעת? ומה הדעה בנוגע לרשלנות רפואית? כל התשובות כאן בכתבה.

קיימים שני מצבים בהם נהוג לגשת לבקש חוות דעת רפואית: הראשון, כאשר קיים קשר ישיר וברור בין הפגיעה לחבלה, והשני כאשר יש ספק בקשר הסיבתי.

קשר ישיר בין החבלה לנזק הגופני: למשל תאונה מוגדרת שגורמת לפציעה ברורה, דוגמת מקרה של אדם שמעד במקום עבודתו וכתוצאה מכך נשברה רגלו.

ספק בקשר הסיבתי: כאן המקרה עמום יותר ויש להתייחס לפעולה או למכלול של פעולות שהביאו לנזק הגופני. לדוגמא, אדם הרים חפץ כבד ושבועיים לאחר מכן הופיעו בגבו כאבים עזים. כדי להוכיח את הנזק במקרה זה נדרש להתייחס למספר שיקולים הכוללים בירור של המצב הרפואי טרום הפציעה, האם ישנם גורמים נוספים שהביאו למצב וכדומה, כל מקרה נידון לגופו במטרה למזער את הפער בין הערכת הנזק האישית לעמידה בקריטריונים המזכים בזכויות או בפיצויים.

קיימים שני סוגי חוות דעות רפואיות:

1. חוות דעת משפטית
חוות דעת זו מהווה מסמך משפטי שניתן להגיש למוסד לביטוח לאומי ולוועדת הערר או לבתי המשפט.
חות דעת זו נעשית על ידי רופא המתמחה בתחום (אורתופדיה, נוירולוגיה ואחרים) ובמתן ייעוץ משפטי- רפואי (קרי הוא בקיא בתקנות ובהגדרות הנכות). חוות הדעת מתבססת על בדיקה גופנית, סקירת היסטוריה הרפואית של הפונה ותיעוד התיק הרפואי מקופת החולים. בנוסף היא מתייחסת למכלול הפעולות שהאדם מבצע במסגרת תפקידו בעבודה. חוות הדעת כוללת התייחסות לקשר בין האירוע למקצוע ולנזק שנגרם לאדם וכן לאחוזי נכות על פי התקנון. אם מדובר בחבלה או נזק גופני כתוצאה מתאונה, חוות הדעת מתמקדת בקביעת כושר העבודה בעקבות המקרה, בחינת הצורך לקבלת טיפול רפואי בהמשך והאם קיים סיכוי לשיפור או להחמרה עתידית.

2. ייעוץ רפואי-משפטי טרום הגשת תביעה
חוות הדעת מהסוג השני היא למעשה חוות דעת רפואית, ללא קביעה של אחוזי נכות, אך יש בה התייחסות לקשר הסיבתי לאירוע, אבחון מהות הפגיעה והערכה של סיכויי ההצלחה בהגשת התביעה להכרה בנכות וקבלת פיצויים.

לקריאה נוספת מאת ד"ר ענר: עקמת ילדים: כיצד תזהו בשלבים מוקדמים?

לעיתים מטופלים חשים שהטיפול הרפואי שקיבלו לא היה מיטבי ונגרם להם נזק בריאותי ובעקבות זאת רוצים להגיש תביעה משפטית בגין רשלנות רפואית. במחקרים שנערכו נמצא שבהרבה מקרים כאלה, קיים פער מהותי בין התפיסה הסובייקטיבית של המטופל לבין איכות הטיפול שקיבל. בחלק מהמקרים מדובר בתקשורת לקויה בין הרופא והחולה עקב מתן הסברים לא ברורים על ידי הצוות הרפואי. בנוסף, במחקרים בהם המפגש צולם, נראה כי על אף שניתן למטופל הסבר על ההליך המתוכנן, לאחר כחצי שנה כאשר המטופל נדרש להשיב על שאלות בנוגע לאיכות הטיפול, התברר שיש פער עצום בין המידע שנמסר לחולה למה שהוא זוכר לאחר מספר חודשים.

מכאן ועד ההרגשה שהטיפול לא עמד בציפיות הדרך קצרה. תפקידו של המומחה המייעץ הוא להסביר בין היתר שלא כל טעות רפואית היא רשלנות. הרופא המייעץ יבדוק את החומר הרפואי, יערוך הערכת נכות ויקבע האם ניתן לייחס, על פי קני מידה מדעיים, חלק מהנכות או כולה לרשלנות בטיפול. גם במקרה זה מומלץ לפנות לרופא מקצועי המתמחה בפסיקות משפטיות שיוכל לסייע בהבהרת הנושא ולייעץ בנוגע לדרכי הפעולה העומדות בפני הפונה.

ד"ר אלן ענר הוא בוגר בית ספר לרפואה באוניברסיטת אורוגואי ובעל התמחות בכירורגיה אורתופדית באוניברסיטת תל אביב. הוא רופא מוסמך מטעם הביטוח הלאומי ומשמש כפוסק רפואי מטעם בתי המשפט ויועץ אורטופדי למחוז המרכז של הביטוח הלאומי.