השינה והנשימה הן עמודי יסוד חשובים להתפתחותו התקינה של הילד. השינה אינה ייחודית לבני האדם ולמעשה היא חיונית לכל בעלי החיים. הוכח שמחזורי שינה וערות מתקיימים בכל בעלי החיים, בצמחים ואפילו בבעלי חיים חד תאיים וחיידקים שאף הם מתקיימים לפי מחזורי פעילות שונים במהלך שעות היממה.
הכול יודעים כי שינת לילה איכותית תורמת לתחושת ערנות וחיוניות, אולם מסתבר שיש לה חשיבות רבה גם בתחומים אחרים. כך למשל, ידוע כי היא תורמת לפעילות התקינה של מערכת החיסון, משפרת את יכולתה להגיב ותורמת ל"זיכרון החיסוני" שלה, מה שבפועל תורם לעמידות הגוף בפני מחוללי מחלה שונים ושומר על בריאותו ועל חוסנו.
גם התפקוד המוחי הקוגניטיבי וגם התפקוד הגופני שלנו מושפע מאוד מכמות ומאופן השינה שלנו. ילדים שלא ישנים שנת לילה איכותית עלולים לסבול מעיכוב התפתחותי ומעיכוב קוגניטיבי.
מהו משך השינה האידאלי?
אנשים מבוגרים לרוב נזקקים ל 6 - 7 שעות שינה ואילו תינוקות בני שנה זקוקים לכ 12 שעות שינה ביממה. ככל שהילד מתבגר, הוא זקוק לפחות שעות שינה.
מהי "הפרעת נשימה בשינה" ומהם התסמינים האופייניים לה?
באופן כללי, הפרעת שינה היא כל מה שמפריע למהלך השינה התקין והרצוף. לפי מחקרים עדכניים מסתבר ששכיחות ההפרעה באוכלוסייה במדינות המערב מגיעה ל 7 - 11 אחוזים מהילדים.
כדי להבין האם הילד סובל מהפרעה כזאת, יש לעקוב אחר שנת הלילה שלו, ולוודא שהוא ישן בנוחות, ברוגע ובשלווה. סימנים שיכולים להעיד על הפרעת שינה הם למשל: שינה בפה פתוח, מאמץ נשימתי מוגבר, נחירות, ראש מוטה לאחור ויקיצות מרובות. כמו כן, ילדים הסובלים מהבעיה עשויים לנשום בפה פתוח גם במהלך היום. כשמדובר בתינוקות ופעוטות ייתכן ריור מרובה בשינה ואף במהלך הערות.
אגב, לעיתים רבות, ילדים ישנים בחדר נפרד מחדר ההורים, מה שלעיתים מונע מההורים להבחין בבעיה. על מנת לבצע מעקב, כדאי לגשת באופן יזום לחדר השינה של הילד ולשהות בו זמן מה ובשעות שונות של הלילה.
מהן ההשלכות הכרוכות בהפרעת שינה מתמשכת?
כאמור, שנת לילה איכותית חשובה ביותר לבריאות הילד ולהתפתחותו. כיוון שכאמור הפרעת שינה פוגעת ברצף ובאיכות השינה, בפועל יכולות להיות לכך מספר השלכות - הן במישור הקוגניטיבי - התפתחותי והן במישור הבריאותי. כך למשל, הפרעת שינה מתמשכת עלולה לגרום לילד להיות עייף יותר ופחות מרוכז במהלך שעות היום וכן עצבנות יתר והיפראקטיביות. כמו כן, מאחר שבמהלך זמן שינה תקין מופרש הורמון הגדילה, מחסור בשעות שינה איכותיות עלול להוביל לפגיעה בהפרשת ההורמון ומכאן גם לעיכוב בגדילה. נוסף לאלה, חשוב לציין כי לעיתים ילדים שסובלים מהבעיה בילדותם, יפתחו הפרעת שינה גם בגיל המבוגר.
האם ילדים סובלים גם מהפרעות שינה אחרות?
בוודאי. חלק מהילדים סובלים מביעותי לילה, הליכת לילה, דיבור מתך שינה, הפרעות תנועה בשינה והפרעות בתזמון השינה. הפרעות אלו לעיתים עלולות להפריע להתפתחותו התקינה של הילד ויש להתייחס אליהן. במקרים מסוימים הפרעת נשימה בשינה יכולה להיות משולבת עם הפרעות השינה האחרות, וחשוב להתייחס לעניין על מנת להגיע לתוצאה טיפולית נאותה.
מה הם הכלים האבחוניים העומדים לרשותנו?
הכלי החשוב ביותר הוא ההתבוננות של ההורה על שנת הילד. לעיתים ניתן להיעזר בסרטון וידאו המצולם בטלפון הסלולרי. סרטון כזה יכול לשמש כלי אינפורמטיבי רב חשיבות. במקרים מסוימים כאשר יש חשד להפרעת שינה אחרת שאיננה הפרעת נשימה בשינה, יהיה צורך בייעוץ של מכון שינה ייעודי לילדים.
כאשר מדובר בהפרעת נשימה בשינה, יש צורך לאתר את מוקד ההפרעה. פעולה זו מבוצעת במרפאה על ידי בדיקה רגילה של הילד, ולעיתים נדרשת בדיקה של האף ובית הבליעה באמצעות סיב אופטי. במקרים מיוחדים ונדירים יחסית, נבקש לבדוק את הילד במצב של טשטוש, על מנת לאבחן מנגנוני חסימה ייחודיים ונדירים יותר.
מתי כדאי לשקול התערבות כירורגית ומהו התהליך המקובל?
באופן כללי, ישנן מספר אינדיקציות מקובלות לניתוח. בדרך כלל יומלץ על כך במקרים שהשקדים או השקד השלישי (הנקרא גם אדנואיד או פוליפ) חוסמים את מעבר האוויר התקין וגורמים להפרעות שינה ולהפסקות נשימה במהלכה. לעיתים נבחין בשינויים במבנה הלסתות הנגרם עקב חסימת דרכי האוויר ונשימת פה קבועה. במקרים כאלה מומלץ לשקול ניתוח אף גם כאשר אם לא קיימת הפרעת נשימה בשינה.
בשלב הראשון, לאחר שההורים מבחינים בנחירות או בחסימה נשימתית, מומלץ לגשת לייעוץ אצל רופא אא"ג, אשר יוכל להעריך את חומרת המצב. ברוב המקרים, הילד יידרש למעקב בלבד, על מנת לעקוב ולבחון אם קיים שיפור.
במקרים מסוימים, כאשר יש חשד להגדלת השקד השלישי יידרש תהליך בירור נוסף שיכלול כאמור בדיקת רנטגן אשר תוכל להעריך את מידת החסימה.
כמו כן, לעיתים הילד יופנה ל"מעבדת שינה", שבה תיבדק איכות השינה וכן האם היא מלווה בהפסקות נשימה. בהקשר זה, חשוב לציין כי בדיקה זו לא תמיד מאפשרת לאתר את הבעיה. הסיבה לכך היא שזו אמנם מאפשרת לאבחן האם הילד נשם היטב, אולם היא אינה מאפשרת להעריך במדויק את המאמץ הנשימתי שהילד משקיע על מנת לנשום כראוי.
האם ניתוח הוא הכלי היחיד שיכול לסייע לילד לנשום טוב יותר בלילה?
כאמור בחלק מהמקרים כאשר הפרעת הנשימה קלה או כאשר אנחנו מבחינים שהילד נמצא בתהליך של שיפור טבעי, נמנע מניתוח ונסתפק במעקב בלבד או בטיפול תרופתי מסייע.
בדרך כלל כשהבעיה חמורה והילד מתקשה לנשום, ניתוח יהיה האופציה העיקרית שתוכל לסייע. עם זאת, ישנן מספר דרכים נוספות שיכולות להקל מעט על הנשימה, כמו למשל טיפות סטרואידיות לפרקי זמן קצובים או סירופ נגד אלרגיה שמסייע לייבש מעט את ההפרשות ולהפחית את נפח הרקמה הלימפתית. לרוב, אמצעים אלה מסייעים להתגבר או להקל מעט על הבעיה באופן זמני בלבד.
כיצד מתבצע הניתוח?
מהלך הניתוח ייקבע בהתאם למיקום החסימה. ישנם ילדים שסובלים גם מאדנואידים מוגדלים ("שקד שלישי"), בנוסף לשקדים המוגדלים. השקד השלישי ממוקם בחלק האחורי של האף ולעיתים עלול לגרום לחסימה בנשימה ולהפרעות שינה. במצב כזה, לרוב יומלץ גם על הסרת השקד השלישי. הניתוח עצמו מתבצע בהרדמה מלאה ודורש צום של שש שעות.
החדשות הטובות: בניגוד לשיטות המיושנות שבהן נקטו לפני כעשור, אשר כללו הסרת השקדים בשלמותם, כיום נהוג לכרות רק את חלקם. הרעיון הוא להקטין את נפח השקדים מבלי לפגוע במעטפת השקד עצמה.
יתרונה המובהק של השיטה המשמשת כיום, נובע מכך שהיא למעשה חוסכת את הצורך בהחלמה ממושכת, ומונעת מהילד ומההורה את הצורך להיות מושבת בבית למשך ימים רבים. יתרה מכך, השיטה מצמצמת באופן משמעותי את כאבי ההחלמה, ואת הסיכוי לדימום בעקבות הניתוח - מצב מסוכן שמצריך לעיתים פעולה כירורגית נוספת ומידית.
בפועל, ילדים שעוברים ניתוח להסרה חלקית של השקדים נדרשים להחלמה קצרה של 4-5 ימים בבית, והם לרוב נאלצים להתמודד עם כאבים קלים בלבד החולפים בתום תקופת ההחלמה. כאשר נדרש גם ניתוח להסרת שקד שלישי, הוא יוסר בגישה אנדוסקופית, באמצעות סיב אופטי. זוהי גם כן גישה ידידותית ומדויקת, המצמצמת את הסיבוכים האפשריים באופן משמעותי.
האם ניתוח לכריתת שקדים כרוך בסיכונים נוספים?
מעבר לדימום שמהווה סיכון נדיר יחסית אך גם משמעותי ביותר, קיימים סיכונים נדירים כמו הפרעה בבליעה עקב סגירה לא תקינה של החך, או פגיעה בחלקים של האוזן התיכונה שעשוי להוביל לדלקות אוזניים ואף לפגיעה בשמיעה. אולם כאמור מצבים אלה מאוד נדירים בגישה הניתוחית המודרנית.
ישנה סברה הגורסת כי ניתוח להסרת שקדים עשויה לפגוע במערכת החיסון, אבל אין בה אמת ועד כה לא הוכח כל קשר בין ניתוח זה לבין תפקוד מערכת החיסון. שקדים הם חלק ממערכת הלימפה שנמצאות באזור הלוע, ועם הסרתם יתר המערכת ממלא את תפקידם באופן מלא. למעשה, ישנם מחקרים לפיהם מערכת החיסון של ילדים שעברו הסרה חלקית של השקדים דווקא משתפרת לאחר הניתוח כיוון שזרימת האוויר טובה יותר וכך גם איכות השינה - מה שכאמור משפיע על תפקודה התקין של מערכת החיסון.
לסיכום, הפרעות שינה על רקע חסימתי הן מצב שכיח יחסית בקרב ילדים. כיוון שלשנת לילה איכותית קיימת חשיבות רבה בשמירה על בריאותו והתפתחותו של הילד, ישנה חשיבות רבה לאבחון וטיפול בבעיה. במקרים רבים ניתן להסתפק במעקב בלבד, אך לעיתים תידרש התערבות ניתוחית, בעיקר כשההפרעה מתמשכת ופוגעת באיכות השינה של הילד ובנשימתו התקינה. כיום נהוג לבצע הסרה חלקית של השקדים, שדורשת החלמה מהירה בלבד ואינה כרוכה בכאב משמעותי או בסבירות גבוהה לסיבוכים.
ד"ר אייל רוזנצוייג הוא רופא אף אוזן גרון
סייעה בהכנת הכתבה: מיכל הלפרין