עונת השפעת, ההצטננות והשיעול כבר כאן, אבל בניגוד למה שהורים רבים חושבים, התרופה לכל אלה אינה אנטיביוטיקה, כי אם זמן. לא מעט רופאים כיום מוטרדים יותר משימוש תכוף מדי באנטיביוטיקה, מאשר מכמה ימים של חום. כעת, מחקר חדש מצא כי ילדים מתחת לגיל שנתיים שקיבלו אנטיביוטיקה מספר פעמים עלולים לסבול ממחלות או מצבים מתמשכים בהמשך חייהם.
על פי המחקר שפורסם השבוע ב-Mayo Clinic. תינוקות ופעוטות שקיבלו מנה אחת של אנטיביוטיקה היו בסיכון גבוה יותר לסבול מאסתמה, אקזמה, קדחת השחת, אלרגיות למזון, מחלות צליאק, בעיות במשקל והשמנת יתר והפרעת קשב וריכוז בשלב מאוחר יותר בילדותם.
"אנו רוצים להדגיש כי מחקר זה מראה קשר בין מצבים אלה, ולא סיבתיות", אמר מחבר המחקר נתן לברסייר, חוקר במרכז ההזדקנות של Mayo Clinic. "ממצאים אלה מציעים אפשרות מיקוד למחקר עתידי בכדי לקבוע גישות אמינות ובטוחות יותר לתזמון, מינון וסוגי אנטיביוטיקה לילדים בקבוצת גיל זו".
החוקרים ניתחו נתונים של למעלה מ-14,500 ילדים הנמצאים בפרויקט האפידמיולוגיה של רוצ'סטר, מחקר ארוך טווח המנתח את התיעוד הרפואי של מתנדבים במינסוטה ובוויסקונסין. כ-70 אחוזים מהילדים במחקר קיבלו לפחות פעם אחת אנטיביוטיקה, כאשר רובם קיבלו אנטיביוטיקה מספר פעמים.
עוד בוואלה!
"בקרב ילדים שקיבלו מרשם אחד או שניים, רק הבנות היו בסיכון גבוה משמעותית לפתח אסתמה ומחלות צליאק בהשוואה לאלה שלא נחשפו", כתבו לברסאור וצוותו, "לעומת זאת, קבלת שלושה עד ארבעה מרשמים נקשרה לשכיחות גבוהה יותר של אסתמה, אטופיק דרמטיטיס ועודף משקל בשני המינים, הפרעות קשב וריכוז ומחלות צליאק אצל בנות, והשמנת יתר אצל בנים".
המחקר מצא כי תינוקות משני המינים שקיבלו חמישה או יותר מרשמים היו בסיכון גבוה משמעותית לפתח אסתמה, נזלת אלרגית, עודף משקל, השמנת יתר והפרעות קשב וריכוז. בנות היו בסיכון גבוה יותר למחלת צליאק.
במחקר נמצא כי פניצילין, סוג האנטיביוטיקה הנפוצה ביותר, נקשרה ל"סיכון מוגבר לאסתמה ולמשקל עודף בשני המינים, צליאק והפרעות קשב וריכוז אצל בנות, והשמנת יתר אצל בנים. המחקר מצא כי אנטיביוטיקה אחרת שנרשמה בדרך כלל, קפלוספורין, נקשרה לסיכון גבוה יותר למספר הגדול ביותר של מצבים.
ההשפעה ארוכת הטווח של האנטיביוטיקה עשויה לנבוע מהפרעה של החיידקים במעיים של התינוק, הדרושה להתפתחות תקינה של המערכת החיסונית, התפתחות עצבית, הרכב הגוף ולחילוף החומרים. אנטיביוטיקה אינה מפלה בין חיידקים "טובים" ל"רעים "במערכת העיכול, והורגת את כולם ומשאירה את המעיים ללא חלוקת המיקרוביום המתאימה. אנו זקוקים לחיידקים מסוימים כדי לספוג חומרים מזינים, לפרק מזון במעיים ולהגן על מערכת העיכול כולה מפני פתוגנים.
"כאשר פותחו סוגי אנטיביוטיקה לראשונה, השיקול המכריע היה שליטה בפתוגנים", נכתב במחקר, "כעת אנו מבינים שליישום הנרחב שלהם יש השפעה בטחונית ניכרת על המיקרוביום, שעשויה להיות בעלת חשיבות מיוחדת בהתפתחות ילדים". לדבריהם, יש צורך במחקרים נוספים על מנת לאשש או להפריך ממצאים אלה מפני שעדיין לא ברור אם מדובר במתאם או סיבתיות.