כאבי ראש הם בעיה שאנשים רבים מאוד סובלים ממנה, בתדירויות ודרגות חומרה משתנות. מתי הכאב הזה מוגדר כמיגרנה וכיצד מאבחנים ומטפלים במיגרנות? "את כאבי הראש נוהגים לחלק לשני סוגים, ראשוניים ומשניים", מסביר פרופ' גל איפרגן, מנהל המחלקה הנוירולוגית ויו"ר החטיבה לרפואת המוח במרכז הרפואי סורוקה. "כאבים משניים הם כאבי ראש שנובעים ממחלה כלשהי בראש - למשל גידול במוח או מחלות דלקתיות במוח, כלי דם לא תקינים במוח וכדומה. במקרים אלו, המחלה היא הראשונה וכאב הראש הוא השני, ולכן משני".
"אבל רוב האנשים סובלים מכאבים ראשוניים - אלה אנשים שכל הבדיקות שנעשה להם יהיו תקינות, והכאב עצמו הוא הבעיה". לדברי פרופ' איפרגן, מיגרנות הן סוג שכיח ביותר של כאבי ראש ראשוניים. "מיגרנה היא מחלת מוח שכיחה מאוד שבה למוח יש נטייה לייצר התקפים, שאנחנו קוראים להם התקפים מיגרנוטיים - הליבה שלהם היא לרוב כאב ראש (עם נטייה לכאב חד צדדי בעל אופי פועם ובעוצמה בינונית-גבוהה) ופעמים רבות נלווים לכאב גם בחילות, הקאות ורגישות לאור או לקול. התקף נמשך באופן טיפוסי בין 4 שעות ל-72 שעות".
"חשוב להבין שלסבול ממיגרנה זו מחלה" מדגיש פרופ' איפרגן, "היא אמנם לא גורמת למוות אבל היא פוגעת קשות בתפקוד - בעבודה, בלימודים, במשפחה וכן בתפקוד החברתי, וכמובן שהיא פוגעת מאוד באיכות החיים של הסובלים ממנה".
לדבריו, אנשים שסובלים ממיגרנות הם אנשים שיש להם נטייה לפתח התקפים חוזרים של כאבים כאלה. התדירות עשויה להשתנות: זה יכול להיות פעם בכמה חודשים, פעם בחודש, או פעם בשבוע, ומצב האקסטרים, הוא אומר, הוא מיגרנה כרונית - מצב שבו יש לפחות 15 ימי כאב ראש בחודש. כלומר, יותר ימים עם כאב ראש מאשר בלעדיו.
מעל עשרה אחוזים מהאוכלוסייה סובלים ממיגרנה, מה שהופך אותה למחלה מאוד שכיחה, והיא פוגעת בגברים, נשים וגם בילדים. אולם, היא פוגעת בנשים בשיעור של פי 3 בהשוואה לגברים. לדברי פרופ' איפרגן, עד גיל ההתבגרות המינית מיגרנות פוגעות בילדים ובילדות בשיעור די שווה, אולם לאחר ההתבגרות המינית והופעת הווסת האיזון הזה מופר.
האם ההבדל בין נשים לגברים בפגיעות למיגרנות הוא הורמונלי בבסיסו? לדברי פרופ' איפרגן, ההבדלים ההורמונליים הם חלק מהסיפור - "באופן כללי כאב מתנהג אחרת אצל גברים ונשים. אבל כנראה שזה לא החלק היחיד שאחראי להבדל. המחזור ההורמונלי מאוד משפיע על תדירות ועוצמת המיגרנה, אצל נשים תקופת הווסת וקדם הווסת יותר פגיעה להתקפים, ועלולה להיות החמרה סביבה".
איך מאבחנים ומטפלים במיגרנה?
"אבחנה של מיגרנה נעשית על פי תיאור ההתקפים והתבנית שלהם על ידי המטופל/ת, ומצד שני על ידי שלילה של בעיות אחרות. לפעמים מספיק שהרופא ישמע תיאור של הכאבים ויערוך בדיקה קלינית בלבד, ולעתים יש צורך בבדיקות הדמיה שישללו גורמים אחרים לכאבים".
"הטיפול במיגרנות נחלק לשני אפיקים", מסביר פרופ' איפרגן, "טיפול אקוטי - איך עוצרים התקף בזמן שמתרחש. וטיפול מונע - איך מפחיתים את כמות ההתקפים. מדובר בשני אפיקים נפרדים לגמרי, ורוב האנשים שסובלים ממיגרנה נזקקים לפחות לאחד מהם, אם לא לשניהם".
בטיפול אקוטי נכללים - משככי כאבים למיניהם וגם תרופות קומבינציה שמכילות שילוב של משכך כאבים עם קפאין, למשל. כל אלה הם טיפולים לא ספציפיים למיגרנה, ולצדם ישנן גם תרופות ספציפיות למיגרנה - שמפעילות קולטנים ספציפיים לסרוטונין, שמביאים להפסקה של ההתקף או להקלה.
לצד התרופות הללו נכנסו בשנים האחרונות גם טכניקות של גרייה עצבית לא תרופתית על ידי מיכשור, שגם כן מיועדות להפסקה של ההתקף בשלבים מוקדמים שלו. הטכניקות הללו עובדות על מסלולי הכאב במערכת העצבים המרכזית ואמורות להקל על התקף מיגרנה בשלביו המוקדמים - קרי, כשהכאב עדיין לא מאוד חזק. כיום ישנם גם מכשירים חדשים שמעבר ליעילותם בהפחתת הכאב, מאפשרים גם שליטה בעוצמת הטיפול על ידי המטופל עצמו.
לאנשים שסובלים מארבעה או יותר ימי מיגרנה בחודש, פרופ' איפרגן ממליץ להיעזר גם בטיפולים מניעתיים כאשר גם כאן יש תרופתיים ולא תרופתיים. "בלא תרופתיים נכללים זיהוי ומניעה של גורמים מעוררים התקפים, תוספי מזון מסוימים, טכניקות התנהגויות, טכניקות הרפיה עם/בלי ביו פידבק, פעילות גופנית, שינוי הרגלי חיים ועוד. טיפול מונע תרופתי כולל תרופות דרך הפה שניטלות על בסיס יומיומי, או טיפול בעזרת מרפה שרירים בהזרקה בטכניקה מסוימת שנעשית אחת ל-3 חודשים בנקודות שונות בקרקפת. ולאחרונה נכנסו גם טיפולים מונעים ביולוגיים שמורכבים מנוגדנים שפועלים נגד חלבון קטן שמעורב במנגנון התפתחות ההתקף המיגרנוטי", הוא מפרט.
"חשוב לציין שהרבה פעמים אנשים מפתחים medication overuse headache, שזה מצב בו המיגרנה מתפתחת עקב שימוש יתר בתרופות אקוטיות. שימוש של עשרה ימים בחודש ומעלה בתרופות ספציפיות למיגרנה או תרופות קומבינציה, או שימוש של 15 יום ומעלה בחודש במשככי כאבים פשוטים, הוא שימוש יתר במשככי כאבים ויכול לגרום להחמרה של תדירות המיגרנה". לדברי פרופ' איפרגן, במקרים אלו גמילה מהתרופות הללו גם היא מהווה סוג של טיפול מונע במיגרנה, כאשר היא מלווה בשימוש יתר במשככים.