זה הפחד הגדול של נשים עם סרטן השד. עכשיו יש פתרון

    החשש הגדול ביותר של נשים שחלו בסרטן השד הוא שהמחלה תפגע בהן שוב, וחלקן עוברות טיפולים מורכבים כדי למנוע זאת. בדיקה בשם ממפרינט (MammaPrint) יכולה לנבא מה הסיכון של הסרטן לחזור, ולפי פרסום חדש היא מדויקת גם שנים אחרי שהתגלה הסרטן

    • סרטן השד
    בשיתוף מדיסון
    (צילום: ShutterStock)

    כל מי שחלה בסרטן מכיר את הפחד שהמחלה תחזור, גם שנים אחרי האבחנה. עבור נשים שחלו בסרטן השד הפחד הזה ממשי מאוד. רבות מהן עוברות טיפולי כימותרפיה, בנוסף לטיפול הורמונלי שהוא סטנדרט בנשים עם קולטני הורמונים חיוביים, כדי למנוע את חזרת המחלה. אולם הרבה מהנשים שחלו בסרטן השד נמצאות בסיכון נמוך לחזרת המחלה, ולכן חלק מהטיפולים האלה פשוט מיותר. בדיקה לחיזוי חזרת סרטן השד בשם ממפרינט (MammaPrint) מסייעת למנוע מתן כימותרפיה למי שאינן זקוקות לה, משום שהיא יכולה לנבא מה הסיכון שהסרטן יחזור. היעילות של הבדיקה הוכחה במחקר מבוקר ורחב היקף כבר ב-2016, וכעת תוצאות עדכניות של המחקר מראות כי יעילות הניבוי נמשכת לאורך זמן.

    MINDACT, מחקר קליני שתוצאותיו פורסמו לראשונה ב-2016, עקב אחרי קרוב ל-7,000 נשים שחלו בסרטן השד ובחן מיהן החולות שיכולות לוותר על טיפול כימותרפי מבלי להעלות את הסיכון שלהן לחזרת המחלה. תוצאת המחקר הראו כי חולות בסרטן שד שסווגו באמצעות בדיקת ממפרינט כ"בעלות סיכון גנומי נמוך" להישנות המחלה, היו אכן בסיכון נמוך מאוד להישנות המחלה (כ-5 אחוזים בלבד), בין אם הן קיבלו כימותרפיה או לא. למעשה, תוצאות בדיקת הממפרינט יכולה לחסוך מ-46 אחוזים מהנשים שנחשבות "בעלות סיכון קליני גבוה" לפני הבדיקה (ולרוב יומלץ להן לקבל טיפול כימי), את הצורך בכימותרפיה, ואת הסבל, הסיכון והסיבוכים של הטיפול, שלפעמים בלתי הפיכים.

    לאחרונה הוצגו בכנס ASCO הבינלאומי (כנס האיגוד האמריקני לאונקולוגיה), הכנס המוביל בתחום הסרטן, נתונים מרשימים ביותר של עדכון תוצאות מחקר ה-MINDACT. לפי התוצאות העדכניות, בדיקת הממפרינט ממשיכה להוכיח את עצמה גם בקרב מטופלות שנמצאות במעקב ארוך של למעלה משמונה שנים, ולא רק אחרי חמש שנים כפי שהיה בשלב הראשון. הפרסום החדש למעשה מציג מידע ארוך טווח עם תמונה מדויקת יותר, והתוצאות שלו משליכות על אופן הטיפול בנשים החולות בסרטן השד, וזאת גם בנשים עם בלוטות לימפה נגועות, שעבור חלק ניכר מהאונקולוגים זוהי הוראה ברורה לכימותרפיה.

    בדיקת הממפרינט מאפשרת לרופאים לקבל החלטה המבוססת על נתונים מדעיים ביחס לשאלת נחיצות הטיפולים הכימותרפיים, ובכך להשפיע באופן מהותי על איכות החיים של המטופלות ועל הנזקים מטיפולים אלו שלפעמים בלתי הפיכים.

    "יש לא מעט מקרים שבהם לטיפול הכימי אין כמעט השפעה על הסיכון שהסרטן יחזור", אומר פרופסור משה ענבר, היועץ האונקולוגי של רשת אסותא, אחד האונקולוגים המובילים בארץ בתחום סרטן השד ולשעבר המנהל של המערך האונקולוגי באיכילוב. "המצב שבו טיפול כימותרפי מונע מומלץ לכל אישה עם גידול מעל גודל מסוים, כמו שהיה לפני 30 שנה - זו רפואה אנכרוניסטית. לא ייתכן שיש טיפול שהוא one size fits all ("מידה אחת המתאימה לכולן"), הוא אומר.

    בדיקת סרטן השד (צילום: ShutterStock)

    למרבה המזל עולם הבדיקות הגנומיות השתנה מאוד בשנים האחרונות, וכיום עומדות בפני נשים ובפני רופאים שמטפלים בהן מספר אלטרנטיבות. "לפני 15 שנה הגיעה בדיקה מולקולרית ראשונה בשם אונקוטייפ. הבדיקה הזו מתאימה בעיקר לנשים עם בלוטות לימפה לא נגועות", אומר המומחה. הוא מסביר כי מעורבות של בלוטות הלימפה בגידול היא סימן רע שמגביר את הסיכון לחזרת המחלה, וככל שמספר הבלוטות הנגוע גדול, כך הסיכון גדול יותר.

    "המחקרים הראשונים שבוצעו לגבי אונקוטייפ היו רטרוספקטיביים. התברר שהבדיקה מאוד אמינה לגבי בלוטות שליליות (שאינן נגועות בגידול) ויכולה לנבא מי מהנשים נמצאת בסכנה גבוהה יותר לחזרת המחלה, ומי ברמת סיכון נמוכה או בינונית", הוסיף פרופ' ענבר, "מאוחר יותר בוצעה ופורסמה עבודה פרוספקטיבית בשם TAILOR-X שאוששה בצורה מבוקרת מידע זה, אולם אך ורק בנשים עם בלוטות לימפה לא נגועות". קיימות בישראל ובעולם בדיקות גנומיות נוספות לקבוצת חולות זו, כגון פרוסיגנה, אנדופרדיקט ועוד.

    "מחקר ה-MINDACT עם בדיקת הממפרינט מספק בפעם הראשונה נתונים ממחקר פרוספקטיבי ואיכותי מאלפי נשים, כאשר במחצית מהן הייתה גם מעורבות בלוטות הלימפה בסרטן. זה הייחוד של המחקר הזה", הוא מדגיש, "והיום אם יש אישה עם בלוטה אחת או עד שלוש בלוטות נגועות בגידול, אפשר לבצע את בדיקת הממפרינט ולראות האם ישנו רווח מטיפול כימי או שניתן לוותר עליו".

    "מנקודת המבט של הרופא המטפל והחולה", אומר פרופ' ענבר, "אין מקצה שיפורים. אישה שמפתחת גרורות באיבר מרוחק כמו כבד, ריאות או עצמות - אי אפשר לרפא אותה באמצעים שידועים היום. אפשר להאריך את ימיה עם טיפולים, אבל יהיה קשה מאוד עד בלתי אפשרי לרפא אותה. ומכיוון שאין מקצה שיפורים, וחזרה גרורתית של המחלה משמעותה גזר דין מוות בשלב זה או אחר, הרופאים רוצים להקטין את הסיכון עד כמה שניתן, ומהססים לוותר על טיפולים כימיים, גם כאשר החולות מאוד רוצות להימנע מהם".

    "למרבה המזל, בדיקת הממפרינט והמידע החדש שפורסם מאפשר לקבל בחירה מושכלת ומבוססת לגבי הצורך באותם טיפולים, שעלולים להיות בעלי תופעות לוואי קשות עבור נשים, ולוותר עליהן במידה גדולה של ביטחון במקרים בהם מתגלה כי הסיכון לחזרה קטן, ולא רק בנשים עם סרטן ללא מעורבות בלוטות לימפה, אלא גם באלה עם מספר נמוך של בלוטות מעורבות".

    טרם התפרסמו תגובות

    הוסף תגובה חדשה

    בשליחת תגובה אני מסכים/ה
      לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

      התרעות פיקוד העורף

        walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully