מהו סרטן שלפוחית השתן ואיך מטפלים בו

    מדי שנה מאובחנים בישראל בין 1,200 ל-1,500 חולים בסרטן שלפוחית השתן. בשנים האחרונות הורחב באופן משמעותי האופק הטיפולי בחולים אלו

    • שלפוחית השתן
    בשיתוף האגודה לזכויות החולה
    חשוב להכיר ולאבחן (צילום: ShutterStock)

    מקור סרטן שלפוחית השתן, הוא לרוב מתאי המעבר (Transitional epithelium) המצפים את שלפוחית השתן. גידול זה שכיח יותר בקרב גברים, וגורמי הסיכון כוללים גיל (לרוב מעל 60), עישון, זיהומים חוזרים בדרכי השתן, חשיפה לכימיקלים וטיפול קרינתי לאיזור האגן שניתן בעבר.

    התסמין העיקרי של המחלה הוא דימום בשתן. תסמינים אפשריים נוספים כוללים תחושה של אי נוחות במתן שתן, כאב בטן, ובמקרים שבהם המחלה כבר עם גרורות באיברים מרוחקים, גם ירידת משקל, ירידת תאבון, או תסמינים הקשורים למעורבות איברים שונים (למשל שיעול וקוצר נשימה בחולה עם גרורות ריאתיות).

    לרוב, אבחון המחלה מתחיל בבירור אורולוגי, כולל בדיקת שתן לציטולוגיה (נוכחות תאי גידול), אולטרה סאונד כליות ודרכי שתן, CT של דרכי השתן ובדיקת ציסטוסקופיה. ממצא חשוד שיאובחן בשלפוחית השתן יעבור כריתה (ניתוח המכונה TURBT), לאפיון עומק חדירת הגידול לתוך דופן שלפוחית השתן. בדופן שלפוחית השתן יש שריר. גידול שאינו פולש עמוק אל תוך דופן שלפוחית השתן, ואינו מערב את השריר, מכונה גידול שטחי או גידול שאינו פולש שריר. גידול הפולש אל תוך הדופן ומערב את השריר מכונה גידול פולש שריר. לרוב (70-75 אחוזים מהמקרים), גידול שלפוחית השתן יאובחן כגידול שאינו פולש שריר.

    הטיפול בגידול שאינו פולש שריר כולל כריתת הגידול (בניתוח המכונה TURBT), ולאחר מכן לעיתים גם שטיפת שלפוחית השתן בתרופה BCG (חיידק דמוי שחפת). הטיפול ב- BCG מעורר בדופן שלפוחית השתן תגובה חיסונית ומקטין את הסיכון לחזרת מחלה בעתיד. ברם, בחלק ניכר מהמקרים נצפית חזרת הגידול השטחי למרות טיפול זה.

    ב-25 עד 30 אחוזים מהמקרים מאובחן גידול פולשני שמערב את שריר דופן שלפוחית השתן, או שהינו מפושט יותר ומערב איזורים באגן מחוץ לדופן שלפוחית השתן או איברים מרוחקים (גרורות). הטיפול בגידול פולש שריר הינו לרוב בניתוח כריתת שלפוחית השתן או קרינה (לעיתים בשילוב כימותרפיה). לעיתים טרם ניתוח כריתת שלפוחית השתן או לאחריו, יינתן טיפול כימותרפי, על מנת להקטין את הסיכון לחזרת מחלה בעתיד.

    מערכת השתן (צילום: ShutterStock)

    אפשרויות הטיפול בגידול שלפוחית השתן גרורתי, כוללות בהתחלה כימותרפיה או אימונותרפיה. הכימותרפיה הסטנדרטית כוללת את התרופה ציפלסטין. בחולים שאינם יכולים לקבל את התרופה ציספלטין (עקב פגיעת שמיעה, פגיעה עצבית, אי ספיקת כליות, אי ספיקת לב, יכולת תפקוד ירודה), תיבדק רקמת הגידול לנוכחות החלבון 1 - PDL. באם חלבון זה נוכח, יוכל החולה לקבל טיפול אימונותרפיה (טיפול שמעודד את מערכת החיסון). באם חלבון זה לא נוכח, הטיפול יכלול כימותרפיה חלופית עם התרופה קרבופלטין.

    קיימים מגוון טיפולים, במקרה של התקדמות מחלה למרות הטיפול הראשון. אפשרויות אלו כוללות כימותרפיה (לאחר אימונותרפיה כטיפול הראשון), אימונותרפיה (לאחר כימותרפיה כטיפול הראשון), טיפול ביולוגי המעכב את החלבון FGFR בגידולים המראים שינוי גנטי בחלבון זה (10-15 אחוזים מהמקרים).

    לאחרונה הורחב האופק הטיפולי במחלה גרורתית, בזכות אישור ה-FDA של התרופה PADCEV. תרופה זו היא שילוב של נוגדן כנגד החלבון נקטין 4 הנמצא על פני תאי הגידול, המחובר לכימותרפיה. קישור הנוגדן לתאי הגידול מביא לחדירת הכימותרפיה אל תוך תא הגידול.

    כיום נערכים מגוון מחקרים קליניים שמשלבים טיפולים שונים על מנת לנסות לשפר את יעילות הטיפולים ולהרחיב עוד יותר את האופק הטיפולי בחולים.

    ללא קשר לטיפול, המפתח לטיפול מוצלח בחולי סרטן שלפוחית השתן הוא שיתוף פעולה רב-מערכתי, כולל רופאי משפחה, אורולוגים, רופאי קרינה, פתולוגים, מומים להדמיה, אונקולוגים, ואחיות.

    הכותב הוא ד"ר דניאל קייזמן, מנהל היחידה לגידולי דרכי השתן, מערך אונקולוגי, מרכז רפואי תל אביב ע"ש סוראסקי, איכילוב

    טרם התפרסמו תגובות

    הוסף תגובה חדשה

    בשליחת תגובה אני מסכים/ה
      לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

      התרעות פיקוד העורף

        walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully