מחלת המלנומה היא הסוג הפחות נפוץ של סרטן העור (רק 2 אחוזים מכלל הסוגים שלו), אך בכל זאת, רובנו מכירים היטב את שמה כי היא המסוכנת ביותר והגורם האחראי לרוב מקרי המוות הקשורים לסרטן העור (75 אחוזים), בעיקר אם היא לא מתגלה בשלבים מוקדמים. מדי שנה מאובחנים כ-1,500 חולי מלנומה חדשים בארץ.
כ-85 אחוזים מהם מאובחנים בשלב מוקדם, כלומר כאשר התאים הסרטניים נמצאים בעור בלבד. שלב זה (הידוע כשלב 1 או שלב 2) ניתן לריפוי באמצעות ניתוח להסרת הגידול, ובמקרים מסוימים גם הסרה של בלוטת לימפה לצורך דגימתה. ב-10 אחוזים מהמקרים המלנומה מאובחנת בשלב מתקדם יותר, שבו התפשטו תאי הסרטן לבלוטות לימפה שסמוכות לאזור העורי הנגוע - בדרך כלל בבית השחי, במפשעה או בצוואר. במקרה כזה, סיכויי הישנות המחלה בשנים שלאחר האבחנה והניתוח גבוהים יותר ולכן יש צורך בטיפול מונע שיפחית את הסיכון לחזרת המחלה.
בכל מקרה של מלנומה בשלב 3 תישקל האופציה לטיפול אדג'ובנטי, ובחצי עד שני שליש מהם ההחלטה תהיה לבצע את הטיפול. טיפול אדג'ובנט הוא טיפול מונע, משלים, שמטרתו להפחית את הסיכוי להישנות המחלה לאחר ההליך הכירורגי.
מה זה אדג'ובנט?
"עד ינואר 2019, מועד הכנסת הטיפול האדג'ובנטי לסל התרופות בישראל, חולים בשלב 3 נכנסו לתקופת מעקב ארוכה לאחר הניתוח להסרת הגידול, או שטופלו באינטרפרון, במטרה להקטין את הסיכוי להישנות המחלה", מסביר ד"ר נתי אשר, אונקולוג ממכון אלה בביה"ח תל השומר, "בין 2017-2018 התפרסמו שלושה מחקרים מודרניים שהפכו את התקופה הזו למרגשת מאוד עבור אונקולוגים שעובדים עם מלנומה ועבור מטופליהם. בהמשך לאותם מחקרים, ישנן כיום שלוש תרופות זמינות שהן יעילות ובעלות פרופיל של תופעות לוואי שלרוב יחסית פשוטות לאבחון ולניהול. שתיים מהן ממשפחת האימונותרפיה ואחת ממשפחת הטיפולים הביולוגים".
האימונותרפיה מתבססת על ההבנה שתאי הגידול הסרטני מדכאים את מערכת החיסון בסביבתם הקרובה, באמצעות חלבונים שנקשרים לתאים של מערכת החיסון ומשתקים את פעילותם. אחד ממנגנוניה העיקריים נשען על העובדה שתאי הסרטן שולחים אות לקולטן ששמו 1 PD שנמצא על פני תאים של מערכת החיסון. האות הזה הופך את תאי החיסון לבלתי פעילים והם לא מסוגלים לתקוף את הגידול, וכך הוא יכול לגדול.
חסימת מנגנון הדיכוי הזה באמצעות טיפול אימונותרפי מאפשרת להחזיר את מערכת החיסון לפעילות ולגייס אותה למאבק בתאים הסרטניים - התאים מותקפים על יד מערכת החיסון וכך רקמת הגידול מתכווצת עד לכדי היעלמותה. הטיפולים האימונותרפים חוסמים את הקולטן 1 PD ובכך מונע את הגעתו של האות מתאי הסרטן, ואז אין מה שימנע מתאי החיסון לבצע את תפקידם. "הטיפול 'משדרג' את האגרסיביות של מערכת החיסון ומסייע לה לחסל את תאי המלנומה שנותרו בגוף לאחר הניתוח", מסביר ד"ר אשר.
ומה לגבי תופעות הלוואי? מגוון תופעות הלוואי של הטיפולים האימונותרפים נובע מעצם מנגנון הפעולה שלהם. הפעלת המערכת החיסונית עלולה, אצל חלק מהחולים, לגרום להתפתחות תופעות אוטו-אימוניות. כלומר, לפתח תסמינים הנגרמים מתקיפת הגוף את המערכות של עצמו. הסיכוי להתפתחות תופעת לוואי עומד על 10 אחוזים בערך, ולרוב מדובר בתופעות יחסית פשוטות לאבחון ולניהול - גרד או פריחה בעור, שינויים בפיגמנט העור, שלשולים, הפרעת בתפקודי כבד והפרעות בייצור הורמונים
"מומלץ להגיע לבדיקה של רופא עור פעם בשנה"
אם לא ניתן טיפול מונע (אדג'ובנטי), מלנומה עלולה להישנות כמחלה גרורתית (שלב 4). כזה היה המקרה של ד"ר חדווה גונן, מייסדת ומנכ"לית העמותה הישראלית לסרטן העור, שאובחנה ב-2013 כחולת מלנומה גרורתית בעקבות גילוי גרורות בכבד, בריאות ובטחול. ד"ר גונן התקבלה למחקר עם טיפול במשלב אימונותרפי שבזמנו עוד היה ניסיוני (והראה תוצאות ראשוניות טובות), "כיום הטיפול מביא לנסיגה בגידולם של מעל למחצית מהמטופלים במלנומה גרורתית ואף עשוי להביא להחלמה מלאה של 20 אחוזים מהם", היא מספרת. לצורך השתתפות במחקר, ד"ר גונן טסה לבית החולים 'סלואן קטרינג' בניו יורק. שם שהתה במשך שנה וחצי בעבור 4 טיפולים משולבים והמשך טיפול בתרופה אימונותרפית אחת שאותו השלימה בארץ.
"היות ואובחנתי רק בשלב המתקדם של המחלה - שלב 4, הטיפול האדג'ובנטי כבר לא היה רלוונטי עבורי", היא מספרת. "לו המחלה הייתה מתגלה אצלי בשלב 3, הייתי עשויה לזכות ולקבל את הטיפול וכך להגדיל את סיכויי להחלים, ולהימנע מטיפול אינטנסיבי יותר".
במהלך תקופת הטיפולים הרגישה ד"ר גונן שיש מקום לארגון שירכז את כל המידע על מלנומה (וסוגי סרטן עור אחרים) בצורה ברורה ונגישה וגם יספק תמיכה וייעוץ לחולים ומשפחותיהם. אותה הבנה הובילה את ד"ר גונן להקים את העמותה הישראלית לסרטן העור. מאז היא משמשת כמנכ"לית העמותה, וגם מוגדרת "נקייה" מסרטן.
"עד לפני שנה מאובחנים במלנומה בשלב 3 נאלצו להמתין שהמחלה תתקדם מעצמה, כדי לקבל טיפול תרופתי. היום פריצות הדרך המחקריות מאפשרות לנו טיפול גם בשלב 3, וכך שליטה טובה יותר במחלה ובסיכוי לנצח אותה", ד"ר גונן מסבירה. "העובדה שאני שולט בגורל שלי ובוחר לעשות את הטיפול כאן ועכשיו מאוד מעודדת".
בתוך כך, ד"ר גונן מזכירה להקפיד על ערנות לסימנים מוקדמים אפשריים למחלה: "לא כולם יודעים שקרינת השמש בישראל מסוכנת גם ביום סגריר ומעונן, וצריך להתגונן בפניה כשיוצאים החוצה. אני לא מדברת על כובע וקרם הגנה בהליכה קצרה מהחניה, אבל בהחלט כן כשמדובר בטיולים או בהליכות ממושכות. באופן כללי, ההמלצה לכולם היא להגיע לבדיקה של רופא עור פעם בשנה, גם ילדים. לבעלי העור הבהיר ו/או המנוקד במיוחד אני ממליצה להגיע פעמיים בשנה", מסכמת ד"ר גונן.
יש להדגיש כי בחירת הטיפול האפשרי הינו להחלטת המטפל הרושם את המרשם בהתייעצות עם המטופל. המידע נכון לספטמבר 2020. למידע נוסף ,יש לפנות לרופא המטפל. שירות לציבור
בחסות חברת בריסטול מאיירס סקוויב (ישראל) בע"מ