לוקמיה מיאלואידית חריפה, או AML, היא אחת מהמחלות הקשות מבין סרטני הדם, אם לא הקשה ביותר. מרבית החולים, גם אלו שסובלים ממחלה עם פרופיל גנטי טוב, לא יאריכו חיים מעבר לעשר השנים הראשונות לאחר אבחון המחלה.
כיוון שמדובר במחלה כה קטלנית, חשוב להתחיל לטפל בה מוקדם ככל האפשר. עד לאחרונה היו לחולים שתי אפשרויות טיפוליות, טיפול כימותרפי והשתלת מח עצם. אך למעשה כל אחת מהאפשרויות האלו בעייתית עבור חולים בגיל המבוגר. הטיפול הכימותרפי יכול להיות מסוכן מאוד לחולים אלו שיתקשו להתמודד עם תופעות הלוואי הכרוכות בטיפול, וכיוון שלא אחת מחלתם חריפה יותר הטיפול לא בהכרח יסייע להם. גם השתלת מח עצם לרוב אינה מיועדת לחולים מבוגרים מחשש שלא יעמדו בהליך, וכיוון שהגיל הממוצע של החולים הוא 70 מדובר בחלק בלתי מבוטל מהחולים שאותם טיפולים מנועים מהם.
למרבה המזל בשנים האחרונות, ובאיחור של כמה שנים אחרי מחלות המטולוגיות אחרות, אישרו רשויות הבריאות האמריקניות 8 תרופות חדשות מסוגים שונים לחולי AML. את התרופות החדשות אפשר לשלב לפני ההשתלה או לאחר מכן, לעיתים תוך שימוש בבדיקות שבוחנות את שארית המחלה לאחר הטיפולים ובכך לשפר את סיכויי הטיפול כמו גם ההשתלה, אף אצל חולים שנמצאים בסיכון גבוה לחזרת המחלה.
אחת מקבוצות הטיפולים החדשים כוללת תרופות שפועלות נגד מוטציה שכיחה מאוד בשם FLT3 שלרוב מצביעה על מחלה חמורה ועל צורך בהשתלה. בסל התרופות הישראלי כבר יש תרופה אחת ממשפחה זו, ואנו תקווה שבקרוב תכנס תרופה נוספת שאושרה כבר לשימוש בארה"ב ובאירופה, ואשר שהוכיחה מחקרית כמקטינה משמעותית את סיכויי התמותה ומאריכה את תוחלת החיים. ככל שתיכנסנה תרופות נוספות ממשפחה זו, ניתן יהיה להציע לחולים טיפול אופטימלי.
אך בינתיים הצוותים הרפואיים בתחום מתמודדים עם תקופה לא פשוטה. ולצערי הרב בשלהי חודש פברואר ותחילת מרץ איבדתי שני חולים עם לוקמיה מילואידית חריפה בני 74 ו-82 שנדבקו בנגיף. מפאת גילם, טופלו חולים אלה בטיפול "קטן מינון" שאינו כימותרפי וכולל תרופות "ביולוגיות" שמגבירות את ההרג המבוקר של תאי הלוקמיה ומעכבות את השיגשוג שלהם. שני חולים אלה בסופו של דבר מתו מדלקת ריאות תוך כדי הטיפול ב-AML. עוד רופאים רבים משתפים בהתמודדויות לא פשוטות בתקופה זו.
ישנן עדויות לכך שחולים מדוכאי חיסון בשל הטיפול הכימותרפי כנראה חשופים יותר לנגיף הקורונה, עלולים לסבול מסיבוכים קשים יותר וסיכויי ההחלמה שלהם קטנים. על כן, בהמלצות שפרסמנו לאחרונה מטעם הוועדה ללוקמיה חריפה של האיגוד האירופי להשתלות נקבע כי כל עוד אין סכנה לפגיעה בסיכויי החולים להחלמה, יש לנסות ולטפל בחולים במינונים נמוכים יותר של כימותרפיה, וכן לטפל בטיפולים שאינם כימותרפיים ושאינם מחייבים אשפוזים.
מהלך נוסף שהתחזק בתקופת הקורונה הן בשל הסיכון המוגבר של חולים בעלי מחלות רקע והן בשל הצורך להגן על המערכת הרפואית מקריסה, הינו שימוש הולך וגובר במערכת הרפואית כולה ברפואה מרחוק. קרוב לוודאי כי התפתחות טכנולוגית זו, שככל הנראה תישאר איתנו , לפחות באופן חלקי, הרבה אחרי שהנגיף בתקווה יעלם מהעולם. מוטל עלינו עם זאת לוודא שהדבר לא יפגע במגע האישי בין הרופא לחולה שהוא במהות הרפואה, ושאין לא תחליף. מדובר עם זאת בתהליך מבורך שמאפשר טיפול יעיל וחיסכון בזמן ובמשאבים. אנו כמובן מבקשים מהחולים לשמור איתנו על קשר רציף בכל שאלה ולצד זאת להקפיד ככל האפשר להשתמש באפשרויות הרפואה מרחוק.
עם הזמן למדנו במערכת הבריאות איך להתמודד עם המצב המורכב הזה, אך בסופו של דבר כשמדובר במחלה כה קטלנית, המחייבת טיפול מהיר, אין דרכים רבות לעקוף את הסיכון הגבוה של החולים, ועל כן אנו מבקשים מהחולים להקפיד על קוצו של יוד בכל הנחיות משרד הבריאות, שכן הם אינם יכולים להרשות לעצמם להדבק בקורונה.
הכותב הוא פרופ' ארנון נגלר, נשיא המרכז ההמטואונקולוגי ומנהל בנק חבל הטבור במרכז הרפואי שיבא תל השומר וסגן יו"ר הוועדה ללוקמיה חריפה באיגוד האירופאי להשתלות