מחלת ה-CLL: לחיות באיכות חיים טובה לצד המחלה

לוקמיה לימפוציטית כרונית, או CLL בשמה המוכר יותר, היא מחלת הלוקמיה השכיחה ביותר בעולם המערבי. הנה כל מה שצריך לדעת על הטיפולים האפשריים במחלה, שיכולים להבטיחאיכות חיים טובה לאורך שנים רבות

  • לוקמיה
פרופ' תמר תדמור בשיתוף האגודה לזכויות החולה
אלפי חולים ב-CLL בישראל וכ-500 נוספים בכל שנה (צילום: ShutterStock)

מאת: פרופ' תמר תדמור מנהלת המכון ההמטולוגי בבית חולים בני ציון

בישראל חיים כאלפי חולי CLL, וכ-500 אנשים נוספים מאובחנים בכל שנה. מדובר במחלת הלוקמיה הנפוצה ביותר בישראל ובעולם המערבי, והיא שכיחה בעיקר בקרב אשכנזים יהודים בני הגיל המבוגר. המחלה מתבטאת בייצור מוגבר של לימפוציטים מסוג B, שהם סוג של תאי דם לבנים המיוצרים במח העצם ונודדים לבלוטות הלימפה, שם הם משמשים כחלק ממערכת החיסון ומגנים מפני זיהומים. אצל חולי CLL תאי המחלה הסרטניים מתרבים במהירות וספירת כדוריות הדם הלבנות מגיעה לערכים גבוהים במיוחד.

התרבות התאים הזו יכולה להביא להגדלה של המערכת הלימפתית, הכוללת את בלוטות הלימפה והטחול. לפעמים תאי המחלה גורמים לירידה ביצור של תאים בריאים במח העצם, כשחלה ירידה של ייצור כדוריות הדם האדומות המחלה תתבטא באנמיה. ירידה בייצור כדוריות הדם הלבנות יכולה להגביר נטייה לזיהומים, ולעיתים נדירות חלה גם ירידה בייצור הטסיות. אך חולים רבים הם א-סימפטומטיים, כלומר הם לא חווים אף אחד מהתסמינים הללו.

ברוב המקרים אבחון המחלה נעשה באופן אקראי, החולה מבצע ספירת דם שגרתית ורופא המשפחה מבחין בספירה גבוה של תאי דם לבנים. לפעמים החולים מבחינים בבלוטות לימפה מוגדלת ולעיתים רחוקות מאוד חולה חש בכאבים שמקורם בבלוטות לימפה פנימיות, לדוגמה כאבי בטן שנגרמים מבלוטות לימפה בבטן או קשיי נשימה שנגרמים בשל הבלוטות בבית החזה. אבחון המחלה פשוט למדי ואינו דורש בדיקות פולשניות אלא מעקב של שלושה חודשים אחר ספירת הדם הלבנה, ובדיקת אפיון תאים שבה נבדקים מאפיינים הייחודיים לתאי ה-CLL, והיא שמספקת תוצאה חד משמעית לאבחון המחלה.

מטרת הטיפול במחלת ה-CLL היא לא להביא לריפוי המחלה, שכן מדובר כאמור במחלה כרונית, אלא לאפשר איכות חיים טובה לצד המחלה (צילום: ShutterStock)

בלי כימותרפיה ועם תוצאות טובות יותר

מטרת הטיפול במחלת ה-CLL היא לא להביא לריפוי המחלה, שכן מדובר כאמור במחלה כרונית, אלא לאפשר איכות חיים טובה לצד המחלה. חולים רבים שאינם סימפטומטיים יכולים לחיות עם CLL שנים רבות בבריאות טובה שכן מח העצם שלהם ממשיך לייצר גם תאים בריאים, ועל כן חולים אלו לא זקוקים לכל טיפול תרופתי. על פי ההערכה, כמחצית עד שני שליש מהמטופלים כן יזדקקו לטיפול תרופתי.

כניסתן של התרופות הביולוגיות בשנים האחרונות הובילו לשינוי דרמטי בטיפול במחלת ה-CLL, כשהשינוי המשמעותי ביותר חל השנה כשהוחלט לאפשר טיפול בקו הראשון בטיפולים ביולוגיים בלבד ללא שילוב בטיפול כימותרפי, ובכך לצמצם באופן משמעותי את תופעות הלוואי הידועות הכרוכות בטיפול כימותרפי.

הטיפול הביולוגי במחלת ה-CLL נחלק לשלוש קבוצות טיפול. הקבוצה הראשונה והוותיקה היא טיפול בנוגדן חד שבטי מסוג אנטי cd20. היא כוללת בדור הראשון את תרופת מבטרה (ריטוקסימאב) ובדור השני את תרופת גזייבה (אובינוטוזומאב) שהראתה יעילות גבוהה יותר, שתי התרופות הללו ניתנות דרך הווריד.

קבוצת טיפול נוספת היא תרופות המעכבות רצפטור לתאי B, או מעכבות BTK. התרופות בקבוצה זו כבר ניתנות באופן פומי, כלומר בכדורים, והיא כוללת את תרופת האימברוביקה (איברוטיניב). התרופה פועלת במהירות וממיסה את הבלוטות, אך היא ניתנת כטיפול ארוך טווח, כלומר החולים צריכים לנטול אותה באופן קבוע לזמן ממושך כדי לשמור על המחלה בשליטה, אם יפסיקו בטיפול המחלה יכולה להתעורר. בימים אלו נוספים לקבוצת מעכבי BTK טיפולים מדור מתקדם יותר.

קבוצת הטיפולים השלישית כוללת תרופות פומיות המעכבות חלבון תוך תאי בשם BCL2 שתפקידו להפר את מנגנון המוות התאי הקיים באופן טבעי בכל תא. התרופות החדשות מנטרלות את אפקט החלבון ובכך מאפשרות את המוות של תאי המחלה. מדובר בתרופות יעילות מאוד והן לרוב ניתנות בשילוב של תרופות מקבוצת אנטי CD20. במשפחה זו נמצאת תרופת ונקלקסטה (ונטוקלס) ומקובל לשלב אותה עם תרופת גזייבה. לטיפולים אלו יתרון על מעכבי BTK בכך שהטיפול בהם קצוב בזמן - הטיפול בונקלקסטה ניתן למשך שנה אחת ובמקביל הטיפול בנוגדן אנטי CD20 ניתן אחת לחודש במשך חצי שנה. הטיפול המשולב מביא לתגובה עמוקה ובאחוזים גבוהים ללא שארית מחלה בתום הטיפול. עם זאת כיוון שמדובר בטיפול יעיל מאוד, הוא יכול להביא להרס מהיר של התאים ולכן ונקלקסטה ניתנת באופן הדרגתי במינון שהולך ועולה בכל חודש עד להגעה למינון מלא תוך חצי שנה.

מלבד הטיפולים הקיימים, כל העת נעשים מחקרים שבוחנים פיתוח של תרופות חדשות ובעלות פרופיל בטיחותי גבוה יותר ויעילות טיפולית גבוהה, ולצד זאת נעשים ניסיונות למציאת משלבי טיפול טובים יותר בין קבוצות הטיפולים הקיימות.

אין ספק כי הבשורה על מחלת לוקמיה איננה פשוטה, אך חשוב לזכור כי במקרה של CLL אבחון אינו בהכרח מחייב טיפול תרופתי. וכשיש צורך בטיפול, מגוון הטיפולים החדשים, האפשרות ליטול את התרופות בכדורים ולא דרך הווריד וכמובן השחרור מהצורך בכימותרפיה מאפשר לחולי CLL לחיות באיכות חיי טובה יותר.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/הלתנאי שימוש
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully