הנוגדן הזה יכול להיות חגורת ההצלה שלכם. זה מה שאתם חייבים לדעת עליו

    פרפור פרוזדורים היא תופעה שעלולה לגרום לקרישי דם מסכני חיים. כדי למנוע את זה, יש צורך ליטול תרופות נוגדות קרישה, אלא שתרופות אלו לא מאפשרות טיפול דחוף במקרה של שבץ מוחי. עכשיו יש לזה פתרון

    • פרפור פרוזדורים
    ד"ר עידית דוברצקי-מרי בשיתוף האגודה לזכויות החולה, בשיתוף האגודה לזכויות החולה
    עכשיו, יש פתרון (צילום: ShutterStock)

    פרפור פרוזדורים הינה הפרעת קצב הפוגעת בכ-15 אחוזים מאוכלוסיית העולם. שכיחותה עולה עם הגיל, ללא הבדל בין נשים וגברים,, והיא נוכחת יותר אצל הסובלים ממחלות כגון: סוכרת, יתר לחץ דם ומחלת לב איסכמית. בישראל יותר ממיליון איש נמצאים בסיכון, 1 מכל 4 אנשים עד גיל 40 עתיד לסבול מפרפור פרוזדורים בלב, והסיכון עולה עם העלייה בגיל.

    פרפור פרוזדורים מביא לירידה בתפוקת הלב, תנועתיות הדם בעליות הלב אינה תקינה ואף מערבולתית ולכן נוצרים קרישי דם בתוכה. מצב זה עלול להוביל להצטברות של קרישי דם בעליה השמאלית של הלב ובעיקר בחלק הנקרא 'אוזנית'. קרישים אלו נודדים מהלב לאבי העורקים ומשם יכולים להגיע לנדוד במורד זרם הדם למוח או למקומות שונים בגוף כמו הבטן או הרגליים. אירוע כזה הוא אירוע מסוכן מאוד שיכול להסתיים בשבץ מוחי משמעותי או נזק לרקמה כלשהיא, המלווה בתחלואה קשה ולעיתים אף מוביל למוות.

    לצד הטיפול הקיים, עדיין מדי שנה מתרחשים כ-15,000 מקרים של שבץ מוחי בישראל, כ-25 אחוזים מהם ממקור לא ידוע. הפרוטוקול הטיפולי במקרי שבץ איסכמי מוחי, המהווה 92 אחוזים ממקרי השבץ המוחי, מדבר על חלון זמן בן 4.5 שעות, בו המטופל חייב להגיע לבית החולים ולהתחיל את הטיפול בהמסה או סילוק הקריש. חלון הזמנים הוא קריטי, הן כהצלת חיים והן כמניעה של הדרדרות ופגיעה מוחית ארוכת טווח.

    כדי למנוע את היווצרות הקרישים במטופלים עם פרפור פרוזדורים יש צורך בטיפול בתרופות נוגדות קרישה הידועות גם כתרופות לדילול הדם (אלה שונות מהטיפולים המוכרים בנוגדי טסיות. מדובר על נוגדי קרישה). אלא שכאשר חולים המובהלים לבית החולים זקוקים לטיפול באופן מידי, במצב בו הם נוטלים תרופות אחרות, יש צורך להמתין לתום השפעת התרופות לפני קבלת הטיפול.

    כדי למנוע את היווצרות הקרישים במטופלים עם פרפור פרוזדורים יש צורך בטיפול בתרופות נוגדות קרישה (צילום: ShutterStock)

    כאמור, עד לשנים האחרונות, הטיפול בתרופות מדללות דם היה עלול במקרים שונים גם לסכן את החולה, שכן חולה שנטל תרופות כמו אלו וחלילה נפצע ודימם או עבר אירוע שדרש ניתוח דחוף, היה עלול לסבול מדימום בלתי נשלט ומסכן חיים. בשנים האחרונות פותחו טיפולים המיועדים לתת מענה למצבים אלו - נוגדנים שתפקידם הוא לסתור את הטיפול בתרופה לדילול הדם, והם מסייעים לצד טיפולים נוגדי הקרישה שפועלים לדילול הדם ולמניעת אותם קרישים הנוצרים בשל פרפור פרוזדורים. כיום נמצאים בבתי החולים בישראל ובעולם נוגדנים שנותנים מענה מידי למטופלים אשר מקבלים נוגדי קרישה ספציפיים. נטילת הנוגדן סותרת את נוגד הקרישה, עוצרת את האפקט שלו ומאפשרת את הטיפול בחולה ללא סכנת דמם בלתי נשלט.

    אפשרות הטיפולים בנוגדנים שיכולים לסתור את השפעת מדללי הדם היא חגורת הצלה של ממש למטופל ולמטפל והיא משפיעה על כל הצדדים המעורבים. הרופא, שרוצה להגן על החולה שלו מפני הסיכון הקיים בטיפול בנוגדי קרישה, יכול כעת להבטיח זאת. הוא יודע שחלילה ואם יקרה משהו, הוא תמיד יוכל לסתור את השפעת נוגד הקרישה. מצד המטופל, הידיעה שמעתה והלאה יהיה עליו להקפיד על נטילת תרופות לדילול הדם מתקבלת לא אחת ברגשות מעורבים, אך כעת הוא יכול להרגיש בטוח יותר, שכן הוא יודע שאם הוא מקבל את נוגד הקרישה, אם חס וחלילה יקרה משהו הוא יוכל לקבל נוגדן שיסתור את השפעת נוגד הקרישה. פעמים רבות המשפחות של המטופלים, ובעיקר מטופלים מבוגרים שנמצאים בסיכון גבוה יותר ליפול, חוששות מההשלכות של נטילת נוגד קרישה, מכיוון שהקשיש עלול להיפצע ומצבו יכול להתדרדר במהירות, והן לא תמיד יהיו בקרבתו כדי לתמוך בו. הידיעה שקיים נוגדן שיכול לסתור את הטיפול מספקת שקט נפשי ומחזקת גם את בני המשפחה.

    הכותבת היא ד"ר עידית דוברצקי-מרי, מנהלת המערך הקרדיולוגי במרכז הרפואי בני ציון ומרצה בכירה בפקולטה לרפואה טכניון חיפה.

    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully