שבץ מוחי הוא גורם התמותה השלישי בשכיחותו בעולם וגורם הנכות מספר אחת, אך בשנים האחרונות, בזכות המודעות הגוברת למחלה ולגורמי הסיכון שלה ומחקרים רבים שהובילו להתפתחות תרופות המעניקות טווח טיפולי רחב יותר, הטיפול בשבץ המוחי השתפר.
כיום, הדגש החשוב ביותר הוא זמן התגובה: לא רק משום שבכל דקה שעוברת מרגע הופעת השבץ 2 מיליון תאי מוח מתים, אלא גם ובעיקר מאחר שהטיפול האקטיבי שניתן היום לחולים יכול להינתן עד 4.5 שעות מרגע השבץ. כלומר, ככל שהחולה יגיע מהר יותר לבית החולים, כך הסיכוי שיספיק לקבל את הטיפול הולך ועולה.
אם בעבר היה קושי במתן הטיפול לחולים שהתעוררו אל תוך אירוע מוחי, שכן לא ניתן היה לדעת מתי החל האירוע, לאחרונה ההתוויה התרחבה גם עבורם וזאת מתוך הנחה שהאירוע התרחש בשעות הבוקר המוקדמות ועל כן החולה נמצא בתוך חלון הזמן הטיפולי. בדיקת MRI יכולה לבחון האם כבר חלה פגיעה מוחית, ואם לא - עדיין ניתן לתת את הטיפול.
אך חרף המודעות הגוברת, חולים רבים מידי אינם מקבלים את הטיפול בזמן. רבים מאמינים שהשבץ הוא מחלה של מבוגרים, מעשנים או כאלה הסובלים מהשמנת יתר, אך למעשה שבץ מוחי יכול להופיע אצל כל אדם בכל גיל, ולפחות אחת לשבוע מגיעים אליי צעירים בני 30 ו-40 לאחר אירוע מוחי. חשוב להכיר את גורמי הסיכון השונים, לרבות יתר לחץ דם, טרשת עורקים, מחלות קרישיות הדם וכיוצא בזה, אך חשוב עוד יותר לדעת לזהות את סימני השבץ, כי הם יכולים להופיע אצל כל אדם: הפרעה בדיבור בהוצאת מילים או בהבנת מילים, חולשה של הגפיים או תחושת הרדמות, הפרעה בחדות הראייה, סחרחורות וחוסר יציבות ונטייה בזווית הפה - כשאחד או יותר מסימנים אלו מופיעים, יש להגיע כמה שיותר לקבלת טיפול בבית החולים, וחשוב מאוד לעשות זאת בהזמנת אמבולנס.
עבורנו, קבלת חולה עם שבץ בבית חולים שווה ערך לקבלת חולה שעבר תאונת דרכים קשה, שכן יש חשיבות רבה למהירות התגובה. ברוב בתי החולים בארץ קיים מערך שלם שמטפל באירועים מוחיים, המקבל התראות ממד"א כבר מרגע ההודעה וכן מתעדכן במדדים שנלקחו מהחולה בדרך לבית החולים. כך יכולים להמתין לחולה מראש בחדר טראומה ולקבל אותו באופן מיידי.
ישראל למעשה מובילה בטיפול בשבץ מוחי ביחס לעולם, וככל שמספר מקרי השבץ עלה, כך נוספו עוד מצנתרים ונפתחו עוד מרכזי טיפול נמרץ לשבץ ויחידות שבץ. כשחולה מקבל טיפול מהיר ונכון, יש לכך משמעות רבה מעבר לבריאותו - משמעות סוציאלית, חברתית וכלכלית. במקום שחולים יצאו ממעגל העבודה ויהפכו לסיעודיים, הם יכולים להמשיך בחייהם בבריאות טובה.
לכן, אנחנו מבקשים מהציבור, מרגע הופעת הסימנים, אל תתמהמהו ואל תעסקו בניחושים, אל תעברו בקופת חולים או אצל רופא המשפחה ואל תמתינו לבוקר. אם יש ספק אין ספק: אנחנו כבר נעשה את העבודה ואנחנו מעדיפים לעבוד קשה יותר, מאשר שחולה יישאר נכה או חלילה יאבד את חייו כי לא קיבל את הטיפול בזמן. בכל פעם שאני נתקל במקרה כזה, כשמאוחר מדי והחולה מוצא את עצמו בשיקום או שהוא הופך לסיעודי לגמרי, לבי נכמר, שכן זה היה יכול להיגמר אחרת.
הכותב הוא ד"ר צביקה סקג'יו, רופא בכיר ביחידת השבץ בשערי צדק ומצנתר ביחידה לנוירודריולוגיה פולשנית