"הרצף הטיפולי שלי": כיצד מתמודדים הסובלים ממחלה כרונית עם שגרת הקורונה?

התקופה הנוכחית הביאה לפתחנו אתגרים חדשים וסוגיות המחייבות התייחסות וטיפול ייחודי. חולים כרוניים ובני משפחתם חווים מציאות חדשה ומבלבלת, המייצרת חרדה וחוסר ודאות.

חוסר הבהירות נבע בין השאר מהיעדר הגדרות ברורות לגבי קבוצות הסיכון. אם תחילה דובר על כך שכל בעלי מחלות הרקע וכל הקשישים נמצאים בסיכון מוגבר, הרי שסביב ההחלטה "לשחרר" את המשק מצאו עצמם החולים הכרוניים ומשפחותיהם באי בהירות לגבי השתלבותם במהלך.

החשש מהידבקות מאלץ אותנו, המתמודדים עם מחלה כרונית, לבחור בין סכנת החשיפה האישית ביציאה למקום ציבורי (בית חולים/מרפאה/בית מרקחת) לשם קבלת טיפול רפואי, לבין ויתור על קבלת טיפול וקטיעת הרצף טיפולי, מה שעלול לעורר התלקחות במחלה.

לצד זאת, נוצרה התמודדות נוספת, שנבעה ממחסור אמיתי בשירותים רפואיים מפאת הקצאת משאבים בלתי שוויונית להיערכות וטיפול בחולי קורונה על חשבון החולים הכרוניים, וכלל ציבור צרכני שירותי הבריאות בישראל. מערכת הבריאות הציבורית בישראל נועדה לספק שירותי בריאות לכלל תושבי ישראל, באופן סביר ושוויוני. על המערכת לדאוג לחולים הכרוניים כשם שהיא דואגת לחולי הקורונה.

על מנת לצמצם ככל האפשר את הפגיעה בציבור בכלל ובאוכלוסיות בסיכון בפרט, הכרחי להרחיב משמעותית את שירותי הבריאות המסופקים לציבור וכן לפשט תהליכים ביורוקרטיים ולהנגיש טיפול רפואי ותרופות. כך למשל, האפשרות לרכישת תרופות וקבלת מרשמים מרחוק, בפרט לאנשים הזקוקים לטיפולים יומיומיים, בהם חולים בסיכון מוגבר וכמובן קשישים.

סוגיה חשובה נוספת היא הנגשת המידע הרב המופץ לציבור. הערבית היא שפה רשמית במדינת ישראל וכ-20 אחוזים מאזרחי המדינה הם חלק מהחברה הערבית. לכן, חשוב שתהיה הנגשה מלאה של כל המידע בערבית.

למן ראשית "ימי הקורונה", האגודה לזכויות החולה, הפועלת מעל ל-20 שנים למיצוי זכויות במערכת הבריאות, התמקדה בקידום הסוגיות הללו ותבעה מבכירי משרד הבריאות לייצר מענים לאתגרי התקופה, לצד סיוע פרטני לחולים ואף לאירגוני חולים. כעת, אנו פועלים להיטיב עם החולים הכרוניים במציאות המתהווה של "החיים לצד הקורונה", וכמובן חושבים על "היום שאחרי".

אסטרטגיית היציאה, לא כללה הגדרה ברורה של קבוצות הסיכון והנחיות לגבי התנהלותן. אין דין חולה כרוני אחד כאחר, גם אם שניהם מתמודדים עם אותה מחלה. לצד אי הוודאות לגבי החזרה לשגרת עבודה ולימודים בקרב חולים ובני משפחה, גם המעסיקים לא קיבלו הנחיות ברורות ומצאו עצמם נדרשים לחרוץ דינם של עובדים בעלי מחלת רקע.

כשברקע היערכות לגל שני, אנו רואים חשיבות ייתרה בהנגשת מידע ומתן סיוע לחולים במחלות כרוניות, על מנת שיוכלו להמשיך בקבלת שירותים רפואיים הדרושים להם ולשמור על מצב רפואי מאוזן, אשר יקל עליהם להתנהל בתוך שגרת הקורונה שנכפתה על כולנו.

מידע חיוני על זכויות ניתן למצוא באתרים מובילים ובהם:

• אתר "כל הבריאות" - סל זכויות בנושא נגיף הקורונה

• אתר "כל זכות" - קורונה - מצב חירום 2020

• אתר כמוני - #קורונה

• פניות הציבור בקופות החולים:

שירותי בריאות כללית מכבי שירותי בריאות קופת חולים לאומית קופת חולים מאוחדת

• נציבת קבילות הציבור המשרד הבריאות

• ארגוני החולים בישראל

מוזמנים/ות לפנות אלינו בסוגיות הקשורות בזכויות, הן בימים מורכבים אלה והן בשגרה. ניתן לבקר, באתר האגודה, בדף הפייסבוק או דרך המייל.

האגודה לזכויות החולה היא עמותה הפועלת מעל ל-20 שנים למימוש זכויות מטופלים ובני משפחותיהם במערכת הבריאות והיא אמונה על הובלת המאבק הציבורי למימוש זכויות אלה. האגודה פועלת להעלאת מודעות לזכויות חולים והקניית ידע אודות החוקים המרכזיים והזכויות הנגזרות מהם, וכן היא מהווה אוזן קשבת לשאלות ופניות הצבור בדבר מימוש זכויותיהם.

במסגרת פעילותה, מובילה האגודה שלוש קואליציות של ארגוני חולים. האחת - קואליציית "ארגוני הזכות לבריאות", הכוללת כ-80 ארגוני חולים. השנייה - קואליציית המחלות הנדירות, הכוללת כ-40 ארגונים, והשלישית - פורום ארגוני בריאות הנפש. הקואליציות פועלות לקידום האינטרסים המשותפים של החולים, הגברת השיח הציבורי וייזום פתרונות למגוון סוגיות עמן מתמודדים חולים כרוניים.

בימים כתיקונם ההתמקדות שלנו באגודה באה לידי ביטוי גם בסיוע פרטני וגם בסיוע רוחבי לארגוני החולים ודרכם לקהל הרחב. מתוך היכרותנו עם מערכת הבריאות, על מורכבותה ואתגריה, אנו חותרים לתיקון עוולות מבסיסן ומניעת הישנות מקרים של אי קבלת שירות רפואי. לצד זאת, אנו פועלים להעלאת המודעות לזכויות חולים בקרב קהלים שונים.