הודיעו לנו שבעלי עומד למות. ואז החלה ההתמודדות האמיתית

אנחנו כותבים לא מעט על דרכי הטיפול במחלות שונות, אבל מה לגבי מי שחולה במחלה סופנית? איך עוזרים לו? הדר חזן, שבעלה ליאור מת מסרטן הלבלב, מספרת על הטיפול הפליאטיבי לו זכה, ועל הבדל שהוא עשה בחיי משפחתה. צפו

שירות לציבור, מוגש מטעם חברת מדיסון, מוגש מטעם חברת מדיסון
צילום: עידו שחם, עריכה: דפי מקל

"ליאור בעלי זכרנו לברכה חלה בסרטן הלבלב לפני שלוש שנים. היינו אז הורים לשתי בנות, נכנסנו לחדר הרופא בתל השומר וישבה שם סוללה. הוא שאל כמה זמן? אנחנו כמשפחה כולנו נאלצנו להתמודד עם זה, ובעצם להבין שהחיים שהיו לנו עד היום הולכים להשתנות", כך מספרת בכאב הדר חזן. במחשבה על הבנות שלה ועל האופן בו זה ישפיע עליהן, היא הבינה שהיא צריכה עזרה בהתמודדות עם החיים החדשים האלה, וכך הגיעה לקרן ארפי, אחות אונקולוגית מומחית קלינית בטיפול פליאטיבי.

"טיפול פליאטיבי היא גישה טיפולית שבעצם מלווה מטופלים ומשפחות שמתמודדים עם מחלות שהן מאיימות חיים", מסבירה קרן, "זה קודם כל לשבת עם המטופל ועם המשפחה, ולהבין מי עומד שם מולי, מה עושים עכשיו, מה עושים אחר כך, איזה תרופות לוקחים, ועוד". הליווי הצמוד והידע המקצועי שמגיע איתו, מקל מאוד על חיי החולה ועל חיי משפחתו. "מטופלים ומשפחות שיודעים, פחות מרגישים את החרדה, הם מבינים מה עומד מאחורי כל דבר", מסבירה קרן.

"עשינו לליאור הוספיס בית, שקד הייתה קטנה, בת 10, ורותם בת 13, אז הן היו גם איתו. נוצר מצב שיכולנו לאפשר להן להיפרד, והרבה מאוד בהנחיה של קרן מתי נכון שהן ייפרדו... אומנם קרה מה שקרה, וזה מאוד קשה, אבל אני חושבת שקיבלנו מתנה בתמונה היותר רחבה - זה יכול היה להיות ולהתנהל אחרת ברמה של איך אנחנו חיים את היום שאחרי".

צפו בראיון המלא עם הדר וקרן

לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

התרעות פיקוד העורף

    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully