הגננות הזועמות כתבו להורים את השלט הנוזף הזה

כשאתם מצליחים להתמודד עם משא ומתן מתיש עם הילדים ולהגביל את זמן המסך שלהם אתם גאים בעצמכם, ובצדק - מעבר לזה שהוכח ששעות ארוכות מול המסכים פוגעות בהם, הפגנת נחישות ועקביות זה עיקרון הורי חשוב מאוד. אבל בדרך, יכול מאוד להיות ששכחתם עיקרון הורי נוסף וחשוב לא פחות - דוגמה אישית.

כי בואו נהיה כנים עם עצמנו, אנחנו לא פחות מכורים מהם למסכים שלנו, ובראש ובראשונה לטלפונים. והילדים רואים את זה הרבה יותר ממה שאנחנו חושבים (או יותר ממה שאנחנו מודעים לזה בעצמנו). ואז, איזו זכות יש לנו להטיף להם?

כשג'וליאנה מזורקביץ' מטקסס, ארה"ב, פרסמה בפייסבוק צילום של מכתב זועם שכתבו המטפלות במעון הילדים להורים, הפוסט זכה ליותר משני מיליון שיתופים. זה נוסח המכתב (סימני הקריאה המרובים הם במקור, לא נגענו), שפטו בעצמכם:

הגעתם לאסוף את הילדים שלכם!
תעזבו את הטלפון שלכם!!!!
הילדים שלכם שמחים לראות אתכם! האם אתם שמחים לראות את הילדים שלכם??
אנחנו רואות את הילדים שלכן מנסים להראות לכם את היצירות שהכינו היום בגן, ואתם בטלפון. אפילו שמענו אחד מהם קורא "אמא, אמא, אמא..." לאמא שלו, שבאותו רגע הקדישה יותר זמן לטלפון שלה מאשר לבנה.
זה מזעזע.
תעזבו את הטלפון!!

כצפוי, הניסוח התוקפני של המכתב הוביל למבול של דעות ותגובות ברשת. הרוב המכריע תמכו במסר שהורים צריכים להעניק לפעוטות שלהם את תשומת הלב הראויה ולהרגיש אחראים להקניית ההרגלים שלהם. הנה כמה דוגמאות.

ניקיטה: ישר ולעניין. אני די מבינה למה הן התכוונו. אם אין איזה עניין דחוף שאי אפשר לדחות אותו אז באמת אין מה להיות בטלפון כשבאים לאסוף את הילדים. הם לא ראו אתכם הרבה שעות ורוצים לשתף אתכם ביום שעבר עליהם. אחר כך אל תבואו אליהם בטענות כשהם יהיו שקועים במשהו בטבלט שלהם ולא יקשיבו לכם".

מרגרט: "ניסינו משהו דומה פעם בבית הספר - תלינו שלט גדול עם ציור של טלפון נייד ועליו איקס. הבעיה היא שההורים לא שמו לב לשלט, בדיוק כמו שלא שמו לב לילדים שלהם, בגלל שהיו שקועים מדי בטלפון..."

לין: "כן, כן. בתור מטפלת לשעבר בתרפיה בדיבור ושפה, שצברה ניסיון רב בהתמודדות עם קשיי שפה וקשיים חברתיים, אני מפצירה בהורים לעזור לילדי דור המסכים להבין מה הם עושים. הבונדינג החברתי הראשוני והתפתחות השפה אצל פעוטות חיוניים גם להם וגם לדינמיקה המשפחתית שלהם. אם לא תקפידו על התנאים הבסיסיים, זה יוביל להרבה בעיות בעתיד. גם אני לא מחוסנת מההתמכרות הזאת, אבל אני עוזבת את הטלפון אפילו כשאני מדברת עם הבת הבוגרת שלי, שכבר עברה את גיל 30".

לעומתם, לא מעט גולשים כעסו על חוסר ההתחשבות שהפגין צוות המעון לגבי הקריירה והאחריות שיש להורים בנוסף למשפחתם, והאשימו אותם בשיימינג מיותר לאמהות ואבות.

אמא בשם מייגן זנדר ממש לא אהבה את "מכתב המטפלות" ופרסמה את דעתה עליו באתר Scary Mommy הניו יורקי. בין היתר היא כתבה: "הורים עסוקים כל הזמן, אבל משבצת הזמן הזו ביום שבה את אוספת את הילדים יכולה להיות מלחיצה במיוחד - את עסוקה בלתכנן מה תכיני לארוחת הערב, להתלבט אם כדאי לעצור בסופר או לסגור את כל הקצוות הפתוחים שהשארת בעבודה. זו הסיבה לכך שהטלפונים הסלולריים הם דווקא מדהימים, כיוון שהם מאפשרים לך לשלוח את המייל הזריז הזה לבוס על הישיבה של מחר לפני שתשכחי אותו לחלוטין. אבל למעון יום אחד מטקסס לא אכפת בשיט מהקריירה שלך או מהאחריות שלך, מלבד היותך אמא. והמכתב המבייש שלהם להורים על השימוש בטלפונים סלולריים מוכיח זאת".

ומה אתם חושבים?