איך לדאוג לאנשים שאתם אוהבים? ההחלטה החשובה שלכם

בישראל יש מדי שנה כ-20 אלף מקרים חדשים של שבץ. זהו אירוע מטלטל, אולם לא מדובר במצב שלא ניתן לטפל בו, להיפך. הכל מתחיל במודעות, מהירות ההגעה לבית החולים והגשת הסיוע לאדם שלקה בשבץ מרגע שהופיעו התסמינים.

הסימנים להופעת שבץ הם חולשה פתאומית של יד או רגל, כאב ראש חריג, חיוך עקום או לא סימטרי באופן פתאומי או הפרעה בדיבור באופן פתאומי. במקרה שהסימנים הללו מופיעים, חשוב לפנות לטיפול מיידי, על מנת לאפשר מניעה של נזקים ארוכי טווח. רבים מהאנשים שחוו שבץ יכולים לחזור לאחר מכן לתפקוד חלקי או מלא, בעיקר בזכות הטיפול המיידי ותהליך השיקום שאחריו.

"מה שחשוב לדעת זה שאין שני חולי שבץ מוחי דומים", אומרת פנינה רוזנצוייג, מנכ"לית עמותת נאמן - נפגעי אירוע מוחי, העוזרת לאנשים שלקו בשבץ ומשפחותיהם בכל הנוגע לטיפול ושיקום לאחר האשפוז. "הנזק נקבע על פי המיקום של הקריש במוח, הגודל וכמובן המהירות שמגיעים לבית החולים והטיפול שניתן. יש גם עניין גדול של מזל", היא מודה.

"הזמן הוא גורם קריטי בכל מה שקשור לטיפול בשבץ ובשיקום שלאחריו", מסכים ד"ר איתמר עופר, מנכ"ל צבר רפואה, מערך אשפוז ושיקום בבית, הפועל בפריסה ארצית ומעסיק מאות מטפלים בעלי ותק והכשרה בשיקום אינטנסיבי וטיפול במסגרת אשפוז בית. "ככל שתהליך השיקום מתחיל סמוך יותר לאירוע, כך הסיכויים לחזור לתפקוד מיטבי משתפרים", מסביר ד"ר עופר.

"לפני השחרור החולה צריך לקבל הערכה להמשך טיפול בבית החולים על ידי רופא גריאטר או על ידי רופאי שיקום. חשוב שאנשים לא יצאו ללא דוח שיקומי מפורט מבית החולים. יש הרבה מאוד קריטריונים לשיקום, וחשוב לשים אליהם לב", מסבירה רוזנצוייג, ומבקשת להדגיש שרבים לא ממשים את הזכויות שלהם למרות שהן בהחלט קיימות.

כיום, עקב העומסים במערכת הרפואית, חולה שעבר שבץ נשלח לשיקום שבועות ארוכים לאחר האירוע, כאשר בשבועות האלה סיכוייו להשתקם פוחתים, וכאשר לרוב את ההמתנה הוא מעביר במחלקה פנימית בבית חולים - שם הוא נמצא בסיכון לחלות בזיהומים. "רבים מהחולים מופנים לבית חולים שיקומי. זה למעשה אשפוז מחדש, כאשר החולה עובר תהליך שיקום שהותאם לו ונמצא שם כמה שבועות. מזה חמש שנים אנחנו עושים את כל הדבר הזה בבית, והכל במימון קופת חולים וללא עלות למטופלים", מסביר ד"ר עופר, "השיקום בבית בעצם מלמד את המטופל לחזור לתפקד בסביבה הטבעית שלו, זו שהוא ימשיך לחיות ולתפקד בה. לקום מהמיטה שלו, להשתמש במקלחת שלו, לבשל במטבח שלו. המעבר מהאשפוז הראשוני לשיקום בבית בעצם חוסך שלב של הסתגלות לשיקום במוסד, שאחריו המטופל חוזר הבית וצריך להסתגל - שוב - לסביבה שונה".

"שבץ זה אובדן פתאומי, תוך דקה, של תפקודים לרוב פיזיים ובהרבה מהמקרים קוגניטיביים, שמתבטאים מחולשה קלה ביד ועד קשיים משמעותיים בתפקוד", מסביר ד"ר עופר, "בדרך כלל אדם הלוקה בשבץ מגיע לבית חולים, מקבל טיפול מיידי, ותוך כמה ימים הוא כבר לא צריך להיות יותר מאושפז בבית החולים. המשימה של המשפחה והמטפלים הוא להחזיר אותו לתפקוד הכי קרוב למה שהיה דקה לפני שהשבץ התרחש, ולהחזיר לו את העצמאות".

ההחלטה אם לבחור בשיקום בבית או בבית חולים שיקומי תלויה בראש ובראשונה במצבו של החולה. יש אנשים שמבחינה רפואית קלינית חייבים להישאר בהשגחה בבית החולים, אז בנקודת הזמן הזו הם לא יכולים ללכת לשיקום ביתי. יש חולים שהבית לא מותאם למצבם התפקודי, כמו אנשים שצריכים להתנייד פתאום עם כיסא גלגלים ואינם יכולים להיכנס לבית שלהם. ובמצבים מסוימים גם המשפחה לא יכולה להכיל את האשפוז בבית.

"בראש ובראשונה אנחנו עורכים שיחה עם המשפחה ועם המטופל ובוחנים כל מקרה לגופו", מסביר ד"ר עופר, "אדם שנמצא מתאים והמשפחה והוא מסכימים על אופי השיקום, יחזור לביתו וכבר בתחילת הדרך אנחנו נראה ונאבחן אם הבית דורש התאמות. ביום הראשון של השיקום הביתי גם מגיעה אחות קבועה ומנוסה לבית החולה, שמרגע זה ואילך תהיה זמינה לו 24 שעות ביממה. רופא שיקומי יבנה לכל מטופל תוכנית שיקום מותאמת אישית, בהתאם למצבו הרפואי, ליכולות המשפחה ולסביבת המגורים". אל האחות יצטרף פיזיותרפיסט ביום הראשון שעובד לפי התכנית שניתנה בבית החולים והוא מגיע עד חמישה ימים בשבוע אל בית המטופל.

תוך יומיים-שלושה מרגע הגעת המטופל לביתו, מגיע רופא שיקומי שעורך בדיקות ונותן תכנית שיקום לשבועות הקרובים. תהליך השיקום כולל גם מרפאה בעיסוק, דיאטנית וקלינאית תקשורת, אלא אם אין בעיית בליעה או פגיעה קוגניטיבית. בנוסף אליהם, מתלווה למשפחה ולחולה עובדת סוציאלית, שמנחה אותם בנוגע לזכויות שלהם, ומלווה את המשפחה והמטופל בפן הרגשי.

"מדובר על אירוע מאוד טראומטי עבור המשפחה והמטופל, והעובדת הסוציאלית מלווה אותם, והיא חלק מהאבחון והמערך הטיפולי", מסביר ד"ר עופר. מטרת הטיפול היא לשפר יכולות תפקוד וניידות שנפגעו, לטפל בקשיי דיבור או בליעה, לאבחן ולטפל בתפקודים קוגניטיביים ולהגדיל עצמאות אישית לקראת החזרה לסגנון חיים פעיל ובריא. חשוב לציין שהצוות המשויך למטופל הוא צוות קבוע, המלווה אותו לאורך כל התהליך ולומד להכיר את העדפותיו, הרגליו ויכולותיו.

כל הצוות המטפל מומחה ומוכשר לעולם הטיפול בבית. מדובר על 5-13 ביקורים בשבוע של אנשי המקצוע השונים לאורך תקופה של בין חודש לחודשיים, תלוי במצב המטופל ובהתקדמות שלו. ככל שתקופת השיקום מתחילה מוקדם יותר כך סיכויי ההחלמה טובים יותר, ומחקרים הראו כי כאשר הטיפול השיקומי מתחיל במהלך השבועות הראשונים לאחר האירוע, תוצאות השיקום טובות יותר לעומת תהליך שיקומי שמתחיל חודש ויותר לאחר המקרה.

היתרון הגדול ביותר בתהליך השיקום בבית הוא התרגול בסביבה הטבעית, מאפשר הסתגלות וחזרה מהירה יותר לשגרה. הצוות המטפל מסייע למשפחה להתאים את סביבת הבית לצרכי המטופל, ומעניק למטופל ומשפחתו הדרכה על ההתנהלות לאחר השחרור - מניעת נפילות, יצירת מעברים קלים בבית ועוד.

"אם יש למשל בעיה של כניסה לאמבטיה, אז מדובר על האמבטיה של המטופל בבית, וכך גם לגבי מטבח, מיטה וכדומה. זה חוסך זמן, והכל מתארגן כבר למצב החדש, מה שלא קורה בבית חולים שיקומי", אומר ד"ר עופר, "כשני שלישים מאלה שלקו בשבץ צריכים שיקום כזה או אחר. הבעיה היא שאנשים רבים לא מקבלים את השיקום שהם זכאים לו, כי הם לא מודעים לזה ולא מבינים את הזכויות שלהם. עוד לפני השחרור מהאשפוז הראשוני חשוב לברר - האם המטופל מתאים לשיקום בבית, וכיצד ניתן לדרוש זאת. ניתן לקבל מידע מהגורם המטפל בבית החולים, מקופת החולים, או מהרופא בקהילה. זו זכות העומדת לכל אזרח בישראל וחשוב למצות אותה".