פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      הורים, הנה כל מה שחשוב לדעת על הפרעות חרדה אצל ילדים

      במוקדם או במאוחר כל ילד יסבול מחרדות. מהן הדרכים שיסייעו להם להתמודד עם התופעה, מתי כדאי לפנות לטיפול ומהו תפקיד ההורה בכל הסיפור? מומחית מסבירה

      ילד דואג (ShutterStock)
      בשונה מפחד, חרדה עלולה להופיע גם בהעדר סיבה מסוימת. ילדה מודאגת (צילום: ShutterStock)

      חרדות ופחדים הם רגשות טבעיים, ואף נחוצים, המלווים אותנו לאורך כל שנות קיומנו. בראש ובראשונה הם משמשים כמנגנון הישרדותי קדמוני שנועד לשמור עלינו מפני סכנות. במהלכן, מופרשים במוח חומרים שונים כמו אדרנלין, קורטיזול ועוד, הגורמים לנו להיות במצב ערני ודרוך.

      בעוד שתחושת פחד היא קונקרטית (למשל פחד מגובה, מכלבים או מחרקים), חרדה היא עניין סובייקטיבי, (פחד מאסון או ממחלות). בניגוד לפחד, החרדה עלולה להופיע גם בהעדר סיבה מסוימת או איום קונקרטי.

      כיצד חרדה מתבטאת אצל ילדים?

      באופן כללי, החרדה עשויה להתבטא במגוון היבטים, בהם: הימנעות מביצוע משימות, אי שקט, הפרעות שינה, פגיעה בריכוז (שלעיתים מאובחנת כהפרעת קשב), פחד ממוות, חזרה על אמירות או מחשבות מטרידות, דאגה מתמדת, מחשבות טורדניות - כגון חשש מאובדן הורה וכן היצמדות אליו בהתאם לכך. כמו כן, היא עלולה להתבטא במגוון סימפטומים גופניים כמו כאבי בטן, כאבי ראש, דופק לב מואץ, הזעת יתר, מחלות חום חוזרות ועוד.

      כאשר החרדה אינה מטופלת בגילאים מוקדמים, היא עלולה להחמיר בתקופת הנעורים ולהתבטא בין היתר בחרדה חברתית, חרדה ממבחנים וגם בהתקפי פאניקה המלווים בין היתר בדופק מואץ ובקשיי נשימה. חלק מהילדים אף יסרבו ללכת למסגרת הלימודית או לכל פעילות אחרת מחוץ לבית.

      מאיזה גיל ילד עלול לסבול מחרדה?

      חרדה עלולה להופיע בכל גיל, ובכל שלב היא מתבטאת באופן שונה. באופן כללי, מצבים מעוררי פחדים משתנים עם הזמן, ובהתאם לרמה הקוגניטיבית ולשלב ההתפתחותי של הילד. כבר בתקופת הינקות, תינוק שלא זוכה למענה זמין של אחד מהוריו, למשל, עלול לחוות תחושה מיידית של חרדה, כמו למשל במקרה שבו ההורה משאיר אותו בקרבת אדם שאינו מכיר, או כאשר ההורה סובל ממצוקה כלשהי כמו מחלה המונעת ממנו לטפל בתינוק.

      מצב כזה עלול להשפיע על בריאותו הנפשית והפיזית של הרך הנולד: הוא יבכה, לעיתים יסבול מדיכאון, ובמקרים מסוימים אף יסבול מירידה במערכת החיסונית או מירידה בתיאבון. גם בכי מפושט ורוגז שכיחים מאוד בחודשים הראשונים כתגובה לרעשים חזקים, לכאב או לאי נוחות פיזית.

      תינוק בוכה (ShutterStock)
      זה יכול להופיע כבר בשלב הינקות. תינוק בוכה (צילום: ShutterStock)

      מגיל 3-4 חודשים התינוק מתחיל להבחין בין פנים מוכרות לבין פנים זרות, לכן סביר שבתקופה זו לעיתים יגיב בחשדנות ובזהירות. בגיל חצי שנה בערך מופיעה "חרדת זרים" - כלומר חשש מפני דמויות לא מוכרות.

      לקראת סוף השנה הראשונה לחיים, כאשר הזיכרון הולך ומתפתח, הפחדים נעשים יותר קונקרטיים וקשורים לחפצים או לרעשים, והפעוט עשוי לזהות סיטואציות "מסוכנות" ולהגיב בבכי או בהיצמדות להורה. כך, בעת חיסון למשל, הוא יכול לקשר בין המזרק לבין תחושת הכאב שחווה באותה סיטואציה בעבר.

      בגיל הגן, כאשר מתפתחת יכולת החשיבה המופשטת, מופיעה חרדה מפני דמויות דמיוניות כגון: מפלצות, דמויות מטלוויזיה, דמויות מסרטים ומספרים. עקב כך, הילד עלול לחשוש ללכת לישון בחושך, שמא מפלצות או דמויות מאיימות יתקפו אותו. אגב, ילדים בגיל הזה, לא בהכרח יפגינו חרדה באופן ישיר, אלא באמצעות תסמינים כגון אי שקט, התפרצויות זעם, הפרעות שינה ותסמינים גופניים שונים.

      אילוסטרציה (ShutterStock)
      בלילה הכל קצת יותר מפחיד. ילד שוכב במיטה (צילום: ShutterStock)

      בגיל בוגר יותר, עם ההתפתחות הקוגניטיבית, מתעוררת ההבנה אודות עובדות החיים ובעיקר הקץ שלהם. בזמן זה מתפתחים בראשו של הילד מושגי מוות, מה שמוביל לחרדות בהקשר זה. הילד עשוי לבטא את העניין למשל כחשש מפני נטישה או כחוסר אונים. בתקופת בי"ס היסודי ובהמשך בגיל ההתבגרות, החרדות נקשרות למצבם הלימודי והחברתי של הילדים. לעיתים הן עלולות להתבטא בתחושת כשלון, בפוביה חברתית, בחרדת ביצוע או בתחושת כשלון ומבוכה.

      מהו הטיפול המומלץ במצבים כאלה?

      באופן כללי, חרדה היא עניין נורמלי לחלוטין, וכאמור היא מהווה חלק בלתי נפרד מתהליך ההתפתחות שלנו. אולם, כאשר היא פוגעת באיכות החיים בהחלט רצוי לטפל בה.

      לפני שניגשים לחשוב על פתרונות טיפוליים לילד, ראשית מומלץ לשקול לגשת להדרכת הורים אצל פסיכולוג או אצל מומחה רלוונטי אחר. במקרים רבים, כאשר ההורים פותרים בעיה שמקורה בקשר הזוגי, או בהתנהלותם ההורית, בדרך כלל ניכרת גם השפעה חיובית גם על הילד.

      כמו כן, ישנן מספר דרכים יעילות לטיפול בחרדה אצל ילדים:

      CBT - טיפול התנהגותי קוגניטיבי הממוקד בעניין החרדה. הטיפול מלווה בהדרכת הורים, ומתבצע באמצעות טכניקות שונות שמתאימות לגיל הילד ולשלב התפתחותי שבו הוא נמצא, למשל: ציור, משחק, דרמה או באמצעות שיחות.

      טיפול תרופתי - טיפול זה בדרך כלל מתבצע במקביל לטיפול הפסיכולוגי. הטיפול כולל שימוש בתרופות פסיכיאטריות שנמצאו יעילות מאוד במצבים של חרדה. טיפול זה בדרך כלל יהיה מערכתי ויכלול את התגייסות כל המעורבים בחיי הילד: בבית הספר, בחוגים וכדומה. כמובן שמטפל מיומן ידע להציע פתרונות יצירתיים שמתאימים למצבו של הילד, כמו למשל מעבר לכיתת לימודים קטנה יותר בעת הצורך.

      מתי כדאי לפנות לטיפול?

      כאשר החרדה מונעת מהילד לבצע משימות יומיומיות שונות או גורמת לו להימנע ממפגשים חברתיים, כאשר היא מטרידה את מנוחתו לאורך זמן, כאשר היא פוגעת בתפקודו ובמהלך החיים התקין שלו ושל בני המשפחה - כדאי לפנות לטיפול.

      בנוסף, חשוב להבין מניין נובע הקושי של הילד. יש להביא בחשבון שחלק מהחרדות מופיעות על רקע טריגר מסוים, כמו אירוע טראומתי, מחלה (של ההורים או של הילד), גירושים - או לחלופין עקב מעבר דירה או מעבר בית ספר.

      ילד עצוב בזמן שההורים רבים (ShutterStock)
      חלק מהחרדות מופיעות על רקע טריגר מסוים, כמו גירושים. ילד עצוב בזמן שהוריו רבים (צילום: ShutterStock)

      ברוב המקרים, טיפול אצל פסיכולוג ילדים יכול לסייע מאוד. כאשר מדובר במצב חמור במיוחד, המתבטא במצוקה נפשית ואף פיזית של הילד, כדאי מאוד לשקול טיפול אצל פסיכיאטר. במקרים רבים, טיפול כזה עשוי בפירוש להציל את נפשו של הילד. נכונות הילד ושיתוף הפעולה מצד ההורים הם כלי הכרחי להצלחת הטיפול.

      מהו תפקיד ההורה בסיטואציה כזאת?

      כשמדובר בילדים המתמודדים עם חרדות, בהחלט קיימת חשיבות רבה לתפקיד ההורה. מחד, בהחלט לא מומלץ "לבטל" את תחושות החרדה. משפטים כמו: "אין לך ממה לפחד" או "תפסיק להתבכיין על שטויות" יכולים להעצים את תחושת החרדה ואף לגרום לילד להסתגר בעצמו. מאידך, גם מצב שבו ההורה מגונן על הילד אינו רצוי. לפיכך, חשוב למצוא את האיזון הנכון בין תמיכה לבין עידוד הילד להתמודד עם הפחד בהדרגה ובהתאם ליכולותיו.

      ניקח לדוגמה מצב שבו הילד מתקשה להירדם בלילה ומעוניין לעבור למיטת הוריו. במצב כזה, ראשית מומלץ להבין מהו מקור הפחד או החרדה. לאחר מכן, בהחלט אפשר לגשת לילד מידי פעם ולהראות נוכחות הורית מרגיעה. כך, הילד יאלץ להתמודד בעצמו עם הסיטואציה המפחידה, אך מצד שני גם יזכה להתייחסות הורית שאינה מבטלת את תחושותיו.

      לסיכום, חרדות הן חלק בלתי נפרד מתהליך ההתפתחות הטבעי שלנו. אולם, צריך לזכור שילד שסובל מחרדות לעיתים מתמודד עם קושי גדול מאוד, הדורש התערבות הן מצד ההורים והן מצד מטפל מקצועי. טיפול מוצלח המשלב בין תמיכה הורית נכונה לבין דרכי התמודדות מקצועיות המתאימות לילד יכול לשפר מאוד את אפקט החרדה ולסייע לילד לשוב ליהנות מחיים טובים ומאושרים יותר.

      ד"ר מאשה קרני, מומחית בפסיכיאטריה של ילדים ונוער ופסיכיאטרית עירונית בעיריית רחובות

      סייעה בהכנת הכתבה: מיכל הלפרין, כתבת zap doctors