פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      אנמיה בילדים: כך תדעו שלילד שלכם חסר ברזל

      חוסר ברזל בתינוקות יכול לגרום לעייפות, חיוורון וחוסר תיאבון, אבל הוא גם יכול להוביל לתסמינים חמורים בהרבה ולפגוע בהתפתחות המוחית של הילד. ד"ר מוטי חיימי, מומחה ברפואת ילדים, נותן לכם את כל המידע שאתם צריכים על אנמיה בילדים

      בדיקת דם לתינוק (ShutterStock)
      מחסור בברזל עלול לגרום לבעיות בטווח הקצר והארוך. תינוק בבדיקת דם (צילום: shutterstock)

      למרות תדמיתה כ'מחלה של מבוגרים', אנמיה מופיעה גם בילדים ולצד תופעות לוואי כמו עייפות וחיוורון היא עלולה גם לגרום נזק בלתי הפיך.

      כמו אנמיה אצל מבוגרים, גם אנמיה אצל ילדים נגרמת בעקבות כמות מעטה של כדוריות דם אדומות או של המוגלובין (או של שניהם) בדם - מצב אשר פוגם ביכולת של הגוף להעביר חמצן לכל חלקיו. בילדים, האנמיה נובעת בדרך כלל מחסר בברזל ומאחר שההמוגלובין הוא חלבון המכיל ארבע יוני ברזל, חוסר בברזל בגוף עלול לפגוע בהרכב ההמוגלובין במחזור הדם.

      אך מחסור בברזל הוא לא הסיבה היחידה להתפתחות אנמיה בילדים: גם בעיות עיכול שונות ( שפוגמות בכושר הספיגה של המעי), תזונה לא מאוזנת שלא כוללת את אבות המזון החשובים, מחסור בוויטמין B12 או בחומצה פולית, גורמים גנטיים וחשיפה לרעלנים מסוימים עשויים להיות גורמים להתפתחות אנמיה.

      בישראל תופעת החסר בברזל נפוצה מאוד בקרב תינוקות וילדים - בין היתר בעקבות זמינות נמוכה של ברזל בשנה הראשונה לחיים, וספיגה מופחתת שלו, ואף אובדן מוגבר במעי. זו הסיבה שההמלצה כיום ברורה בנוגע לצריכה היומית של ברזל בקרב תינוקות וילדים: 7.5 מ"ג ברזל ביום מגיל ארבעה חודשים עד גיל חצי שנה, ו־15 מ"ג ברזל ביום מגיל חצי שנה ועד גיל שנה. בסביבות גיל 9 חודשים עד שנה - נהוג לבצע ספירת דם רוטינית ובהתאם לממצאים מחליטים על מינון הברזל המתאים שיש להמשיך בו.

      תינוק ישן (ShutterStock)
      עייפות, חיוורון וחוסר תיאבון יכולים לסמל מחסור בברזל. תינוק ישן (צילום: shutterstock)

      7 סימנים לכך שהתינוק או הילד סובל מאנמיה

      • חיוורון
      • עייפות
      • עצבנות ואי שקט
      • חוסר תיאבון
      • נשימה מהירה
      • דופק גבוה
      • נטייה לאכול חול , גיר או קרח [תסמונת PICA].

      אלו כמובן סימנים שיכולים להעיד גם על מחלות או מצבים אחרים ולכן אין להסיק מנוכחותם באופן חד משמעי על קיום אנמיה. מאפיינים אלו נחשבים כחריגים, בין היתר, בהשוואה לתפקודו התקין של הילד בשגרה - וההוכחה לקיומה של אנמיה תתגלה אך ורק לאחר ביצוע בדיקות דם (בעיקר ספירת דם) לבירור רמת ההמוגלובין, ומאפיינים הקשורים לכדוריות הדם האדומות במחזור הדם.

      בדיקת הדם כוללת בחינה של כמה מדדים הנוגעים להרכב הדם: מספר תאי הדם האדומים, רמת ההמוגלובין, נפח כדוריות הדם האדומות הממוצע, כמות המוגלובין בכל כדורית דם (בממוצע) והיחס בין הכדורית הקטנה ביותר לבין הכדורית הגדולה ביותר (מבחינת גודלן). תוצאות המדדים הללו יחד יוכלו לספק לצוות הרפואי תמונה מלאה באשר לשאלת קיומה של האנמיה בגופו של הילד הנבדק.

      מה קורה לילד שסובל מאנמיה ולא מקבל טיפול?

      ילד שסובל מאנמיה ייראה חיוור מהרגיל, יסבול מעייפות רבה, יהיה עצבני וחסר מנוחה. עם זאת ההשפעות לטווח הארוך משמעותיות הרבה יותר: על פי מחקרים שנעשו לאורך השנים אנמיה בילדים עשויה לגרום לבעיות התפתחותיות וקוגניטיביות, בהן כאלו שיהיו בלתי הפיכות.

      גיף מוח (Giphy)
      הברזל חיוני גם לתהליכי הפקת אנרגיה הדרושים להתפתחות המוח ומערכת העצבים המרכזית (צילום: Giphy)

      הברזל, מלבד תפקידו במבנה ההמוגלובין, חיוני גם לתהליכי הפקת אנרגיה הדרושים להתפתחות המוח ומערכת העצבים המרכזית, ולכן חסר בברזל יכול להוביל להפרעות גדילה ובעיות הקשורות לקשיי למידה ובעיות מוטוריות והתפתחותיות.

      איך מטפלים באנמיה בילדים?

      הטיפול באנמיה קשור בעיקר בתזונת הילד או התינוק. ראשית, חשוב להיניק את התינוק זמן ארוך ככל האפשר, ועד לגיל ארבעה חודשים לפחות (שכן בחלב האם מרכיבים תזונתיים חשובים למניעת אנמיה). אם הילד אינו יונק, יש להזינו בתחליפים עשירים בברזל, להקפיד על מתן תוספת ברזל מניעתי בכמות מספיקה (כפי שצוין לעיל), וכן להקפיד על צריכת ויטמין C שמסייע בספיגת הברזל בגוף. לצד זה, חשוב להימנע מצריכת חלב פרה בגיל צעיר, וכן מצריכת מוצרים המכילים קפאין (כולל שוקו ותה) - שכן הקפאין פוגע בספיגת הברזל.

      ניתן ואף מומלץ לספק תוסף ברזל (במינון טיפולי, לפי המלצת רופא הילדים) לילדים הסובלים ממחסור משמעותי. כיום קיימת בשוק אף תרופת ברזל, המתאימה לילדים מגיל 12 ומעלה, היחידה הניתנת לנטילה לצד חלב ומוצעת ללעיסה ולא לבליעה.

      לבד מענייני התזונה, חשוב כמובן גם לערוך בדיקות תקופתיות לילד, בהתאם להמלצת רופא הילדים. בדיקות אלו יאפשרו לבצע מעקב אחר מצב בריאותו ואחר כמות כדוריות הדם האדומות וההמוגלובין בדמו, בין אם הוא חולה באנמיה ובין אם לא. בדיקה רוטינית של ספירת דם - מומלצת לביצוע כאמור ,לכל המאוחר בגיל שנה.

      ד"ר מוטי חיימי הוא מומחה ברפואת ילדים והמטו-אונקולוגיה ילדים בשירותי בריאות כללית, יועץ לחברת כצט