העור הוא האיבר הגדול ביותר בגופנו. הוא מהווה מעטה חיצוני לכל האברים, כך שהוא למעשה "שומר השער" מפני חדירה של חומרים שונים, אלרגנים, קרינה ומיקרו-אורגניזמים מהסביבה החיצונית אל גופנו. הוא שומר על טמפרטורה קבועה פחות או יותר של גופנו ומונע התאיידות מים מתוכו. באמצעות העור אנו חשים חום, קור, מגע, לחץ וכאב.
כדי למלא את כל המשימות המורכבות הללו, לעור מבנה סדור ומורכב. למרות שעוביו של העור נע בין מספר מיקרונים ומספר מילימטרים, הוא בנוי לכל אורכו משלוש שכבות תאים: שכבה קרנית, אפידרמיס ודרמיס. בתוך השכבות הללו נמצאים תאים שונים, כגון תאי מערכת החיסון, תאי פיגמנט, תאים מיצרי קולגן, תאים של כלי דם, עצבים, תאי שריר, ורבים אחרים.
מבנה עור התינוק
עורו של תינוק שנולד במועד, מכיל את כל שכבות העור והן מתפקדות כהלכה כמעט מרגע הלידה. זאת למרות המעבר החד מהסביבה הרטובה שברחם לסביבה היבשה הרגילה הסובבת אותנו והדבר מתאפשר תודות לשכבה שעוטפת את עור התינוק בשבועות האחרונים לשהייה ברחם, ונקראת ורניקס. זאת השכבה, שהמיילדות מנגבות ביסודיות לאחר הלידה, כדי שהילוד ייראה יותר "אטרקטיבי ונקי". דרך אגב, מחקרים מראים ששימורה של שכבה זו בימים הראשונים לאחר הלידה דווקא תורמת לתפקודו התקין של העור.
למרות שעור התינוק מתפקד בצורה טובה כמעט מהימים הראשונים לאחר הלידה, יש לזכור כי הוא דק משמעותית מעורו של אדם בוגר ומכאן רגישותו. המאזן שלו ותפקודו מופרים בקלות יחסית על ידי גורמים חיצוניים.
העור באזור החיתול של התינוק דומה במבנהו לאזורי עור אחרים בגופו בשעת הלידה אך משתנה לאחריה. שבועיים לאחר הלידה העור באזור החיתול הופך לפחות חומצי ופחות מוגן מחדירה של מולקולות שומניות שונות. הבנות אלה גרמו בשנים האחרונות לשינוי ברשימת החומרים המותרים למריחה באזור זה ולהמלצות לאוורר כמה שניתן את אזור החיתול ולהשתמש בחיתולים רכים ונושמים.
אל תפספס
פריחות שונות האופייניות בעור התינוקות
במהלך החודשים הראשונים לחיים, לא נדיר לראות פריחות שונות בעור התינוק, כחלק ממהלך "ההסתגלות" התקינה לחיים מחוץ לרחם, וסיבות שונות אחרות.
אקנה של הילוד: מחלה שכיחה למדי שלרוב אינה דורשת טיפול. לרוב היא תהיה קשורה להשפעות הורמונליות מהאם (רחם או הנקה) ומתבטאת בפריחה דמוית פצעי בגרות בעור הפנים.
סבוראה: שכבה שומנית בקרקפת שאינה מציקה לתינוק, לא מחייבת טיפול וחולפת ספונטנית.
אקזמה או אסתמה של העור: מופיעה בכ-20 אחוזים מהתינוקות ומתבטאת בעור יבש ומחוספס בגוף ואודם בעור הפנים, בעיקר בלחיים. מגיל 4 חודשים ממתוספת לפריחה זו גם תחושת גרד.
חררה: מכונה גם פריחת חום או Miliaria. מופיעה בעיקר בקיץ.
תפרחת חיתולים: תפרחת חיתולים נגרמת כתוצאה מרטיבות באזור החיתול, שפשוף באזורי הקפלים והשפעה של מרכיבים שונים, שנמצאים כדרך קבע בצואה ובשתן. על מנת להקטין שכיחות של תפרחת חיתולים, מומלץ להשתמש עד הגמילה המוחלטת בחיתולים סופגים מהדור החדש העשויים מחומרים רכים ונושמים, למרוח את העור בתכשיר מגן ולהקפיד להחליף את החיתולים במועד.
הגנה מפני חדירת חומרים מגרים ואלרגנים
כדי למנוע התאיידות של המים מעור התינוק, הוא מכיל מחסום, הקרוי מחסום האפידרמיס. זוהי שכבה חיצונית המכילה תאי עור מתים, שומנים, וחומצות שומן. שינויים ברמת החומציות של העור, שימוש בחומרים פעילים ודטרגנטים (שמכילים סורפקטנטים פעילים), שהייה מתמשכת בסביבה לחה - כולם פוגעים ביעילות המחסום. כתוצאה מכך, המים מתאיידים מהעור, והוא הופך יבש, מגורה ומתקלף.
על מנת למנוע את כל אלה יש לרחוץ את עור התינוק עם תכשירים ייעודיים ולא לקרצף את העור (להימנע מספוגים), להקפיד על החלפת חיתולים רטובים וללחח את העור עם תכשיר לחות לאחר כל רחצה.
מחסום האפידרמיס של העור שומר לא רק מפני אובדן המים מהעור לסביבה, אלא גם מפני חדירה של אלרגנים שונים מהסביבה לתוך הגוף. חומרים שונים שנמצאים ברוק, בשתן ובצואה פוגעים במחסום ויכולים לחדור אל תוך העור ולגרום תגובת גירוי.
למה תינוקות רגישים יותר לחום?
שני מנגנונים עיקריים לשמירה על הטמפרטורה הקבועה של העור בבני אדם הם מנגנון ההזעה ומנגנון ההתרחבות/התכווצות של כלי הדם בעור. שני המנגנונים קיימים, אך פחות מפותחים אצל התינוקות. בנוסף, היחס בין שטח הגוף לנפח הגוף גדול יותר אצל התינוקות. כל זה מביא לכך שהתינוקות נפגעים בקלות רבה יחסית ממכת חום או קור.
זו הסיבה שיש להקפיד על שמירה של טמפרטורת חדר ולהתאים את הבגדים לתנאי הסביבה. כדאי מדי פעם להסתכל על צבע העור של התינוק ולבדוק השתנה סדירה. חיתול יבש במשך שעות צריך לעורר אפשרות של התייבשות.
ומה באשר לקרינת שמש? בשכבה התחתונה של האפידרמיס מצויים תאי פיגמנט, הנקראים מלנוציטים. תאים אלה מייצרים מלנין, שהוא קובע את גוון עורו של התינוק ומגדיר עד כמה העור מוגן מנזקי הקרינה. עם חשיפה לשמש, עולה כמות המלנין בעור, וזהו בעצם השיזוף. עורו של התינוק אינו יודע לייצר מספיק מלנין, ולכן לא מוגן מפני נזקי הקרינה. זו הסיבה שעד גיל 6 חודשים אין לחשוף תינוקות בצורה מכוונת לשמש ומגיל זה יש להגן על עור התינוקות באמצעות מסנני קרינה פיזיקליים, שהם מומלצים לעור התינוקות.
דר' מרינה לנדאו היא מומחית ברפואת עור