פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      פלסטיק, כספית וטפילים: האם דגים באמת בריאים לנו?

      בישראל של שנת 2019 יש לא מעט אנשים שנמנעים או מפחיתים מאוד את צריכת הבשר מטעמי בריאות, אבל דגים עדיין נחשבים בעיני רבים המזון האידיאלי. בדקנו מה אומרים המחקרים האחרונים, ואיך נכון לשלב אותם בתפריט

      דגים ממולאים פטרוזיליה ושקדים (נמרוד סונדרס)
      בריא יותר מבשר. אבל האם זה מספיק? דגים ממולאים (צילום: נמרוד סונדרס)

      תעשיית בשר הדגים נהנית מתדמית של מזון בריאות. ואכן, הישראלים אוכלים דגים: ב-2017 נאכלו בישראל למעלה מ-150 אלף טון בשר דגים, רובם מדגים שגודלו בבריכות דגים בישראל או שיובאו מחו"ל. הדגים הפופולריים על הצלחות שלנו הם אמנון, סלמון, קרפיון, דניס ובורי.

      בעוד שהמודעות לנזקים הבריאותיים שבבשר בקר ועוף הולכת וגוברת, בשר דגים עדיין נחשב למומלץ. ההמלצות לצריכת דגים נובעות מכך שעל פי רוב בשר דגים מכיל פחות כולסטרול ושומן מבשר בקר, ושבחלק מהדגים יש כמויות גבוהות של אומגה 3, חומצת שומן שאמורה להגן עלינו ממחלות שונות. אולם, בקרב אנשי המקצוע גוברות המחלוקות באשר לתועלת שבצריכת בשר דגים ולהמלצות המופרזות על צריכתם. למשל, דג הקרפיון הפופולרי במחוזותינו, מכיל 7 גרם שומן ו-84 מ"ג כולסטרול (להשוואה, באנטריקוט יש 50 מ"ג) וכמויות אפסיות של אומגה 3. עוד דוגמה היא דג האמנון, הדג הנפוץ ביותר שאוכלים בישראל, כמעט ולא מכיל אומגה 3.

      "הציבור אמנם חונך שדגים הם מקור טוב לאומגה 3, אך חשוב לדעת שבעיקר דגי ים צפוני (שמיובאים מאזורים כגון אלסקה, קנדה ונורבגיה) שניזונים מאצה מיקרוסקופית שבה חומצת השומן הזאת, מכילים אומגה 3", מסבירה התזונאית הקלינית כרם אביטל מעמותת אנימלס. "אפילו דג הסלמון שמיובא אלינו כבר מוטל בספק, מכיוון שכיום כמעט כל דגי הסלמון בשוק גדלים בכלובים צפופים והתזונה שלהם תלויה במגדל, ואפילו כשיש אומגה 3 בתזונתם היא לאו דווקא מגיעה מאצות, אלא משמני דגים באיכות ירודה שהמגדל מוסיף למזונם. רוב הדגים שנאכלים כיום בישראל, כלומר דגי בריכות, דגי הים התיכון ודגים אחרים שלא חיים במים עמוקים קרים, כמו נסיכת הנילוס וטונה, מכילים כמויות זניחות של אומגה 3, אם בכלל".

      לברק (ShutterStock)
      רוב הדגים שאנחנו אוכלים מכילים כמויות זניחות של אומגה 3. לברק (צילום: ShutterStock)

      ועדיין, בחישוב גס בשר דגים נותר עדיף מבחינה בריאותית בהשוואה לבשר בקר ועוף. אולם, כשמשווים אותו למקורות חלבון מהצומח, התמונה נראית אחרת. "בבשר דגים, כמו בבשר של בעלי חיים אחרים, אין סיבים תזונתיים או נוגדי חמצון" מבהירה אביטל, "קטניות כגון חומוס, עדשים, שעועית, אפונה ואחרות, הן מקורות לחלבון המכילים חומרים חשובים אלו, בנוסף להיותן דלות בשומן ונטולות כולסטרול. משרדי הבריאות והחקלאות ברחבי העולם, כולל פה בארץ, כבר מכירים בקטניות כמקור החלבון המומלץ ביותר לאוכלוסייה. גם לאומגה 3 יש מקורות מהצומח, ואפילו מי שזקוקים לאומגה 3 בכמות גבוהה כגון נשים בהריון ומניקות או אנשים עם רמות גבוהות של שומנים בדם, יכולים להשיגו בקלות דרך אגוזי מלך, זרעי פשתן וזרעי צ'יה, מזונות שכיום אפשר למצוא באגף הבריאות בכל סופרמרקט כמעט, במחירים סבירים למדי".

      הייתם אוכלים שאריות כספית וחלקיקי פלסטיק?

      בראש השנה, הסבתות שלנו מגישות לנו מאכלים שאכלו בילדותן כמו חריימה וגפילטע פיש. אולם הדגים שמגיעים לצלחות שלנו היום שונים מאוד מהדגים שהסבתות שלנו גדלו עליהם, בין אם הם מגיעים מהים, או מבריכות הגידול התעשייתיות. במשך עשורים בני האדם מזרימים לימים ולאוקיינוסים ביוב ושפכים תעשייתים, כך שמתכות כבדות כמו כספית וחלקיקי מיקרופלסטיק מוצאים את דרכם לתוך גופם של הדגים.

      "הכספית מופיעה בדגים בצורה האורגנית והרעילה שלה (מתיל כספית)", מסבירה אביטל, "היא נפלטת למים מתעשיות שונות ונקלטת באצות ובמיקרואורגניזמים שנאכלים על ידי דגים, ומצטברת בכליות, בכבד וברקמת השומן של הדג. דגים עלולים להכיל גם דיוקסינים, כימיקלים רעילים המצטברים ברקמות, ורעלנים נוספים שהגוף מתקשה להיפטר מהם ולכן עלולים להזיק בצריכה מצטברת".

      החשש של אביטל מבוסס: דיוקסינים, רעלנים ו-PCBs שנפלטים לים מתעשיות כימיות ופלסטיות וגם מפסולת ביתית, בעיקר אלקטרונית, הוכרו על ידי ארגון הבריאות העולמי (WHO) כמסרטנים, ומחקרים נוספים קושרים בינם לבין החלשת מערכת החיסון, פגיעה בתפקודי כבד ושיבוש המערכת האנדוקרינית (ההורמונים השונים שבגופנו). ה-WHO, כמו גם משרדי הבריאות האמריקאי והישראלי, מציינים כי החשיפה העיקרית של בני אדם לחומרים מסוכנים אלו היא בעיקר דרך המזון, ובשר דגים נחשב למקור ראשי.

      זיהום חמור בנחל לכיש בעקבות הזרמת חומרים כימיים (מערכת וואלה! NEWS , עיריית אשדוד)
      דגים שמתו בגלל זיהום בנחל אשדוד (צילום: עיריית אשדוד)

      גם הדגים מבריכות הדגים הם לא בדיוק אותם דגים שהדורות הקודמים גדלו עליהם. על פי אביטל, "גידול אינטנסיבי של דגים בבריכות או בכלובים צפופים, מה שמכונה 'חקלאות ימית' הוא רעיון די חדש, שנעשה נפוץ בעולם רק החל משנות ה-90 של המאה הקודמת, בין היתר בעקבות המצוקה שנוצרה מדלדול של אוכלוסיית הדגים בים בגלל דיג. התיעוש הזה יצר שלל בעיות, אולם משרדי החקלאות והבריאות לא מפרסמים נתונים על שיעור ההמצאות של חיידקים, טפילים וכינים. גם במדינות בהן הרשויות פועלות, תעשיית הדגים מנסה להסתיר מהציבור את התנאים. בסקוטלנד למשל התחוללה שערוריה בשנה שעברה כאשר תעשיית הסלמון הסקוטית ניסתה למנוע פרסום תמונות מחרידות של דגי סלמון נגועים בכינים עקב החשש שלהם מפגיעה במוניטין, וזאת מחשש שיפורסמו תמונות שנאספו דרך 30 חקירות שונות שביצעו הרשויות בסקוטלנד".

      תחקיר שערכה עמותת אנימלס בבריכות דגים תעשייתיות בישראל חשף ממצאים מטרידים דומים. אביטל מספרת על הממצאים הקשים: "דגי האמנון, הקרפיון והבורי שמגיעים לשולחן החג שלנו חיים במים מטונפים, מלאים בהפרשות ומזוהמים באמוניה וניטריטים. בבריכות התעשייתיות הדגים מוחזקים בצפיפות גדולה, וכתוצאה מכך הם סובלים מטפילים שונים כמו תולעים וכינים. כדי להמית את הטפילים נעשה שימוש בחומרים מפוקפקים כדוגמת פורמלין, חומר שארגון הבריאות העולמי מסווג כמסרטן ודאי".

      אחת המחלות שהדגים חולים בה היא סטרפטוקוקוס ממינים שונים, בהם הסטרפטוקוקוס שנקרא בקיצור GBS. "השם הזה יצלצל מוכר לנשים שעברו הריון" אומרת אביטל, "מדובר בחיידק שעלול להיות מסוכן הן לעובר בבטן אמו, הן לתינוק לאחר הלידה, והוא קשור לזיהומים בתינוקות, להפלות וללידה שקטה. החיידק מסוכן במיוחד גם לאנשים בעלי מערכת חיסון חלשה, כגון קשישים, ועלול לגרום לאלח דם ואף למוות בקרב חולים אלו. כך למשל, בשנת 2015 בסינגפור, מאות בני אדם נדבקו בחיידק GBS וחלו כתוצאה מכך בדלקת קרום המוח, דלקות מפרקים ודלקות בעמוד השדרה. מחקרים שהתבצעו לאחר האסון הוכיחו באופן חד משמעי שמקור החיידק היה סלט דגים נא".

      "כדי להילחם במחלות שנגרמות מהצפיפות הגדולה והתנאים הירודים, נהוג להשתמש בתעשיית הדגים בכמות גדולה של חומרים אנטימיקרוביאליים (אנטיביוטיקה וחומרים נוספים המיועדים למנוע וירוסים, עובשים ופטריות) הן במזון הדגים והן במים. אולם, לא רק שחומרים אלו לא תמיד מצליחים למנוע את ההדבקה במחלות ושהם עלולים להגיע לבשר הדגים, השימוש האינטנסיבי בהם גם גורם להתפתחות חיידקים עמידים", מוסיפה אביטל.

      מצד שני

      מארגון מגדלי הדגים בישראל נמסר בתגובה:

      1. דגי הבריכות בישראל, המים בבריכות והמזון הניתן לדגים, כל אלה נמצאים תחת פיקוח ווטרינרי צמוד מטעם משרד החקלאות ונבדקים באופן שוטף על מנת להבטיח את איכותם ובריאותם.

      2. דגי הבריכות המשווקים לציבור בישראל נבדקים בתחנות המעבר, בבדיקות מעבדה ובבתי האריזה לאיתור טפילים, כימיקלים וליקויים אחרים ונמצאים באופן תדיר נקיים, איכותיים ובריאים למאכל.

      3. שלא כמי הים, החשופים לזיהום שמקורו בשפכי תעשיה ושפכי ספינות, דגי הבריכות גדלים במי מעיינות הנמצאים במערכת מים סגורה ואינם באים במגע עם מזהמים שונים, כגון כימיקלים, כספית או זיהום מיקרופלסטי.

      4.עם כל הכבוד לאנימלס, כדאי לבסס את האמירות ה"חד משמעיות" עם נתונים: בעניין אומגה 3, למשל הרי שדגי הבורי הגדלים בבריכות בארץ מכילים כ-2 גרם אומגה 3 ל-100 גרם דג, כמות הנחשבת לגבוהה מאוד אפילו ביחס לסלמון, המכיל כ-1.6 גרם ל-100 גרם (נתונים אלה מבוססים על בדיקות מעבדה בלתי תלויה, שערכנו ב-2017). ובעוד שדג האמנון מכיל אולי כמות נמוכה יותר של אומגה 3, הרי שהוא מכיל כמות גבוהה במיוחד של ויטמין D.

      5. הצרכן הישראלי מודע לכל אלה ומכיר באיכות ובטריות הדגים שלנו ומגדלי הדגים ימשיכו לעשות כל מאמץ כדי לאפשר לכל בית בישראל לחגוג את חגי תשרי הבאים עלינו לטובה עם דג ישראלי טרי טעים ובריא.

      בשורה התחתונה

      כנראה שהמחלוקת בין אנשי המקצוע לא תגיע לסיומה כבר לקראת החג הקרוב, ובעוד שחלקם ימליצו לאכול דגים אחרים יעדיפו את האופציות הצמחיות. מבחינת אביטל אין התלבטות של ממש: "כשמצד אחד קיימים מקורות צמחיים עשירים בחלבון ובאומגה 3, ומהצד השני עוד ועוד מחקרים מערערים על ההנחה שבשר הדגים בטוח לצריכה, אין באמת סיבה לסכן את בריאותנו ולצרוך בשר דגים. מי שבכל זאת בוחר לאכול דגים, כדאי שיעשה זאת במתינות ותוך הבנה שלא מדובר במזון בריאות, אולי אפילו ההפך".