סרטן השד הוא סוג הסרטן הנפוץ ביותר בקרב נשים בארץ, עם כ-31 אחוזים מכלל מקרי הסרטן בנשים בישראל, כך על פי נתוני משרד הבריאות. ברוב המקרים שבהם אישה מאובחנת עם סרטן השד, המחלה בהחלט ניתנת לריפוי באמצעות כריתה חלקית או מלאה, הקרנות, טיפולים הורמונליים או תרופות ביולוגיות ו/או כימותרפיה. תרופות אלו מסייעות להילחם בגרורות ולהפחית את הסיכוי שהסרטן יחזור.
כימותרפיה, על אף יעילותה הרבה במלחמה בגרורות ובגידולים עצמם, יכולה להיות הרסנית למדי למערכות אחרות בגוף. זאת מכיוון שהטיפול לא מחסל רק את התאים הסרטניים - הוא גם מחליש את מערכת החיסון, עלול לגרום לנשירת שיער, פוגע בעור ובציפורניים ומזיק גם למערכות נוספות ורבות בגוף. לכן, רופאים מטבע הדברים יעדיפו להפחית מתן כימותרפיה למטופלות שאינן זקוקות לה - אך עד לשנים האחרונות התקשו המומחים להבין מתי בדיוק ניתן להימנע מהטיפול האגרסיבי בכימותרפיה.
ממפרינט (MammaPrint): הבדיקה הגנטית שמונעת סבל מיותר
כדי לסייע לצוותים הרפואיים להתאים טיפול נכון יותר לחולות בסרטן השד, יש צורך להבין מה הסיכוי שהגידול יחזור בשלב שלאחר הניתוח להוצאת הגוש הסרטני. בדיקה חדשה לחיזוי חזרתיות סרטן השד בשם ממפרינט (MammaPrint) מסייעת לעשות זאת בדרך יעילה ומתקדמת למדי.
ממפרינט היא למעשה בדיקה גנומית לגידול עצמו - אשר בוחנת 70 גנים שונים ומנבאת האם האישה נמצאת ב"סיכון גבוה" או ב"סיכון נמוך" לפתח גרורות באזורים מרוחקים בגוף. הבדיקה מחלקת את הנשים לשתי קבוצות עיקריות - אלו שמצויות בסיכון מוגבר לחזרת הסרטן תוך חמש שנים ואלו שמצויות בסיכון נמוך לחזרתו בתקופה הזאת. לאחר ביצוע הבדיקה, הרופאים יכולים להמליץ על טיפול כימותרפי רק לנשים שמצויות בסיכון מוגבר ובכך למנוע את תופעות הלוואי המורכבות למי שאינן זקוקות לכך.
עד כה, רופאים נהגו להעריך את הסיכון לחזרת המחלה על בסיס נתונים קליניים ופתולוגיים ולא על בסיס בחינה גנומית מעמיקה של הגידול אולם על פי אבחון כזה, נשים רבות שהוגדרו קלינית כבעלות סיכון גבוה להישנות המחלה, לא באמת היו זקוקות לטיפולים כימותרפיים וקיבלו אותם שלא לצורך.
מחקר קליני רחב היקף מ-2016 עקב אחרי כ-6,700 נשים ובחן מיהן החולות שניתן לוותר להן על טיפול כמותרפי. תוצאתיו הראו כי חולות בסרטן שד, שסווגו כבעלות סיכון קליני גבוה להתפתחות גרורות ולהישנות המחלה על פי המאפיינים המקובלים (כמחצית מהנשים היו עם 1-3 בלוטות לימפה מעורבות), אובחנו באמצעות בדיקת ממפרינט כבעלות סיכון גנומי נמוך להישנות המחלה.
החוקרים ראו כי בקבוצת נשים זו, בין אם הן קיבלו כימותרפיה או לא, הסיכון שלהן להישנות המחלה היה נמוך מאוד (כ-5 אחוזים בלבד). במילים אחרות, תוצאות בדיקת ממהפרינט חסכו מנשים רבות, 46 אחוזים מבעלות הסיכון הקליני הגבוה, את הצורך בטיפול כימותרפי, כמו גם הסבל והסיכון הקיימים בתופעות הלוואי. או, במילים אחרות, כמחצית מהנשים שנמצאות בסיכון גבוה להישנות המחלה על סמך המאפיינים הקליניים והפתולוגיים שלהן, לא יזדקקו לטיפול כימותרפי, בזכות תוצאת בדיקת ממפרינט.
גם במצב ההפוך אפשר להציל חיים
ישנם גם מקרים שבהם נשים מאובחנות על פי נתונים קליניים ופתולוגיים כבעלות סיכון נמוך להישנות המחלה, ולכן לא נראה כי יש צורך שיעברו טיפולים כימותרפיים. עם זאת, גם במקרים כאלו, ישנן נשים שמצויות בסיכון גבוה והרופאים כלל לא מודעים לכך. ניסויים קליניים מוקדמים מראים כי בדיקת ממפרינט מסייעת גם במצבים אלו, לזהות מקרים שבהם אכן קיים סיכון לחזרת המחלה - שנסתר מעיני הצוותים הרפואיים.
הבדיקה החשובה הזאת קיבלה את אישור מנהל המזון והתרופות האמריקאי (FDA), והוכללה גם בהנחיות בינלאומיות מובילות לטיפול בסרטן שד, גם למטופלות עם 1-3 בלוטות מעורבות, ברמת ההוכחה הגבוהה ביותר.
כיום כבר משמשת בדיקת הממפרינט את הצוותים הרפואיים גם במכונים לטיפול בסרטן השד בישראל. הודות ליעילותה בהתאמת הטיפול המדויק ביותר לחולות, גם רוב קופות החולים בישראל מממנות אותה בעבור המבוטחות שלהן במטרה לחסוך סבל מיותר וטיפולים מורכבים למי שאינן זקוקות להם.