זה קורה לכל אישה בשלב זה או אחר של החיים, וזה אפילו קורה פעם-פעמיים בשנה: המסרק מתמלא בשערות וחור הניקוז במקלחת מאיים להיסתם - החלה עונת הנשירה, ולא ממש ברור מה הסיבה.
נשירת שיער היא תהליך שבו שערה נושרת מוקדם יותר ממחזור חייה הרגיל, בעוד השערות החדשות לא מספיקות לגדול ולהתחזק. ככל שעובר הזמן ללא טיפול והזנחה מצטברת, כך הולך ומתקצר אורך חיי השערה ומתחיל תהליך הדילול. גורמים כמו גנטיקה, סוג השיער, צפיפותו, מצבו, חוזקו, זרימת הדם לקרקפת, בעיות עור וכו' יכולים להשפיע על הנשירה.
רוב האנשים בדרך כלל מאבדים 80 עד 100 קווצות שיער בכל יום. מכיוון שלקרקפת 100,000 זקיקי שיער, הנשירה כמעט ואינה מורגשת. לפעמים היא יכולה לבלוט יותר יותר אצל אנשים עם שיער ארוך, אבל בכל אופן מדובר בתופעה נורמלית לחלוטין. שינויים עונתיים בכמות השיער הנושר יכולים להתרחש, אבל מדובר בתופעה שולית. כלל האצבע צריך להיות כזה: אם הנשירה אורכת למעלה מחודשיים - מומלץ לפנות לרופא עור.
אל תפספס
מה ניתן לעשות בכל זאת? אפשר לנסות להוריד את רמות הלחץ ולהקפיד על אכילה מאוזנת. עם הצעדים הראשונים הללו ייקח 16 עד 20 שבועות כדי להביא לשיפור באיכות השיער. ואם גם זה לא עוזר - מומלץ לערוך בדיקות דם כדי לבדוק האם קיימים חסרים תזונתיים. חסרים בברזל, צריכת חלבון לא מספקת, בלוטת התריס, זאבת וחוסר איזון הורמונלי הם חלק מהבעיות הקשורות לאובדן שיער. עוד סיבה שיכולה לגרום לנשירת שיער היא טיפול לא נכון בשיער, כולל חפיפה או סירוק מוגזמים, צביעת שיער, החלקות ועוד.
וכדי שלא תיבהלו בפעם הבאה שתמצאו קווצות שיער ביד, כדאי שתכירו את המסלול הטבעי שעוברת השערה מהרגע שהיא גדלה ועד שהיא נושרת:
שלב האנאגן: 90 אחוזים מזקיקי השיער נמצאים בשלב הזה, ובכל חודש, השיער צומח כסנטימטר אחד.
שלב הקטגן: שלב זה מגיע כאשר צמיחת השיער נעצרת לחלוטין. הוא נמשך כשבועיים-שלושה, ומשפיע על כ-1 עד 2 אחוז מהשיער מדי יום.
שלב הטלוגן: זה השלב האחרון בו השערה מכינה את עצמה לנשירה מהקרקפת ובמקומה תצמח שיערה חדשה שתתחיל את מעגל הצמיחה מחדש. שלב זה שאורך מספר חודשים משפיע על 8 עד 9 אחוזים הנותרים מכל הראש המלא בשיער.