כל מי שמרכיב משקפיים חושש מהרגע שבו יצטרך לשוב אל האופטומטריסט בשל התדרדרות נוספת בראייה. יש מי שלצערם מזדמנים אליו כל שנה כדי להגדיל את המרשם במשקפיים ויש מי שנהנים מיציבות במשך שנים ארוכות. מלבד הסיבות הכלכליות והלוגיסטיות שמצדיקות את הרצון להאט את התדרדרות הראייה, חשוב לשלוט בה כדי למנוע סיבוכים רפואיים עתידיים שנובעים ממנה, כגון היפרדות רשתית, גלאוקומה וניוון רשתית, שאופיינים יותר לקוצר ראייה גבוה.
"שאלת מיליון הדולר שכל אופטומטריסט או רופא עיניים מתמודד איתה כשהוא בודק ילד או נער היא: 'מה ניתן לעשות כדי שהמספר במשקפיים לא ימשיך לגדול ולהשתנות", אומר יובל טוכשניידר, אופטומטריסט בכיר ברשת אופטיקנה, "צעירים סובלים משינויים תכופים יותר בראייה, אפילו עד מספר בשנה ויותר. עד גיל 18 שינויים שכאלה נחשבים לנורמליים. אם השינוי מצריך עלייה ביותר ממספר אחד, תוך פחות מכמה חודשים אפשר לשקול שיטות ודרכים לעצור את הקצב.
אי אפשר להחזיר את הגלגל לאחור, אבל אפשר להאט
אין דרך של ממש לדעת מה המנגנון שמשפיע על התדרדרות הראייה והתפתחות המיופיה (המונח המקצועי לקוצר ראייה). החדשות הטובות הן שניתן להאט אותה בשיטות שמתאימות גם לצעירים ולמבוגרים. "חשוב להדגיש שאין טיפול שיכול להיות 'זבנג וגמרנו' שעוצר את ההתדרדרות או מחזיר אחורה. צריך הרבה אורך רוח וסבלנות תוך כדי התהליך", טוען הבכיר מאופטיקנה. "השיטות שקיימות כיום עשויות לעכב את ההתדרדרות עד 50 אחוזים".
טוכשניידר מסביר שמגוון הטיפולים שקיימים היום בשוק שונים מאוד אלה מאלה ועשויים להתאים כמעט לכל מי שחפץ בשמירה על העיניים. הוא מדגיש שכל בחירה בטיפול כזה או אחר מחייבת בדיקה מקדימה והתייעצות עם אופטומטריסט בכיר קבוע שילווה אתכם במהלך הדרך. סובלנות היא מילת המפתח. מידת השינוי וההשפעה יכולה להשתנות בין כל מטופל ועשויה להתברר רק לאחר מספר חודשים ואפילו שנים. מומלץ להתחיל בהם בגיל צעיר ולהתמיד בטיפול אחד לפני שפוסלים אותו וממשיכים לטיפול אחר.
תקשיבו לילד, הוא יודע מה טוב לו
"הדבר הראשון שחשוב לעשות זה להתאים לילד או לנער זוג משקפיים שיתאים לו במדויק - תיקון מלא ולא חלקי", מסביר הבכיר, "בעבר היה נהוג לרשום מספר נמוך יותר לילדים כדי לתת לשריר העין 'לעבוד' ואז אולי המספר לא יגדל. ברבות השנים גילו שהשיטה הזו לא עובדת". הוא מוסיף כי "כל המחקרים מוכיחים שיש צורך לתת להם את המרשם המלא. נתינת מרשם מופחת מייצרת טשטוש תמידי על הרשתית, שעלולה לגרום בעצמה לעלייה מתמדת במיופיה ורצוי להיזהר מפני הפתרון הזה".
שלילת השפעות חיצוניות על קוצר הראייה
"ישנם גורמים גנטיים שמשפיעים על קוצר הראייה, אך גם גורמים סביבתיים כמו ישיבה ממושכת מול מחשב, קריאה מרובה וחשיפה מוגברת למסכים", מסביר טוכשניידר. הוא ממליץ על הימנעות ככל שניתן ממסכים אלה וביצוע הפסקות יזומות שישמרו על בריאות העין. אם יושבים מול מחשב יש עדיפות לעדשות עם מסנני אור כחול, דוגמת עדשות דפינדר.
בנוסף, מחקרים הוכיחו שחשיפה לאור חלש משפיעה על התפתחות המיופיה. לכן, מומלץ להקפיד על שהייה במשך לפחות 40 דקות באור יום מחוץ לבית שעשויה להקטין בלפחות 20 אחוזים את ההתדרדרות קוצר הראייה.
התאמת משקפי ביפוקל /מולטיפוקל גם לצעירים
מדובר בשיטה שהייתה נפוצה בעבר בעיקר בארה"ב. היא יוצאת מתוך נקודת מוצא שקוצר ראייה זה טשטוש של עצמים במרחק, ולא של עצמים מקרוב, ולכן משקפיים לקוצר ראייה מתקנים את ליקוי הראייה לרחוק, אבל בפועל יוצא שדרך אותן עדשות אנחנו מסתכלים גם על עצמים מקרוב, שאותם אנחנו בעצם אמורים לראות בברור ללא המשקפיים. תהליך זה, לפי ההערכות, מזרז את קצב התפתחות הקוצר ראייה. בעדשות ביפוקל /מולטיפוקל לצעירים המרשם מופחת משמעותית באזור הראייה לקרוב וקריאה, וכך יש פחות אזור "טשטוש" ומאמץ על העין, ולכן זה אמור למנוע את עליית המספר.
חשוב לציין שמדובר בשיטה שהצלחתה חלקית ומוטלת בספק. היא תלויה בגורמים קליניים נוספים במערכת העינית ולא מתאימה לכל אחד, מסביר טוכשניידר.
עדשות מגע ליליות - אורטו קיי
מדובר בשיטה בה עושים שימוש בעדשות מגע קשות אך רק בשעות הלילה. בשיטה שמכונה אורטו קיי מתאימים למטופל עדשות מגע קשות מיוחדות שמרכיבים בזמן השינה שיכולות לבטל את הצורך בשימוש במשקפיים במהלך היום. היא מתאימה למי שסובל מקוצר ראייה של עד בערך מינוס 5. בזכות הלחץ שהעדשה מייצרת בזמן השינה, המטופל מצליח לראות בירור כל היום מבלי להרכיב משקפיים. טוכשניידר מציין שמחקרים הוכיחו ששיטת אורטו קיי שנועדה בעצם להחליף את הצורך במשקפיים או עדשות מגע במשך היום, עשויה להאט את קצב התפתחות קוצר ראייה, בעיקר של ילדים, בשיעור של עד 60 אחוזים
עדשות מגע רכות מולטיפוקל
הטיפול האחרון שנכנס והוכח כמשמעותי בעצירת התפתחות קוצר ראייה. ניתן להתאים למטופל עדשות מגע רכות מולטיפוקליות שהמבנה שלהן מחולק לשני מוקדי ראייה. חשוב לציין שלא מדובר בעדשת מגע מולטיפוקלית רגילות, אלה בעדשות מותאמות לעצירת קוצר ראייה בזכות שילוב שונה של שני המוקדים לראייה לטווח הקרוב והרחוק.
מדובר בעדשת מגע רכה רגילה שבמבנה שלה יש שינויים אופטיים שיוצרים מספר נקודות ריכוז של האור ברשתית העין. "השיטה הזו נמצאה כיעילה בעצירת התפתחות קוצר ראייה, אומר טוכשניידר , "נוחות השימוש בה לא שונה כלל מעדשה רכה רגילה, להוציא העובדה שהיא דורשת לפעמים מספר ימי הסתגלות ראשונים.
טיפול בטיפות אטרופין
טיפול בעזרת טיפות אטרופין במינון נמוך של 0.01 אחוז ששמים בעין לפני השינה. "השיטה הזו מחייבת השגחה רפואית צמודה של רופא עיניים שמתמחה בתחום. השיטה הוכחה כאפקטיבית מאוד בעצירת קוצר ראייה", מסכם טוכשניידר, " היא עשויה להוריד בצורה משמעותית את הסיכוי להתדרדרות המיופיה".
חשוב לזכור שאנחנו בתחילת הדרך בלימוד השיטות והדרכים לעצירת התפתחות קוצר הראיה, שנחשב כמגפה עולמית בעיקר במזרח הרחוק שם אחוז מרכיבי המשקפיים גדול מאחוז הלא מרכיבים. החשש הגדול בכל השיטות המצויינות כאן זה מה תהיה תופעת ה"ריבאונד", כלומר מה יהיה כאשר ההשפעה תפסיק לאחר מספר שנים של טיפול - האם הכל יחזור, רק חלק או בכלל לא - ועל זה אין עדיין תשובה חד משמעית.
לרשימת סניפי אופטיקנה