שני הסימנים שיגלו לכם מתי אתם חייבים ניתוח עפעפיים

עפעפיים צנוחים ו/או בעלי עודף עור מהווים מפגע אסתטי, ולא פעם גם גורמים להפרעה בראייה הדורשת התערבות ניתוחית. ניתן לחלק את ניתוחי העפעפיים לשני סוגים עיקריים:

• ניתוחים לתיקון מצבים שבהם העפעף עצמו צנוח והמבנה שלו מפריע לראייה.

• ניתוחים לתיקון מצבים שבהם העפעף בגובה הנכון, אבל קיים עודף עור שמפריע מבחינה אסתטית ו/או עודף עור גדול שמפריע לראייה.

צניחת עפעפיים עשויה להיות מולדת או צניחה שאינה מולדת, אלא התפתחה עם הגיל.

צניחה מולדת
לרוב, צניחת עפעף מולדת נגרמת כתוצאה מתפקוד בלתי תקין של שריר העפעף, המקשה עליו להרים אותו לגובה המתאים. ניתוח בגיל מבוגר של צניחה מולדת נהוג לבצע במקרים שבהם צניחת העפעף הוזנחה ולא טופלה בילדות. בחלק מהמקרים, מדובר בהזנחה שפגעה ברמה התפקודית-רפואית של העין כבר מהילדות ולאורך החיים. כך, למשל: במקרים שבהם צניחת העפעף הפריעה לראייה וגרמה לעין עצלה; או במקרים שבהם צניחת העפעף גרמה לתנוחת ראש שאינה תקינה (עם הרמת הסנטר כלפי מעלה), כתוצאה מכך שהילד נאלץ להרים את הראש, כדי לראות מתחת לעפעף הצנוח.

במקרים אחרים (לא מעטים) מדובר בצניחה מולדת, שאינה מפריעה לראייה, אך גורמת לכך שהעין נראית חצי סגורה: האישון גלוי לפחות ברובו, כך שאין הפרעה לראייה. ההתפתחות של מסלולי הראיה תקינה, אבל המראה אינו אסתטי.

מצבים אלה היו אמורים להיות מתוקנים כבר בילדות. במקרים בהם המצבים האלה הוזנחו ולא טופלו, יש צורך לטפל בהם בגיל בוגר, באמצעות ניתוח דומה לניתוח שהיה אמור להיות מבוצע בגיל הרך (אלא שהסכנה גדולה יותר ליובש לאחר הניתוח).

צניחה שאינה מולדת
צניחה בגיל בוגר שאינה מולדת, עשויה להיגרם כתוצאה מהתנתקות השריר שמרים את העפעף (שריר הלבטור), או כתוצאה מהיחלשות של השריר הפנימי של העפעף (שריר המולר).

התנתקות של שריר הלבטור: הגורם לרוב מצבי הצניחה בגיל מבוגר. במקרים אלה, השריר שאחראי על הרמת העפעף מתנתק לחלוטין משפת העפעף, כתוצאה מטראומה, מהיחלשות של הרקמות ו/או מהתעסקות רבה עם העפעפיים (למשל: שפשוף רב).

היחלשות של שריר המולר: מדובר בשריר פנימי חלש יחסית, שפגיעה בו גורמת לצניחה קלה יחסית של העפעף. הסיבה לפגיעה בשריר המולר היא לרוב תוצאה של היחלשות השריר עם הגיל (כחלק מתהליך ההזדקנות הטבעי).

במקרים נדירים יותר, הסיבה עלולה להיות פגיעה בעצבוב של השריר הזה. במקרים אלה, מדובר בבעיה שדורשת בירור דחוף: המהלך העצבי של שריר המולר מורכב, הוא יורד לתוך החזה, מסתובב סביב האורטה (אבי העורקים) ועולה חזרה. לכן, פגיעה בשריר המולר עלולה לעיתים להצביע על מפרצת באורטה. לרוב, מדובר בצניחה שאינה הדרגתית, אלא מופיעה באופן פתאומי. לכן, צניחה של שריר המולר מחייבת בירור דחוף של נוירואופטלמולוג (רופא עיניים העוסק בקשר בין רפואת עיניים לבין נוירולוגיה).

קיימים שלושה סוגי ניתוחים עיקריים, המותאמים למקור הבעיה:

1. ניתוח לתיקון צניחת עפעפיים מולדת
ניתוח לתיקון צניחה מולדת שהוזנחה הוא ניתוח מורכב יחסית, המתבצע לעיתים תחת הרדמה כללית בגישה קדמית. בניתוח זה, מגיעים אל שריר העפעף דרך העור, מקצרים אותו ומחברים אותו חזרה, בהתאם למיקום הנדרש, שנקבע ביחס לפעילות השריר ומידת הצניחה.

2. ניתוח לתיקון צניחת עפעפיים כתוצאה מהתנתקות
בניתוח הקלאסי של תיקון התנתקות שריר מהעפעף, מגיעים אל שריר הלבטור דרך העור (בגישה קדמית) ומחברים אותו מחדש לרקמת העפעף (טרסוס) - הרקמה הנוקשה יחסית, הממוקמת מאחורי עור העפעף. לרוב, משלבים בניתוח גם הסרת עור עודף, אם קיים עור עודף.

בניתוח זה, יש חשיבות לשיתוף פעולה של החולה. לכן, הניתוח מתבצע תחת הרדמה מקומית (בדרך כלל עם חומר טשטוש שניתן לווריד לפני הזריקה, כדי למנוע מהחולה להרגיש את זריקת ההרדמה עצמה). לשיתוף הפעולה יש חשיבות רבה, מאחר שהעפעף צריך להיות מחובר בגובה הנכון עם החיבורים הנכונים. התקשורת עם החולה במהלך הניתוח (למשל: החולה מביט למעלה ולמטה) מאפשרת למנתח לווסת בצורה מדויקת את גובה העפעף, תוך כדי הניתוח.

ניתוח לתיקון צניחת עפעפיים כתוצאה מהיחלשות
הניתוח לתיקון פגיעה בשריר המולר מתבצע לרוב בגישה פנימית (מהצד ההפוך של העפעף), מבלי לערב את העור, אלא אם מעוניינים גם להסיר עודפי עור. במהלך הניתוח מקצרים את השריר, מותחים אותו ומחברים אותו בחזרה אל רקמת הטרסוס.

הניתוחים עצמם אינם כרוכים בכאב, לא במהלכם ולא לאחריהם. לרוב, הצלקות כמעט אינן נראות. זמן ההחלמה לאחר הניתוח נע בין שבוע לבין שבועיים, שלאחריהם ניתן לשוב לתפקוד מלא, לרבות איפור ופעילות גופנית.

אחוזי ההצלחה בניתוחים להרמת עפעפיים גבוהים מאוד, בעיקר כאשר הניתוח מבוצע על ידי אוקולופלסטיקאי (מנתח עיניים מומחה לאזור העפעפיים). רק לעיתים נדירות יש צורך בתיקון א-סימטריה שנגרמה כתוצאה מהניתוח. עם זאת, חשוב לדעת כי בכ-50 אחוזים מהמקרים, יש לניתוח השפעה מסוימת על האופטיקה של העין (לעיתים צורך בשינוי עדשות המשקפיים ).

השוני נובע מכך שהעפעף שהיה כבד ולחץ על הקרנית בגובה ומשקל מסוים, שינה את מיקומו ומשקלו על הקרנית בעקבות הניתוח, ולכן ייתכן שינוי קל גם באופטיקת הקרנית ובעדשות המשקפיים.

במקרים שבהם קיימת הפרעה לראייה כתוצאה מצניחת העפעף או כתוצאה מעודף עור, הניתוח נחשב ניתוח רפואי (ולא רק אסתטי) שמערכות הרפואה הציבוריות משתתפות במימונו, באופן חלקי או מלא.
הקריטריונים שנקבעו להגדרת הניתוח כניתוח רפואי הם מרחק העפעף ממרכז האישון: אם העפעף/העור העודף נמוכים ביותר משני מ"מ ממרכז האישון. אם המיקום גבוה משני מ"מ מהאישון, הניתוח מוגדר ניתוח אסתטי ואינו ממומן על ידי קופות החולים ו/או חברות הביטוח.

לסיכום, ניתוח עפעפיים בגיל מבוגר נדרש הן לצורך תיקון הפרעת ראיה והן למטרות אסתטיות. בדרך כלל, המראה שמתקבל לאחר הניתוח הוא מראה רענן, המשפיע לטובה על כל מראה הפנים.

ד"ר בנימין שלו הוא רופא עיניים בכיר בבית החולים איכילוב (המרכז הרפואי תל אביב, ע"ש סוראסקי), ומנהל קליניקה במגדל מרכז ויצמן בת"א. מומחה בניתוחי עפעפיים, דרכי דמעות ופזילה