פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      תקווה חדשה לחולי סרטן ריאה עם מוטציית ה-ALK

      "אין יותר נשירת שיער, ירידה בספירות הדם או שינוי בשגרת החיים", מצהירה בראיון ד"ר אלונה זר, מנהלת שירות גידולי בית חזה במרכז הרפואי רבין, על הטיפול הביולוגי החדשני המשפר את חייהם של חולים בסרטן ריאה עם מוטציית ה-ALK

      תקווה חדשה לחולי סרטן ריאה עם מוטציית ה-ALK
      אולפן וואלה

      סרטן ריאה הוא הסוג השלישי בשכיחותו בישראל ומדי שנה מאובחנים 2,000 חולים חדשים, כך על פי נתוני משרד הבריאות. למרות שעישון גורם לכ-80% ממקרי סרטן הריאה, כ-20% מחולי סרטן ריאה בישראל לא עישנו מעולם. 15% מכלל מקרי סרטן הריאה הם מסוג סרטן ריאה של תאים קטנים, וכ-85% מהמקרים מוגדרים כסרטן ריאה מסוג תאים לא קטנים (NSCLC). את סרטן הריאה של תאים לא קטנים ניתן לסווג לעוד שלושה תתי קבוצות, על פי המיקום שממנו התפתח הגידול.

      עד לאחרונה, סיווג סוג הסרטן נעשה במעבדה וכל חולי סרטן הריאה טופלו באותו אופן - באמצעות כימותרפיה. בעשור האחרון התגלו מספר מוטציות הגורמות להתפתחות המחלה, למשל מוטציה בגן -EGFR, בALK או ב-ROS1, ופותחו טיפולים ביולוגים המכוונים כנגד מוטציות אלה. טיפולים אלה האריכו את חייהם של מטופלים והקלו את תסמיני המחלה.

      בחולי סרטן ריאה גרורתי עם ALK-חיובי, ישנה מוטציה בחלבון הנקרא ALK והיא מתבטאת בכ- 5% מחולי סרטן NSCLC3. במצב תקין, חלבון ALK מתפקד כשליח כימי השולח אותות למרכז הגדילה של התא ואומר לו להתחלק ולהתרבות. כאשר חלבון ALK עובר מוטציה הוא גורם להיווצרות מהירה ולא מבוקרת של תאים ממאירים הגדלים ומתפשטים מהר יותר לחלקים אחרים בגוף, בדרך כלל למוח.


      צפו בראיון עם ד"ר זר באולפן וואלה!

      מאפייני החולים עם מוטציית ALK

      מוטציה בגן ALK שכיחה יותר בחולים צעירים עם סרטן ריאה מסוג אדנוקרצינומה שלא עישנו מעולם. שכיחות הופעת גרורות במח במטופלים עם סרטן ריאה ו-ALK חיובי גבוהה מהמוכר בסרטן ריאה (מעל 50% במהלך המחלה). בניגוד למוטציות גנטיות סרטניות מוכרות יותר, כמו BRCA 1, BRCA 2 (הקשורות לסרטן שחלה או שד), אנשים עם סרטן ריאה מסוג ALK-חיובי לא נולדו עם תאים הנושאים את המוטציה - הם לא ירשו את הנטייה למוטציה הזו מהוריהם. זוהי מוטציה נרכשת שעלולה להתפתח לאורך החיים בחלק מהתאים ולגרום לסרטן.

      כיצד מאבחנים מוטציה בגן ALK?

      ישנן מספר דרכים לאתר מוטציה ב-ALK, כשהשיטה המקובלת כיום היא בדיקה אימונוהיסטוכימית - שיטה שבאמצעותה ניתן לזהות חלבונים על גבי חתך ברקמה. לעיתים, כשתוצאות בדיקה זו יוצאות גבוליות, מוודאים את התוצאות בשיטה נוספת הנקראת FISH, הבודקת את הגנים בלבד.

      בשנים האחרונות אנו עדים לכניסתן של טכנולוגיות ריצוף עמוק מתקדמות יותר לאבחון גנומי, המאפשרות בבדיקה יחידה לאבחן מאות גנים בו-זמנית. כמו כן, בדיקה גנומית מקיפה מתאימה טיפולים ממוקדים להרכב הגנטי הייחודי של הגידול, וכך מאפשרת גישת טיפול של רפואה מותאמת אישית. לעומת זאת, הטכנולוגיה של הבדיקות הסטנדרטיות המבוצעות כיום היא מוגבלת, ובשל כך ישנם מקרים שבהם בדיקות אלה לא מזהות מוטציות כגון ALK. אם לא ניתן לבצע ביופסיה מסיבה כלשהי, או שאין מספיק רקמה לבדיקה, ניתן לבצע בדיקת NGS מביופסיה נוזלית, שהיא בדיקת דם ייחודית ולא פולשנית המיועדת לאבחון גנומי מקיף.

      מהי פריצת הדרך בטיפול בסרטן ריאה גרורתי עם מוטציית ALK?

      לפני מספר שנים אישר ה-FDA את הטיפול הממוקד הראשון לסרטן אגרסיבי זה - תרופה מסוג מעכב ALK שחוסמת את האותות שחלבון ALK פגום שולח לתאים כדי שיגדלו ויתחלקו ללא שליטה. חסימת פעילות ALK עוצרת את הגדילה וההתפשטות של התאים הסרטניים. מאז פותחו מעכבי ALK נוספים, והם ניתנים כאשר מדובר במחלה גרורתית מפושטת. טיפולים אלה משפרים את איכות החיים, את השליטה במחלה ואת ההישרדות, בהשוואה לכימותרפיה סטנדרטית, אולם עם תרופות אלה כמחצית מהחולים מפתחים מוטציות העמידות לתרופה והמחלה ממשיכה להתקדם לאחר פחות מ-12 חודשים. בכמחצית מהחולים שאצלם מתקדמת המחלה, היא תתקדם תחילה למוח.

      השנה נוסף לארסנל הטיפול בקו הראשון טיפול ממוקד חדש מדור מתקדם, שהוכרז על ידי ה-FDA כ"תרופה פורצת דרך". טיפול זה, חוסם את פעילות גן ALK הפגום, מפחית את הסיכון של המחלה להתקדם בגוף ולהתפשט למוח למשך זמן ארוך יותר מהטיפול המקובל עד כה. טיפול זה נכנס השנה לסל התרופות ומהווה אופציה חדשה וטובה יותר לטיפול תרופתי יעיל בכדורים, וכמעט ללא תופעות לוואי.

      המחקר לגבי טיפול בסרטן ריאה עם ALK ממשיך להתפח ולהתקדם בדגש על התפתחות עמידות לתרופות הקיימות. תרופות נוספות החוסמות את ALK נמצאות בפיתוח וצפויות להיכנס לשימוש בשנים הקרובות.

      *יש להדגיש כי בחירת הטיפול האפשרי נעשית על פי החלטת הרופא המטפל בהתייעצות עם המטופל.

      *המידע נכון ליוני 2018.

      למידע נוסף ניתן לפנות לאתר האגודה למלחמה בסרטן