אחת מהשאלות שהכי מטרידות יולדות, בוודאי כאלה שזו הלידה הראשונה שלהן, היא באיזה שלב צריך להגיע לבית החולים. על פי הסטטיסטיקה רוב הנשים יולדות בין שבוע 37 לשבוע 40, ומעטות ילדו בשלבים מוקדמים או מאוחרים יותר, כך שיש מסגרת זמן כלשהי. אבל האם יש סימנים שאמורים לשלוח אותך לחדר לידה באופן מידי?
כמה ימים לפני הלידה מתחילים שינויים פיזיולוגיים שונים הכוללים שינה לא טובה, חוסר נוחות, שינוי בהפרשות וביציאות ובטן שיורדת למטה, כל אלה גורמים לנשים לחוסר שקט ולתהייה לגבי מועד הלידה שלהן. "לכל אישה יש איזו מחשבה מתי אסור לה או לא נוח לה ללדת. אבל זה לא באמת משנה כי הבשלות הפיזיולוגית תגיע בלי שום קשר מה שנוח לנו", מסבירה לירון שני, מיילדת וראש צוות בחדר לידה בבית חולים ברזילי, "שימו בצד את הדאגות ותהיו מכוונות למה אתן מרגישות".
"הדבר היחיד שהפחיד אותי בירידת המים היה דווקא החשש לניקיון הבית"
"עברתי שלוש לידות מדהימות בברזילי וכל אחת מהן התחילה אחרת לגמרי", משחזרת עדי דיין, אם לשלושה משדרות, את הרגעים בהם החלו הלידות שלה. "בלידה הראשונה הגעתי לבית החולים אחרי שחשתי דימום. בלידה השנייה הגעתי אחרי צירים ופתיחה של חמש אצבעות ותוך רבע שעה ילדתי בת. בלידה השלישית הייתה לי ירידת מים בבית, בלי פתיחה ובלי צירים. כל הלידות שלי היו רגילות ולא הסתבכו".
נשים רבות חוששות מהרגע הגורלי ונוטות לפעמים למהר להגיב לסימנים. דיין מספרת בשמחה שכל אחת מהתחלות הלידה שלה לא גרמה לה לאבד עשתונות, לפעמים בדיוק ההפך. אחת החוויות המיוחדות שעברו עליה בלידת בתה גורמת לה לצחוק בלי הפסקה. "בלידה השנייה כבר ידעתי למה אני אמורה לצפות בתחילת הלידה כך שלא הייתי לחוצה בכלל. התחלתי להרגיש צירים בערב שבת אבל לא התכוונתי לוותר על ההכנות לקראתה. רק אחרי שסיימתי להכין את כל ארוחת הערב, כולל מנות ראשונות וקינוחים, החלטתי להתפנות לבית החולים. אני זוכרת שהדבר היחיד שהדאיג אותי היה דווקא החשש שירידת המים תלכלך את רצפת הבית, ורק בגללה מיהרתי לבית החולים".
מפחדות לפספס את האפידורל
כפי שהוכיחה דיין, הסימנים לתחילת הלידה שונים מאישה לאישה, גם בלידות עוקבות שמתרחשות בטווח קצר. כדי שתוכלי לדעת למה עליך לצפות מסבירה המיילדת שני מה כל אחד מהתסמינים השכיחים אמורים לאותת לך. האם צריך להמתין מעט או ששווה להתפנות במהירות כשהעניינים מסתבכים?
צירים: אחד הדברים הכי מורגשים כשמתחילה לידה פעילה הם הצירים, אבל נשים רבות מתקשות להחליט מתי לצאת מביתן לכיוון בית החולים. משרד הבריאות נתן הנחיות מאוד ברורות שמדברות על שני צירים כל עשר דקות, אבל בפועל זה לא תמיד עובד ככה. "כשמתחילים צירים בבית מומלץ להיכנס למקלחת, אבל אפשר ואפילו רצוי לעשות פעולות יומיומיות כמו בישול או צפייה בסרט", אומרת שני, "כשהצירים מתחילים להיות כואבים ואת לא מצליחה לעשות פעולות רגילות זה כנראה הזמן לבוא לחדר הלידה". לדבריה, אם מדובר בצירים לא סדירים אין מה להילחץ, שכן חלק גדול מהצירים מתחילים ויכולים להיגמר כלעומת כשבאו בלידה הראשונה וזה רק חלק מתהליך ההבשלה במסגרתו הם אמורים לדקק את הצוואר ולבסס את הראש של התינוק באגן. גם מקרים של נשים שלא מרגישות צירים זה מצב אפשרי, שכן חלק מהנשים פחות רגישות לכאב.
"נשים רבות מפחדות שאם יחכו לכאב הגדול הן יפספסו את האפידורל, ואז הן מעדיפות להגיע מוקדם", אומרת שני. "אין מתכון קסם שאפשר לעקוב אחריו, אבל לדעתי יש להגעה מוקדמת דווקא תפקיד חשוב. נשים מגיעות כי הן לא בטוחות, וזה חשוב שיראו אותנו, ויבינו שאנחנו פה בשבילן. תהליך הלידה יהיה נעים יותר עבור האישה אם היא תהיה רגועה. גם אם היא תלך הביתה היא תחזור לאותו צוות ותבוא עם יותר ביטחון. לכן אחד הדברים החשובים בעיני הוא לבוא ולהכיר את הצוות בסיורים לפני הלידה".
דימום וירידת מים: גורם נוסף שצריך לקחת בחשבון כשחושבים אם לצאת לכיוון בית החולים הוא האם התרחש דימום או לא. "במקרה של ירידת הפקק הרירי למשל לא צריך לבוא מיד למיון", אומרת שני. הפקק הרירי הוא הפרשה שקיימת בצוואר הרחם שיוצאת ברגע שהוא מתחיל להיפתח. מדובר על הפרשה שיכולה לצאת לפני פקיעת המים או אחרי. ההבדל בין פקק רירי לבין דימום הוא שמדובר על הפרשה רירית ולא דימום טרי כמו שיש בווסת. במקרה של דימום מאסיבי לעומת זאת יש להגיע לחדר המיון מיד. וזה לא המקרה היחיד - גם בירידת מים, בין אם מדובר בטפטוף או כמות גדולה יש צורך להגיע לחדר המיון. "זה לא הכמות שמשנה אלא המועד של ירידת המים. צריך לשים לב לשעה - לא חייב להיות ברמת הדקה - אבל לשים לב לזמן", אומרת שני. איך מזהים ירידת מים? למים יש ריח של זרע ולרוב כשיש ירידת מים גדולה, גם אם מנסים לעצור אותה על ידי כיווץ האגן לא מצליחים.
תנועות עובר: בנוסף, אישה שלא מרגישה תנועות עובר צריכה להגיע למיון בכל שלב של ההריון, לא רק לפני הלידה. "אם לא מרגישים תנועות עובר בבית חשוב לעשות כמה דברים לפני שרצים למיון. למרות מה שנשים רבות מאמינות, אכילה של סוכר היא לא אחת מהן. "כדאי דווקא לשתות הרבה מים", מסבירה שני. "בדרך זו אתן מגדילות את נפח הדם שלכן ושל התינוק, מה שיעודד אותו לזוז. עדיף גם לאכול פחמימה מורכבת ולא שוקולד. אם אחרי ששתיתן הצלחתן להרגיש חמש תנועות בחצי שעה, אתן בסדר. אם עשיתן הכל ואתן לא מרגישות תנועות עובר אל תהססו ותגיעו למיון יולדות.", היא אומרת.
שינוי במדדים: בקרב נשים שיש להם תחלואה נוספת בעת ההריון כמו סוכרת ויתר לחץ דם יכול להיות שיבוש לקראת הלידה. נשים שרואות שערכי הלחץ דם שלהם עולים צריכות להגיע לחדר לידה. כל תחלואה נוספת שיש לאישה הרה שיש לה החמרה במצב מצריכה ממנה הגעה למיון.
להגיע עם ביטחון וידע
יש לא מעט נשים שמגיעות מוקדם, במיוחד כשמדובר בלידה הראשונה שלהן, אבל חשוב לדעת שזה לאו דווקא רע. "יש נשים שמגיעות אלינו עם פתיחה של שלושה סנטימטר אבל אין צירים, ואחרות יגיעו עם פתיחה קטנה של סנטימטר וחצי, אבל הן יישארו בחדר הלידה כי יש להן מחיקה של צוואר הרחם וראש נמוך כך שמדובר בלידה פעילה", מסבירה שני, "הפתיחה היא לא כל מה שחשוב אלא היא רק קריטריון אחד".
היולדת המשועשעת משדרות שהקפידה לקחת את הזמן בנינוחות היא אחת הדוגמאות הטובות לכך שאין צורך להיכנס ללחץ בשעות הראשונות של הלידה. צוות המחלקה מבצע הליך קליטה יעיל ומקיף שירגיע את החששות. בהגיעה לחדר לידה, כל יולדת עוברת בדיקה של חיוניות העובר באמצעות ניטור עוברי, בנוסף לבדיקת אולטרה סאונד. במידה והכל תקין, רק אז היא תשוחרר הביתה. "גם אם אנחנו שולחים את היולדת חזרה הביתה נסביר לה יותר טוב איך להתמודד עם הכאב ואיך להצליח לעבור את השעות הראשוניות. אישה שאנחנו רואים שלא מצליחה להתמודד עם הכאב לא תשלח הביתה. מרבית הנשים כן מתמודדות עם השלבים הראשונים של הכאב ועבורן טוב יותר להישאר בבית", אומרת שני.
"אחד הדברים הכי חשובים שאני יכולה להגיד ליולדת היא שאישה בתהליך של לידה צריכה לדעת לאן היא נכנסת, להבין את המונחים בחדר הלידה כמו "פתיחה" ו"מחיקה", להבין פיזיולוגית את השלבים - מתי כואב ומה כואב? אישה שיודעת תכיל את הכאב יותר, ותבין את החשיבות של הכאב", מסבירה שני. "הידע הוא כלי שהיא תעשה בו שימוש לאורך הלידה והוא יגרום לה להרגיש יותר בטוחה בתהליך הלידה".