למה כולן פתאום רוצות "אפס הפרדה" לאחר הלידה?

אחת המגמות החזקות ביותר כיום בתחום הלידה היא גישת "אפס הפרדה". אם פעם היה נראה לנו הגיוני וטריוויאלי שלאחר צאתו לאוויר העולם התינוק נלקח מהוריו לסדרת בדיקות בתינוקייה שאורכת לעתים כמה שעות, היולדת מועברת למחלקה והאב הטרי מתזז בין שניהם, הרי שהיום יולדות מרגישות שכפי שנשאו את תינוקן ברחמן במשך תשעה חודשים, כך טבעי ונכון שימשיכו לשאת אותו צמוד אליהן גם בפרק הזמן שמיד לאחר לידתו ויחד איתם ישהה גם האב - משפחה אחת, יחד.

אורית טבקול, בת 32, אמא לרותם בן שנתיים ולרום בן השבועיים, ילדה לאחרונה את בנה השני בבית החולים ברזילי, באפס הפרדה. "את ההיריון הזה גיליתי לגמרי במקרה", היא מספרת, "כשבעלי אמר לי שנראה לו שהעליתי קצת במשקל, הלכתי לבקש בדיקות ואז גיליתי שאני בשבוע ה-14. החוויה מהלידה הראשונה זכורה לי עד היום כטראומתית. הייתי מאד לחוצה מהלידה, לא כל כך הבנתי וידעתי למה לצפות ואיך דברים אמורים להיות, בשעתיים הראשונות לאחר הלידה, הפרידו ביני לבין התינוק, ואני שכל כך חיכיתי לו, רציתי להרגיש אותו, להיות איתו , לוודא שהוא חי ונושם ושהכל תקין, ולא יכולתי לעשות את זה".

אורית מספרת כי "תחושת הבטן שלי כל הזמן הייתה שהוא פשוט צריך להיות איתי, שאני רוצה להיות שם בשבילו כל הזמן. לקראת הלידה של רום היה לי ברור שהפעם אני לא אוותר. הפעם אני רוצה אותו מהשנייה הראשונה איתי, עלי, לידי. וככה בדיוק היה, מהרגע שהוא יצא הניחו אותו עלי והוא וגם אני היינו שלווים יותר ורגועים יותר. הוא גם היה איתי באפס הפרדה, ומהרגע שנולד לא נפרדנו. גם עכשיו, כשאנחנו כבר כמה ימים בבית, אני רואה את הרוגע הזה עליו ורואה אותו גם עלי".

נשים לקראת לידה שמות דגש מיוחד על בתי חולים שמכירים בחשיבות של "אפס הפרדה", מאפשרים אותה ותומכים בה. "המשמעות של אפס הפרדה אומרת שבעצם אנחנו רואים את היולדת, את הילוד ואת המלווה כיחידה אחת, כלומר כתא משפחתי ולא כישויות נפרדות", אומרת אילנה פולט, מיילדת ואחות אחראית על חדר הלידה בבית החולים ברזילי באשקלון. "מרגע שהתינוק יוצא לאוויר העולם אנחנו מתייחסים אליו ואל האם כמכלול שיש לטפל בו יחדיו, ולא כשני דברים נפרדים".

מבחינה מעשית, המשמעות של הגישה הזאת היא שכל הטיפולים והבדיקות שבעבר דרשו את הוצאת התינוק מחדר הלידה לתינוקייה, מבוצעים היום בתוך חדר הלידה בנוכחות היולדת והמלווה. "כל הטיפולים כמו שקילה, ניגוב או חימום של היילוד, נעשים ליד מיטת היולדת, בנוכחותה, ובאם היא מעוניינת בכך הם יכולים להיעשות אפילו בזמן שהיא מניקה את התינוק בזרועותיה", מסבירה פולט ומדגישה: "בשום שלב לא מוציאים את היילוד לבדיקות בתינוקייה כמו שהיו עושים פעם".

המגמה הנוכחית היא לא רק "טרנד" של יולדות, אלא היא מגובה גם בחוות דעת מקצועיות שמצביעות על כך של"אפס הפרדה" ישנם מספר יתרונות בולטים. "אנחנו יודעים שיולדות שנשארות עם התינוק שלהן צורכות פחות משככי כאבים כי יש הפרשה של הורמונים שתורמים לכיווץ הרחם, לתחושה טובה ולבונדינג עם התינוק", מסבירה פולט. ומוסיפה כי "אוקסיטוצין - הורמון האהבה, מופרש ביתר שאת כשהיילוד נמצא עם האם, הוא גם מכווץ את הרחם ומפחית דימומים לאחר הלידה". מחקרים הראו שתינוקות שנשארו צמודים להוריהם, היו רגועים יותר, והגיעו מהר יותר לשינה העמוקה שחשובה להתפתחות אופטימלית של המוח.

כמו כן חימום הילוד בעזרת מגע עור לעור יעיל יותר ונמצא כי חום גופם יציב יותר ונשמר לאורך זמן מאשר חימום באמצעי מכני.

בבית החולים ברזילי מעודדים מאוד הנקה ראשונית של היולדת כבר בחדר הלידה, כמה שיותר סמוך למועד הלידה "כל המיילדות עברו הכשרה ראשונית לעידוד הנקה ויש לנו גם מיילדות שהן יועצות הנקה מוסמכות. יולדת שמעוניינת בכך יכולה לקבל ייעוץ הנקה כבר בחדר הלידה ועזרה עם חיבור נכון של התינוק לשד", מספרת פולט. לדבריה, נשים שמניקות סמוך לאחר הלידה מדממות פחות, כי הרחם שלהן מתכווץ ביעילות. "חלק גדול מהנשים היום מבינות ומכירות את היתרונות הללו ולכן הן מבקשות 'אפס הפרדה'".

עיקרון היחידה המשפחתית המאוחדת נשמר גם ביציאה מחדר הלידה והמעבר לאשפוז במחלקה. "לאחר פרק זמן של התאוששות שבו היולדת נמצאת בחדר הלידה עם התינוק שלה והמלווה, היא עוברת למחלקת אם ויילוד יחד עם התינוק - שיכול להיות אפילו בזרועותיה או בעריסה, תלוי בה. המיילדת שליוותה אותה בלידה מלווה אותה עד למחלקה, שם מתבצעת 'העברת השרביט' ומועברת כל האינפורמציה על היולדת והיילוד לאחות במחלקה", מסבירה פולט.

אם בעבר בתי החולים אפשרו את גישת "אפס ההפרדה" רק בתנאים נוקשים יחסית (לידה טבעית, ללא שיכוך, ללא סיבוכים וכו'), הרי שהיום הנטייה היא לאפשר לכמה שיותר יולדות ויילודים ליהנות מהיתרונות המוכחים הנובעים ממנה, אומרת אילנה פולט: "היום אין את המגבלות הללו. גם נשים שיולדות עם הרדמה אפידורלית, עברו תפירה בלידה או קיבלו אנטיביוטיקה במהלכה במרבית המקרים אנחנו מסוגלים לאפשר ולעודד אפס הפרדה. אנחנו מאפשרים את זה אפילו ליולדות בניתוח קיסרי, דבר שנחשב יחסית חדש בארץ - היולדת עוברת את הניתוח כאשר המלווה נמצא לצדה, כשהתינוק נולד הוא עובר כמה טיפולים ראשוניים ואז משאירים אותו עם היולדת בחדר הניתוח. בהנחה שהיולדת במצב טוב לאחר הניתוח, המלווה יצטרף אליה עם התינוק כבר התאוששות, שם הם ישהו יחד והיא תוכל להניק ולקבל ייעוץ הנקה כבר בחדר ההתאוששות ולאחר מכן לעבור יחד עם התינוק למחלקה".

בבית החולים ברזילי שמים דגש גם על הכללת המלווה בלידה ובכל הרגעים המשמעותיים שלאחריה. "אנחנו מאוד מעודדים נוכחות של מלווה משמעותי בלידה ומדריכים אותו כיצד לעזור ליולדת למשל במתן עיסויים בזמן הצירים, מאפשרים חיתוך חבל הטבור לאחר הלידה ולעשות מגע של עור לעור עם היילוד לאחר הלידה - כל מה שיכול לעזור לו להיות שותף משמעותי בחוויה הזאת", אומרת פולט. בזמן האשפוז במחלקה בן הזוג יכול לשהות לצד היולדת לאורך כל שעות היום.

עם זאת, מדגישה פולט שבבית החולים תומכים בכל בחירה של יולדת ומאפשרים ביות גמיש ברמות שונות של הפרדה ליולדות שזקוקות לזמן התאוששות יותר משמעותי או שמעוניינות שהתינוק ישהה בתינוקייה במשך חלק או כל שעות היום.