יום כיפור הוא יום מאתגר לכולם, והוא מאתגר הרבה יותר עבור נשים הרות. מיעוט בשתייה עלול לגרום להופעת צירים, מכיוון שההורמון המווסת את תחושת הצמא (המופרש בזמן חוסר בנוזלים) הוא "שכן קרוב" של ההורמון אוקסיטוצין הגורם להתכווצויות הרחם. במדריך הזה נפרוש בפניכם את המקרים בהם מוטב לא לצום. חשוב להדגיש שההתייחסות כאן היא רפואית ולא הלכתית.
באיזה מקרים מותר לצום?
מותר לצום בהריון "רגיל", הכוונה בכך היא להריון שאינו מוגדר הריון בסיכון, ללא מחלות רקע של האם וללא בעיה רפואית מאובחנת. במקרה כזה, כל עוד האישה חשה בטוב, אין מניעה מצום. כדאי למלא את המאגרים טרם תחילת הצום בשתייה מרובה ובפחמימות מורכבות.
אם אתן מתכננות לצום, הנה כמה דברים שאתן חייבות לדעת:
לחץ דם נמוך: יש נטייה לירידת לחץ דם בהריון, במיוחד בשליש האמצעי של ההריון, ולכן התייבשות גם אם קלה מגבירה את תחושת החולשה ועלולה לגרום לעילפון. במקרים של חשש לעילפון חייבים להשלים את החסר בשתייה ובמנוחה.
בחילות של תחילת ההריון: לבחילות יש נטייה להתגבר במצב של התייבשות, אם כי ברמות חומרה שונות. באופן כללי ניתן לצום, ובמידה ויש הרעה במצב הכללי או אם הבחילות או ההקאות מתגברות מומלץ לעבור למעט שתייה ממותקת. אם זה לא עוזר - יש לחזור לשתות כרגיל.
צירים: בזמן הופעת צירים סדירים, עד שבוע 39 ההמלצה היא על שתיה ממותקת בכמויות קטנות. משבוע 39 ואילך, קיימת גישה שצירים אינם עילה להפסקת הצום, אלא רק כאשר האישה בלידה פעילה - ואז היא אוכלת ושותה לפי הצורך.
מצבים רפואיים הדורשים התייחסות מיוחדת:
הקאות בתחילת או אמצע הריון: התייבשות (אפילו קלה) גורמת להתגברות הבחילות שגורמות להתייבשות, שמביאות לבחילות וחוזר חלילה. מומלץ מאוד לשתות בכמויות קטנות, ואם זה לא מספיק - לעבור לשתייה כרגיל.
ניתוחים קיסריים: יולדת שבעברה ניתוח קיסרי אחד או יותר נמצאת בסיכון מוגבר לקרע רחמי. על כן, בהופעת צירים יש לשהות במעקב או בהשגחה רפואית, וכן להשלים נוזלים. נשים שבסיכון גבוה מאוד לקרע רחמי, כגון מספר ניתוחים בעבר או חתך "קלאסי" בגוף הרחם, כדאי שלא יצומו מלכתחילה.
מצבי סוכרת הריון: אם הסוכרת מאוזנת בדיאטה אפשר לשתות בלבד, בכמויות קטנות, וניתן להימנע מאכילה. לעומת זאת, לנשים עם סוכרת הריון המטופלות בתרופות - אסור לצום. יש להקפיד על אכילה ושתיה סדירה כביום חול.
צירים מוקדמים עם קיצור צוואר הרחם (לפני שבוע 34): מכיוון שמדובר בפגות משמעותית, אסור להסתכן. גם אלו המתירים צום מאוכל, מדגישים את חשיבות השתייה המרובה - סביב 3 ליטרים ביום. בשלב מאוחר יותר (בין שבוע 34 ל-37) ניתן לצום באופן עקרוני. אך מכיוון שעדיין מדובר בפגות ויש עניין למנוע לידה, נדרשת התייחסות פרטנית.
הריון תאומים: ברמת העיקרון קיים סיכון מוגבר ללידה מוקדמת. עם זאת, בהינתן שצוואר הרחם לא מקוצר ואין פעילות רחמית, אין מניעה מלצום. כמובן שאם מופיעים צירים אז צריך לשתות. בהתחלה בכמויות קטנות, ואם לא די בכך, אז שתיה מלאה.
נשים בהריון עם מחלות רקע אוטואימוניות או עם נטייה לקרישיות יתר: חשוב להימנע ממצב של התייבשות, בשל החשש להיווצרות קרישים ותסחיפים. לגבי כמות השתייה והאם לשיעורין - נדרשת התייחסות לגופו של מקרה.
ד"ר גיל פומפ, מומחה במיילדות וגניקולוגיה, הריון בסיכון, מנהל תחום רפואת נשים מרחב בית שמש במכבי