פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      איך מתמודדים עם הבעיה שנשים מתביישות לטפל בה?

      בריחת שתן בנשים היא בעיה נפוצה, הרבה יותר ממה שחשבתן, אבל למרות שהתופעה משבשת את שגרת החיים ופוגעת באיכותם - נשים רבות לא פונות לטיפול, וחבל. ד"ר רוית יחיאלי-כהן, מהמרכז לאורולוגיה נשית באסותא, מסבירה על כל הפתרונות, החל מפיזיותרפיה ועד לניתוח

      בריחת שתן (ShutterStock)
      בעיה נפוצה, ששכיחותה עולה עם הגיל (צילום: shutterstock)

      להיות נשים זה לא קל - מחזור חודשי, הריונות, לידות, גיל המעבר, וזה עוד לפני שדיברנו על החיים עצמם. ברשימה הזו יש עוד עניין רפואי חשוב, אבל פחות מדובר - בריחת שתן. אף שלא הרבה נשים יודעות את זה, מדובר בבעיה נפוצה, ששכיחותה עולה עם הגיל. למרות זאת, אחוז לא מבוטל מהנשים הסובלות מאי שליטה בשתן לא פונה לטיפול, עקב תחושת מבוכה או מתוך הנחה שאין טיפולים טובים לבעיה. שוחחנו עם ד"ר רוית יחיאלי-כהן, אורולוגית בכירה במרכז לאורולוגיה נשית באסותא, כדי להבין יותר טוב מדוע מדובר בבעיה "מוזנחת" ואיך אפשר לטפל בה.

      ראשית, חשוב לדעת כי קיימים שני סוגים עיקריים של בריחת שתן בנשים, וחשוב לדעת להבחין ביניהם שכן הטיפולים בהם שונים לחלוטין. "שני הסוגים הבולטים אצל נשים הם דליפת שתן במאמץ (בזמן שיעול, עיטוש, צחוק, הרמת משא כבד וכדומה) או בריחת שתן כתוצאה מדחיפות (קושי להתאפק עד לכדי אובדן שתן בדרך לשירותים) - שזהו אחד מתסמיני השלפוחית הרגיזה", מסבירה ד"ר יחיאלי-כהן. השכיחות של שני הסוגים עולה עם הגיל, ובעשורים השישי והשביעי לחיים - כשליש מהנשים יסבלו מהתופעה.

      למה זה קורה?

      דליפת שתן במאמץ מתרחשת עקב חולשה של שרירי רצפת האגן כתוצאה משינויים גופניים שקורים עם הגיל ולאחר הריונות ולידות. קיים גם מרכיב גנטי לבעיה והיסטוריה משפחתית מעלה את הסיכון לפתח דליפת שתן במאמץ.

      דליפת שתן כתוצאה מדחיפות למתן שתן היא תסמין של שלפוחית רגיזה. מהי שלפוחית רגיזה? "מדובר בתסמונת קלינית המתבטאת בתדירות גבוהה של מתן שתן (תכיפות), דחיפות למתן שתן (קושי להתאפק), עם או ללא דליפת שתן, המלווה לעיתים גם בהטלת שתן לילית (נוקטוריה)", מסבירה ד"ר יחיאלי-כהן. השכיחות של תופעה זו, כאמור, עולה עם הגיל, והיא יכולה לנבוע ממחלות נוירולוגיות (מחלות של מערכת העצבים - כגון פגיעות עמוד-שדרה, טרשת נפוצה, מצב לאחר ארוע מוחי ועוד), אך לעיתים מדובר בתופעה "אדיופטית", קרי לא כתוצאה ממחלה אחרת, ושסיבתה אינה ידועה.

      מערכת השתן (ShutterStock)
      חשוב לוודא שאין פתולוגיות אחרות במערכת השתן (צילום: shutterstock)

      "בכל מקרה של הופעת בריחת שתן חשוב לוודא שאין פתולוגיות אחרות במערכת השתן שעלולות להתבטא בתסמינים דומים, כגון זיהום בדרכי השתן, גידולים של מערכת השתן ועוד", מוסיפה ד"ר יחיאלי-כהן, ומדגישה כי כאשר יש הפרעות בהטלת שתן חשוב לשלול צניחת איברי אגן אשר עלולה לגרום להפרעות השתנה או להחמיר הפרעות השתנה קיימות. יש לציין כי קיימים גם מקרים של דליפת שתן משולבת - בהם שתי התופעות מופיעות יחדיו.

      ד"ר יחיאלי-כהן מוסיפה כי גורמי סיכון לבריחת שתן הם השמנת יתר, לידות, גיל, ניתוחים קודמים באזור הבטן והאגן, טיפול קרינתי לאזור הבטן ו/או האגן, הפרעות פסיכיאטריות וגם טיפולים תרופתיים מסוימים.

      איך מטפלים?

      הטיפול בדליפת שתן במאמץ, מסבירה ד"ר יחיאלי-כהן, הוא פיזיותרפיה של רצפת האגן (לצורך חיזוק של שרירי רצפת האגן). באם טיפול זה לא מוביל לשיפור מומלץ לפנות לטיפול ניתוחי - תיקון הדליפה על ידי רשת: - בניתוח זה מניחים רשת תמיכה מאחורי השופכה. בנוסף, קיימת אפשרות של הזרקת חומרי מילוי (bulking agents) לאזור השופכה, או טיפול בלייזר.

      כאשר מדובר במקרה של שלפוחית רגיזה עם תסמין של דליפת שתן מדחיפות, השלב הראשון הוא שינוי הרגלי שתייה והשתנה - מומלץ לצמצם שתייה ואכילה לפני השינה ובנוסף - להימנע משתייה של משקאות משתנים (כגון קפה / תה / מיצים ממותקים וכדומה), ולבצע "אימון שלפוחית" (Bladder Training) - לנסות לרווח את הזמן בין הטלות השתן על ידי התאפקות יזומה. השלב הבא הוא פיזיותרפיה של רצפת האגן (תרגילי הרפיה לרצפת האגן). באם הטכניקות הנ"ל לא עוזרות, השלב הבא הוא נטילת טיפול תרופתי באופן קבוע (תרופות מקבוצת האנטי-כולינרגיים או בטא-אגוניסטיים).

      במקרים בהם הטיפולים הללו לא הובילו להקלה משמעותית או להיעלמות התסמינים, מתקדמים לטיפולים זעיר-פולשניים, שהשכיח בהם הינו הזרקה של בוטוקס לשריר השלפוחית (טיפולים זעיר-פולשניים נוספים: נוירו-מודולציה - גירוי חשמלי של עצב הטיביה או העצב הסקראלי). במקרים קיצוניים, (לא שכיח) נדרשת התערבות כירורגית של הטיית השתן ואף כריתת שלפוחית.

      בריחת שתן (ShutterStock)
      אין סיבה להסתפק בחיתול כפיתרון לבריחת שתן. אישה מבוגרת מחזיקה חיתול בידה (צילום: shutterstock)

      מחסום הבושה

      אחרי הרבה שנים בתחום, לד"ר יחיאלי-כהן יש מסר ברור לנשים שסובלות מבריחת שתן. פרסומות בטלוויזיה וברדיו ממליצות לנשים ולגברים על חיתול כפתרון לבריחת שתן, אבל לדבריה, חשוב לדעת שאין סיבה להסתפק בזה. "חלק מהאנשים נוטים להתייחס לדליפת שתן כאל חלק מתהליך ההזדקנות הטבעי של הגוף, והיות שהם אינם מודעים לאפשרויות הטיפול המצוינות הקיימות היום, הם למעשה מונעים מעצמם פתרון נאות לבעיה ומסתפקים בפתרונות זמניים כגון שימוש בפדים או חיתולים למבוגרים.

      חשוב לדעת: ברוב המוחלט של מקרי דליפות השתן ניתן לטפל בצורה יעילה מאוד". גם בושה ומבוכה משחקות כאן תפקיד משמעותי, ונשים פשוט נמנעות מלדבר על הנושא עם הרופא שלהן. וזה חבל, שכן בריחת שתן פוגעת במגוון מישורים הקשורים לאיכות החיים - תפקוד יומיומי שגרתי, פעילות גופנית (נמנעים בשל הדליפה), פעילות חברתית, בביטחון העצמי ואפילו באינטימיות, שכן דליפת השתן (על שני סוגיה) עלולה להופיע גם בעת קיום יחסי מין.

      בכל מקרה של דליפת שתן, מומלץ לפנות לאורולוג לבירור בסיסי, ולהמשך טיפול מתאים לפי הצורך. אם יש לכן ספק, כדאי שתדעו שהמאפיינים לתפקוד תקין של שלפוחית השתן הם: עד 8 הטלות שתן במהלך היום, לרוב במרווחים של לפחות שעתיים ביניהן, עד קימה אחת בלילה לשם הטלת שתן, ושליטה מלאה במתן שתן (ללא דליפה מדחיפות או במאמץ).

      טלפון לתיאום תור למרכז לאורולוגיה נשית - 7644777 03