פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      סרטן הערמונית: השיטה החדשנית שהעלתה דרמטית את הדיוק באבחון ומייעלת את הטיפול

      סרטן הערמונית הוא סוג הסרטן השכיח ביותר בקרב גברים בארץ ובעולם, אולם עד לא מזמן היה לא פשוט כלל לאבחן אותו ביעילות. אורולוג בכיר באסותא חיפה מספר על טכנולוגיה חדשה מאפשרת הגדלה משמעותית ודרמטית של סיכויי האבחון

      גבר בבדיקת רופא (ShutterStock)
      אבחון מוקדם הוא קריטי להצלחת הטיפול (אילוסטרציה: shutterstock)

      סרטן הערמונית הוא סוג הסרטן השכיח ביותר בקרב גברים והוא ממוקם במקום השני והלא מכובד ברשימת סוגי הסרטן שגורמים למוות. על פי ההערכות, אחד משישה עד תשעה גברים יאובחן במהלך חייו עם המחלה, שגובה מדי שנה את חייהם של כ-2,000 בני אדם בישראל.

      כשמתמודדים עם מחלה שעלולה להיות כה מסוכנת - אבחון מוקדם הוא קריטי להצלחת הטיפול. שוחחנו עם ד"ר מיכאל (מיקי) כהן, אורולוג בכיר באסותא חיפה, כדי להבין מי נמצא בקבוצות סיכון וכיצד מתבצע האבחון - וגם לשמוע על השיטה החדשנית שמשפרת משמעותית את האבחון והטיפול.

      אילו גורמים מעלים את הסיכון?

      "ככלל, לגברים בגילאים 50-75 מומלץ לפנות לאורולוג ולדון עמו על גילוי מוקדם לסרטן הערמונית. אבל ישנם גורמי סיכון מיוחדים- אדם שיש לו קרוב משפחה ראשוני ( אבא, דוד או אח) שחלו במחלה לפני גיל 65, נמצא בסיכון מוגבר פי 4 ללקות במחלה בעצמו", מסביר ד"ר כהן, "אם שני קרובי משפחה חלו במשפחה זה מגביר את הסיכון פי שמונה, ואם שלושה חלו - אזי הסיכון כבר עומד על מעל פי 12 מאשר אצל אדם רגיל".

      לדבריו, גם אם יש במשפחה הקרובה נשים שנושאות את הגן BRCA (שמגביר את הסיכון לסרטן השד) זה עלול להצביע על הימצאות הגן הזה גם אצל גברים במשפחה ולהגביר את הסיכון לסרטן הערמונית.. לגברים כאלו , בכל אחד מהמקרים האלו חשוב לפנות לאורולוג כבר החל מגיל 40 לצורך בירור והסרת הספק.

      הקושי שבאבחון סרטן הערמונית

      אבחון של סרטן הערמונית מתבצע תחילה באמצעות בדיקת דם ל-PSA - Prostate specific Antigen . זוהי בדיקת דם פשוטה שבוחנת את הימצאותו של חלבון המופרש מהערמונית ומחשיד, בריכוז גבוה וערכים עולים לנוכחות המחלה. גם בדיקת במישוש הערמונית על ידי אורולוג מומחה עשויה להצביע על אי תקינות בערמונית. להחשיד.

      אולם, בדיקות אלו לא מספקות תשובה חד משמעית, אלא הערכה בלבד. כדי לאבחן האם מדובר בסרטן הערמונית נדרשת בדיקת ביופסיה - שבה לוקחים דגימה מרקמת הערמונית ובוחנים אותה במעבדה. במהלך הבדיקה מחדירים לפי הטבעת מתמר אולטרסאונד ודרכו מחט
      שנוטלת דגימות מהערמונית. השימוש בטכנולוגיית האולטרסאונד בלבד, מעלה קושי מהותי להצלחת האבחון.

      סרטן (ShutterStock)
      בשנים האחרונות האבחון של סרטן הערמונית עבר כברת דרך משמעותית (אילוסטרציה: shutterstock)

      "הבעיה עם הבדיקה כפי שנהגו לבצע אותה עד לאחרונה, היא שהאולטרסאונד אינו רגיש לנוכחות גידולים סרטניים ועלול, בסבירות גבוהה, לפספס אותם", מזהיר ד"ר כהן. לדבריו, האולטרסאונד מספק הכוונה כללית, אך חוסר הדיוק שלו מוביל למצב שבו דוקרים שוב ושוב את הערמונית באופן 'עיוור' באזורים שונים, לעיתים מעל 20 פעמים בבדיקה, כדי לנסות והצליח לפגוע בגידול, במידה וקיים.

      הסיכוי כיום לאבחן ביעילות את סרטן הערמונית בשיטה הזאת נחשב נמוך למדי. "אחוזי ההצלחה בבדיקות כאלו נעים סביב 25 אחוזים", אמר ד"ר כהן. לכן במקרים רבים המטופלים נשלחים לבצע את הבדיקה הלא נעימה כמה וכמה פעמים בטרם מתגלה הסרטן.

      למרבה המזל, בשנים האחרונות האבחון של סרטן הערמונית עבר כברת דרך משמעותית. כיום ישנה שיטת אבחון חדשה בשם ביופסיית פיוז'ן. "זו ביופסיה מוכוונת MRI שמשפרת במידה משמעותית את סיכויי הגילוי. במהלך העשור האחרון התחזקה ההבנה שה-MRI הוא כלי חשוב ויעיל מאוד שעשוי לסייע בביצוע ביופסיות מדויקות יותר לסרטן הערמונית", אומר ד"ר כהן.

      בשיטה זו, ראשית מבצעים למטופל בדיקת MRI פשוטה ומחפשים בבלוטת הערמונית ממצאים חשודים ומסמנים אותם. "כשמבצעים את בדיקת ה- MRI חשוב להקפיד על שימוש במכשור מתקדם ופיענוח על ידי רדיולוג מיומן ומנוסה, כפי שאנו מציעים באסותא", אומר כהן. כשהוא מבצע את ביופסיה המכוונת, משתמש ד"ר כהן במערכת מתקדמת שמחברת בין סריקת ה-MRI שבוצעה בשלב מוקדם יותר לבין סריקת האולטרסאונד שמתבצעת בזמן אמת. המערכת יודעת לאחד (Fusion) את שתי ההדמיות לכדי מודל תלת-ממדי אחד, לזהות את מקום הרקמות חשודות ולדגום אותן ביעילות רבה יותר. לדברי ד"ר כהן, בשנים האחרונות בוצעו עשרות מחקרים בתחום, ואיגודי אורולוגים ואונקולוגים מובילים ברחבי העולם כבר ממליצים לדבוק בשילוב בין הטכנולוגיות לטובת אבחון יעיל יותר, שעשוי גם להציל חיים.

      "דגים את הכרישים, משאירים את הסרדינים"

      נתוני הגילוי של שיטת האבחון החדשה מציירים תמונה מוצלחת בהרבה. "אחוזי ההצלחה של ביופסיית פיוז'ן עומדים על יותר מפי שניים מבעבר -בין 60 עד 70 אחוזי הצלחה", השיטה יעילה במיוחד בגברים עם ערמונית מוגדלת, ומומלצת על ידי כל הגופים הרפואיים בעולם במיוחד לחולים שכבר עברו ביופסיה קודמת לערמונית", מציין ד"ר כהן. "בנוסף, מתברר שהגידולים שמתגלים בסריקת MRI הם אלו האלימים וה"רעים" יותר", הוא מסביר. "זאת אומרת שגם אם ה-MRI אינו מזהה איזור חשוד לסרטן, מצב שקורה לא פעם, הגידולים שאינם מאובחנים הם הפחות מסוכנים. אפשר לדמות את הבדיקה הזאת לסוג של רשת שיודעת לדוג את הברקודות והכרישים - ולוותר על הסרדינים שאינם מזיקים".

      הבדיקה הזאת משתלבת היטב עם תובנות חדשות שיש לאורולוגיה העדכנית והמודרנית לגבי טיפול בסרטן ערמונית. היא מאפשרת לשקול ולבצע ביעילות רבה יותר "מעקב פעיל" אצל חולים שאצלם נמצאה מחלה ברמת סיכון נמוך ולדחות ביצוע טיפולים לא מעימים המלווים בתופעות לוואי מרובות. היא עשויה גם לסייע לטיפול בשיטות ניסיוניות וחדשניות כגון טיפול ממוקד.

      "ד"ר כהן מדגיש ומוסיף כי גם זכאי כל מטופל לברר עם האורולוג המטפל שלו על חשיבות וכדאיות הבדיקה עבורו - לבקש ממנו ההפניה לביצוע ה-MRI ובעקבותיו לביופסיה. זאת במטרה למקסם את הסיכוי לגילוי מוקדם ולהתאמת הטיפול המיטבי למחלה - לפני שיהיה מאוחר.