אצבע מאשימה: לחטט באף זה מסוכן לבריאות?

בווידאו: ככה נראית התעטשות בהילוך איטי

קיימת הסכמה רחבה יחסית שחיטוט באף היא פעולה דוחה ושהיא אינה עולה בקנה אחד עם כללי ההתנהגות המקובלים בחברה. עם זאת, מבט אקראי ימינה ושמאלה בזמן שאת עומדים בפקק יעיד בקלות על כך שהרבה מאוד אנשים נוהגים לחטט באף כשהם חושבים שאף אחד לא רואה (כמו כן, מתברר שהרבה מאוד אנשים חושבים שאף אחד לא יכול לראות אותם דרך חלונות הזכוכית השקופים של הרכב שלהם).

נניח לרגע בצד את המבוכה שכרוכה בהתפסות על חם עם אצבעות שקועות עד הפרקים בתוך הנחיריים - האם חיטוט באף עלול לסכן את הבריאות?

עוד בנושא:
אפשר לחטוף זיהום מישיבה על אסלה בשירותים ציבוריים?
אני רק שאלה: האם זה מסוכן לעצור עיטוש?
תנו לילדים שלכם לחטט באף, זה בריא להם

"הדאגה הראשונה במעלה היא פציעת חיטוט, כלומר דימום בתוך האף כתוצאה מהחיטוט", אומר ד"ר ברט קומר, מומחה אף אוזן גרון מאוניברסיטת קנטאקי, בראיון לאתר Time. "העור בתוך האף עדין יותר מהעור שמחוצה לו ונוטה להפצע בקלות", הסביר.

ברגע שנוצר נזק או פצע כזה, לוקח לו די הרבה זמן להחלים. שריטה או פצע בתוך הנחיר יפתח גלד, שיוצר גירוי ולוקח לו כמה שבועות להחלים לחלוטין. "בזמן הזה אנחנו מרגישים את הגלד, הוא מציק לנו, אנחנו מגרדים, הפצע נפתח מחדש ואז נוצר גלד נוסף, אנחנו מחטטים שוב וחוזר חלילה - זה מעגל קסמים מרושע", אמר ד"ר קומר.

חשש נוסף הוא מזיהומים שיווצרו בעקבות החיטוט. מתחת לציפורניים של כולנו חיים שלל חיידקים ואם החיטוט אגרסיבי או תכוף מספיק בשביל לפצוע את העור בתוך האף, חיידקים יכולים לעשות את דרכם מקצות האצבעות או מתחת לציפורניים הישר אל הפצע. כך הסביר ד"ר ויג'יי רמאקרישנן, מומחה לאף אוזן גרון מאוניברסיטת קולורדו. "זיהומים חמורים הם עניין די נדיר, אך זיהומים שטחיים או אבצסים מלאי מוגלה וחיידקים הם נפוצים יותר", אמר. יאק.

תחיבת אצבעות לתוך האף יכולה גם להדביק אתכם במחלות. הווירוסים שגורמים למחלות כמו הצטננות או שפעת צריכים למצוא דרך להכנס לגוף שלכם כדי ליצור הדבקה. הנחיריים הם אחד מהשערים שדרכם מיקרו-אורגניזמים יכולים לעבור כדי להכנס לתוך הגוף. תחשבו על זה שאתם מסתובבים בחוץ יום שלם, נוסעים בתחבורה ציבורית, נוגעים בידיות של דלתות שאלפי ידיים זרות אחזו בהן קודם לכן ואז בהיסח הדעת מחדירים את האצבעות המטונפות שלכם לתוך האף... הרי, לא הייתם מעזים ללקק את האצבעות בלי לשטוף אותן קודם.

במקרים קיצוניים, חיטוט עלול לגרום לפגיעה במחיצת האף, הספטום - הסחוס הדק שמפריד בין שני הנחיריים. חיטוטים חוזרים ומתמשכים עלולים לגרום לשחיקה של שכבת המוקוס שמגנה על המחיצה ושל הסחוס שממנו היא עשויה ולהיווצרותו של חור בה. מחקרו של ד"ר רמאקרישנן מעלה שנקבים כאלה במחיצת האף גורמים לכאבים, דימומים מהאף ותסמינים נוספים, ופעמים רבות קשה מאוד לתקן אותם.

ולמרות כל האמור לעיל, חיטוט באף לא נמצא בראש סדר העדיפויות של ארגון הבריאות העולמי וההרגל הזה גם לא טורד את מנוחתם של בכירי מערכת הבריאות בשום מקום בעולם. זאת, משום שהוא לא באמת מסכן את חייו של איש (רק את חיי החברה שלכם).

אם בכל זאת מצאתם בכתבה הזאת סיבה אחת או יותר שתגרום לכם לרצות להגמל מההרגל המגונה-מהנה הזה, הנה כמה טיפים באדיבות ד"ר קומר:

- פלסטר או תחבושת על האצבע המחטטת שלכם יעזרו להפחית את תדירות החיטוט.

- אם אתם סובלים מיובש וגירוי בפנים האף והתחושות הללו גורמות לכם לרצות לחטט בו, נסו להתיז לתוך הנחיריים תרסיס מי מלח ולישון בלילה עם מכשיר אדים.

- אם נקלעתם למעגל קסמים מרושע של חיטוט-דימום-גלד-חיטוט נסו למרוח מעט וזלין על הפצע בתוך האף. זה יעזור לפצע להחלים וילחח אותו כך שהוא פחות יציק לכם. אם יש לכם שיערות ארוכות באף, גם גיזום קל שלהן יכול להפחית את הגירוי ואת החשק לחטט.