פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      "הבנתי שאני צריכה ללמוד לחיות איתה": הקצינה שמנצחת את הטרשת הנפוצה

      כשהיתה בת 23, החלה אושרת אוסטר לסבול מתופעות מוזרות: חפצים נפלו לה מהידיים, היא חשה זרמים וגירודים בגפיים ואף שיתוק בחצי מהפנים. מאז הגילוי חלף כעשור ומאז נישאה, הפכה לאם ועכשיו היא מתכננת את הקריירה הבאה

      אושרת אוסטר (באדיבות המצולמים)
      רק לאחר שנשלחה לבדיקת MRI התקבלה האבחנה שהיא חולה בטרשת (צילום באדיבות המצולמת)

      "אני שמחה שאבי ואני לא ויתרנו, כשהבנו שלא ייתכן שבחורה בגילי מתלוננת על התופעות הללו ופוטרים אותה במילים 'פסיכוסומטי'. הפכנו שולחנות וגייסנו את כל העולם ואשתו", נזכרת אושרת אוסטר, קצינה בקבע. בהיותה בת 23, החלה אושרת לסבול מתופעות מוזרות: היא הבחינה שחפצים נופלים לה מהידיים, חשה זרמים וגירודים משונים בגפיים ואף שיתוק בחצי מהפנים. בשלב מסוים ידה השמאלית חדלה מלתפקד. בדיקות ראשוניות העלו השערות שונות ומשונות, החל בתסמונת התעלה הקרפלית ביד וכלה במפלט האולטימטיבי של הדיאגנוזה הכושלת - "פסיכוסומטי". אולם התסמינים סירבו להיעלם, ואושרת לא אמרה נואש. בסופו של דבר נשלחה ל-MRI והתבשרה שהיא חולה בטרשת נפוצה.

      מפחיד.

      "מפחיד, אבל לא פחות מכך, מעצבן". כשהיא אומרת "מעצבן", היא מתייחסת לתהליך האבחון הארוך והמטלטל שעברה.

      איך הגבת כששמעת לראשונה את המילים "טרשת נפוצה"?

      "הלם, בלבול. לא הבנתי מה זה, והראש עבד שעות נוספות. נכנסתי לאינטרנט והתחלתי לקרוא על המחלה. במשך כמה ימים קשים רציתי להיות לבד ולעכל את הבשורה, אבל אז הבנתי שאני חייבת לנצח את המחלה או ללמוד לחיות איתה בצורה האופטימלית, והתחלתי לברר כל מה שאפשר". למזלה של אושרת, מקיפה אותה מעטפת תומכת של בני משפחה וחברים שמתגייסים ובאים לבקר, לעזור ולעשות שמח בכל התקף ב"בית ההבראה של אושרת", כלשונה.

      אושרת אוסטר (באדיבות המצולמים)
      העשור שחלף מאז אובחנה היה עשור פורה במיוחד, היא נישאה והקימה משפחה. אוסטר ומשפחתה (צילום באדיבות המצולמים)

      אז מהי בעצם טרשת נפוצה?

      טרשת נפוצה היא מחלה אוטואימונית, שבה מערכת החיסון תוקפת תאי עצב ופוגעת בתפקודה התקין של מערכת העצבים המרכזית, במקום לתקוף תאים חולים. תוצאות הפגיעה יכולות להתבטא במוח ובעמוד השדרה. מסיבה שאינה ידועה למחקר, המחלה תוקפת בעיקר נשים (ביחס של 2 ל-1), בדרך כלל בטווח הגיל 40-20. גם הגורמים למחלה אינם ידועים עד תום.

      למחלת הטרשת טרם נמצאה רפואה שלמה, אולם יש כמה וכמה תרופות יעילות למדי שמטפלות בתסמינים ומונעות את התקדמות המחלה. אושרת, למשל, מטופלת בתרופה שאותה היא מזריקה לעצמה שלוש פעמים בשבוע. כשיש התקפים ("פעם בשנה בדרך כלל") היא מקבלת סטרואידים במשך חמישה ימים. בעירוי, בביתה.

      מאז האבחנה ועד היום חלף יותר מעשור. בצד שגרת הטיפולים וההתקפים התקופתיים, היה זה עשור פורה עבור אושרת, שבו המשיכה לשרת כקצינה בצבא, הכירה את בעלה וילדה בן (3.5) ובת (חצי שנה).

      מתי סיפרת לבעלך לעתיד שאת חולה?

      "אחרי חודש. מצד אחד לא רציתי לספר מיד, העדפתי שיכיר קודם כל את אושרת, לא את 'אושרת חולת הטרשת'. אבל אחרי חודש, כשראיתי שזה מתקדם בכיוון רציני, סיפרתי לו".

      אישה בהיריון מודדת לחץ דם - וידאו מכבי (ShutterStock)
      בהריונות ולאחר הלידות היו התקפים, אך הודות לטיפול תרופתי - חזרה לתפקוד מלא (אילוסטרציה: shutterstock)

      ואיך הוא הגיב?

      "הוא אמר 'אוקיי, חבר שלי התקשר. אפשר להגיד לו שאנחנו נפגשים מחר?'. הוא היה הכי קול. לא עשה עניין, רק שאל המון שאלות, התעניין, רצה לדעת איך זה מתבטא ביומיום".

      ואיך זה מתבטא ביומיום?

      "רוב הזמן אני בתפקוד מלא. הולכת, עושה ספורט, יוצאת לבלות. כשיש התקפים, זה מתבטא בעיקר ברגליים. קשה לעלות מדרגות, להרים את הרגל, לפעמים מתחילה לגרור רגל. לפעמים ההתקף משפיע גם על הידיים, ואז למשל קשה לי יותר להרים את התינוקת".

      איך עברו עליך ההריונות?

      "גם בהריונות וגם כמה חודשים לאחר הלידות היו לי התקפים וקיבלתי טיפול תרופתי מהרופא המטפל, אבל חזרתי לתפקוד מלא".

      תפקוד מלא הוא מושג מפתח. לאחרונה פרשה אושרת מצה"ל, וכשגילתה שהיא בהריון שני החליטה, בעצה אחת עם בעלה, להקדיש את התקופה הקרובה למנוחה, לילד בן השלוש ולילדה שבדרך ולמחשבות על העתיד. עכשיו היא מתכננת את הקריירה השנייה, ומבחינתה בכל מקום שאליו תפנה, היא תתפקד תפקוד מלא כאדם בריא לכל דבר ועניין.