פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      הניתוח הזה גרם להם לראות את החיים אחרת

      ניצן לא רצתה להתחתן עם עדשות, המשקפיים של רחלי היו מתכסים אדים, תדהר ממש רצה לשבת בשורה האחרונה בכיתה, ובתיה רק רצתה לקום בבוקר ולראות. 4 אנשים מספרים איך הניתוח להסרת משקפיים שינה את חייהם מקצה לקצה

      אישה רצה (ShutterStock)
      "עם המשקפיים קשה לעשות ספורט וקשה לצאת אתם בגשם. גם הדימוי העצמי שלי הושפע מהם" (צילום shutterstock)

      המשקפיים של רחלי היו מתכסים אדים בעבודה, ניצן לא ראתה את עצמה מתחתנת עם עדשות, תדהר ממש רצה לשבת בשורה האחרונה בכיתה, ולבתיה היה רצון פשוט: לקום בבוקר ולראות. הכירו את האנשים שהניתוח להסרת משקפיים בלייזר שינה את חייהם.

      רחלי פיורינה

      בת 31, גרה בגבעת שמואל, אם לשלושה, אחות במחלקה האונקולוגית בשניידר. הרכיבה משקפיים מגיל 7 במספר 10-.
      הקושי הגדול בהרכבת משקפיים/עדשות: "בעבודה עם ילדים חולי סרטן חייבים להיות סטריליים ולהרכיב מסכה כדי לא לסכן אותם. המסכה תמיד כיסתה את האף, את הפה ואת החלק התחתון של המשקפיים שלי. בכל פעם שנשמתי או דיברתי העדשה התכסתה אדים והתקשיתי לבצע פרוצדורות כמו לקיחת דם".

      חששות והתלבטויות לפני הניתוח: "תמיד קינן בי הרצון לעבור את הניתוח. לא חששתי. כאחות אני סומכת על רופאים וסומכת על הליכים חדשים. כמו שאני רוצה שיסמכו עליי אני גם סומכת על אנשי מקצוע אחרים. ראיתי סרטונים וידעתי בדיוק מה אני עומדת לעבור".

      חווית הניתוח וההתאוששות: "הצוות וד"ר לוינגר במרפאה בירושלים היו מאוד מקצועיים כל הזמן עודדו, תמכו והסבירו. במהלך כל הניתוח הייתה אחות שנתנה לי יד והסבירה לי בכל שלב מה הרופא עושה. הכל היה כל כך מהיר והסתיים עוד לפני שהספקת להבין שהתחיל".

      הכי כיף עכשיו: "לקום בבוקר ולראות, לקום באמצע הלילה ולראות, לראות בחושך, לבשל. אני לא מבינה איך לא עשיתי את זה קודם".

      רופאה המרכיבה משקפיים ועוטה מסיכה סטרילית על הפנים (ShutterStock)
      "המסכה כיסתה החלק התחתון של המשקפיים שלי. בכל פעם שנשמתי או דיברתי העדשה התכסתה אדים". אישה עם משקפיים (אילוסטרציה: shutterstock)

      ניצן מלכיאל

      בת 22, גרה בירושלים, השתחררה מהצבא לפני כמה חודשים, לומדת במכינה קדם אקדמית למתורגמנות ועובדת כסייעת בצהרון, הרכיבה משקפיים/עדשות מגיל 10, במספר: 3.75-.

      הקושי הגדול בהרכבת משקפיים/עדשות: "עם המשקפיים קשה לעשות ספורט וקשה לצאת אתם בגשם. גם הדימוי העצמי שלי הושפע מהם. כשאני רואה אנשים אחרים שמרכיבים משקפיים זה לא מפריע לי בעין, אבל את עצמי היה לי קשה לראות אתם. והעדשות הן התעסקות שלמה, כי בהנחה שאכפת לך מבריאות העין שלך, את צריכה לחשב בזהירות מתי להרכיב אותן ומתי להוציא אותן, מתי הן יתחילו להתייבש ומתי צריך לקנות חדשות. זה מאוד מגביל. חשבתי גם על יום החתונה שלי - שאצטרך לעשות את כל החישובים האלו גם אז, וזה נראה לי מגוחך".

      חששות והתלבטויות לפני הניתוח: "לא היו לי ממש חששות כי האחים הגדולים שלי עברו את הניתוח לפניי וראיתי איך, עם השנים, ההתאוששות נהייתה מהירה יותר. הרגשתי שעכשיו זה הזמן. הרגשתי שאני רוצה להתחיל לראות עכשיו ושאין לי הרבה למה לחכות".

      חווית הניתוח וההתאוששות: "זאת הייתה חוויה מדהימה. כולם היו מאוד נחמדים והסבירו לי בדיוק מה עומד לקרות בכל שלב. הרופא הסביר לי הכל, הייתה שם אחות שישבה איתי והחזיקה לי את היד. הייתה לי ההתאוששות הכי קלה שיכולה להיות. לא הרגשתי שום כאב או צריבה. יום אחרי כבר הייתי בעבודה".

      הכי כיף עכשיו: "להתעורר בבוקר, לצחצח שיניים מול המראה ולראות את ההשתקפות שלי, להגיע לשש בערב בלי עיניים שורפות. שינויים קטנים בסגנון החיים שממש משנים אותם".

      תדהר בן שטרית

      בן 26, גר במבשרת ציון, סטודנט להנדסה אזרחית. הרכיב משקפיים מכיתה י"ב עם צילינדר 1.5 במספר 1-.

      הקושי הגדול בהרכבת משקפיים/עדשות: "לא ראיתי חד, וזה הפריע לי בנהיגה ובכיתה. האורות בכביש היו נמרחים ולא הייתי מצליח לקרוא את השילוט. בכיתה, אם ישבתי אחרי שורה שנייה, כבר לא ראיתי את הלוח".

      הכי כיף עכשיו: "לנהוג, לשבת בשורה האחרונה בכיתה, לשחק בסוני פלייסטיישן".

      חששות והתלבטויות לפני הניתוח: "הייתי בטוח שאראה את כל מה שעושים לי בעין בזמן הניתוח. לא חששתי מההחלמה. רק מהניתוח עצמו. אבל לא מרגישים כלום".

      חווית הניתוח וההתאוששות: "השירות היה מדהים והטיפול מסור. הטשטוש עושה את העבודה. לא שמים לב לכלום. זה גם כל כך מהיר. לא הספקתי לעכל שאני בחדר ניתוח וכבר אמרו לי לצאת. ההחלמה ארכה שעות בודדות. אפילו לא הייתה צריבה. רק טיפה רגישות לאור וזהו. פשוט ראיתי מצוין מההתחלה".

      בתיה רשקס לזר

      בת 37, גרה בבני ברק, אם לשלושה, עוסקת בשיווק עסקים באינטרנט, הרכיבה משקפיים מגיל 18 במספר 7- ו?9-.

      הקושי הגדול בהרכבת משקפיים/עדשות: "העדשות היו נקרעות לי והייתי מוצאת את עצמי הולכת הביתה. להרכיב משקפיים לא בא בחשבון כי הם מגבילים את שדה הראייה, אפילו בירידה במדרגות".

      חששות והתלבטויות לפני הניתוח: "האמת היא שבכלל לא התכוונתי לעשות ניתוח, אבל קרובת משפחה קבעה לי תור לבדיקת התאמה ושלחה אותי. עברתי את הבדיקה ומיד קבעתי תור לניתוח. אפילו לא סיפרתי למשפחה שלי עד ליום הניתוח".

      חווית הניתוח וההתאוששות: "פרופ' קרמר וכל הצוות בעזריאלי תל אביב היו מאוד מקצועיים ונחמדים. הצוות מקסים ואדיב. הייתי צריכה לעבור ניתוח שונה בכל עין וההתאוששות בעין שמאל הייתה קצת יותר מורכבת, אבל זה כל כך שווה את זה".

      הכי כיף עכשיו: "ללכת לישון בלי להוריד את העדשות, לקום בבוקר ולראות. לנהוג עם משקפי שמש. לבשל בלי שאדי הבישול יכסו לי את הזגוגיות. היה לי מספר נורא גבוה ובלי משקפיים כמעט לא ראיתי כלום. זה ממש שינה לי את החיים. עכשיו אני מנסה לשכנע את בעלי לעשות גם".

      ניתוח הסרת משקפיים בלייזר (ShutterStock)
      הסרת משקפיים בלייזר. מהפרוצדורות הבטוחות ביותר בעולם הרפואה (אילוסטרציה: shutterstock)

      רחלי, ניצן, תדהר ובתיה הם אנשים שונים - לכל אחד מהם מקצוע אחר, סטטוס משפחתי אחר וגיל שונה- אבל כולם מספרים סיפור דומה: הקושי המלווה בחיים עם משקפיים וסיפורה של ההתרגשות וההקלה שמגיעות עם הפרידה מהם לאחר ניתוח הסרת משקפיים מוצלח.

      הסרת משקפיים בלייזר היא מהפרוצדורות הבטוחות ביותר בעולם הרפואה והיא מבוצעת בסטנדרטים גבוהים, על ידי רופאים מנוסים ביותר. לכן גם קופות החולים הכירו בחשיבותו של טיפול זה ומשתתפות במימונו. הניסיון הרב של הרופאים והטכנולוגיה המתקדמת נוסכים ביטחון ביותר ויותר מטופלים לעבור את הניתוח ולהיפרד מהמשקפיים לתמיד.

      לאתר עיניים