פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      מתי בדקת בפעם האחרונה מה שולחים לילד שלך בווטסאפ?

      ניתוק הסמארטפון באמצע שימוש, כאבי בטן פתאומיים והתנהגות אגרסיבית הם רק חלק מנורות האזהרה שאמורות להידלק אצלכם. עד כמה גדלה האלימות ברשתות החברתיות ואיך מזהים שהילדים סובלים ממנה? התשובות בפנים

      נערה בוכה (ShutterStock)
      דו"ח המועצה לשלום הילד מ-2017 חושף כי 77% מהילדים דיווחו כי נפגעו מעלבון ברשת (צילום: ShutterStock)

      האינטרנט הוא ככל הנראה אחת ההמצאות הטובות בכל הזמנים, אבל יש גם חסרונות וצדדים אפלים לרשת ששינתה את חיינו ואחד מרכזי בהם הוא עניין האבטחה. בטח שמעתם על מתקפות סייבר, גניבת סיסמאות ומידע, על פריצות מרחוק למחשבים למטרות החדרת וירוסים, הפלת מערכות ואתרים. גם בחיבור בין ילדים לאינטרנט לא הכול ורוד. כולם יודעים על אתרים שלא מתאימים לדור הצעיר, על תוכן אלים, לא חינוכי ופורנוגרפי הקיים ברשת, אך הסכנות לא נגמרות שם. ההתפתחות הטכנולוגית והאפשרות להתחבא מאחורי שמות בדויים או כינויים הגבירה את תופעת הבריונות והשיימינג, כמו גם את ההשמצות, ההתחזויות, האאוטינג, המעקבים, הפצת השמועות והאיומים השונים. למרבה הצער, ככל שהנוכחות של הילדים ברשתות החברתיות השונות - פייסבוק, סנאפצ'ט, טוויטר, אינסטגרם - גדולה יותר, כך הסיכוי שלהם להיות קורבנות שיימינג גבוה יותר. אם מוסיפים לתמונה את ווטסאפ, אפליקציה אליה רובנו מחוברים כמעט 24 שעות ביממה, מקבלים מתכון לצרות.

      בריונות רשת (Cyber-Bullying) יכולה לעתים להיחשב כעבירה פלילית, אולם המוסדות המשפטיים עדיין לא ממש יודעים כיצד להתייחס אליה (בניגוד לארצות הברית, בישראל אין חקיקה ספציפית כנגד בריוניות רשת ושיימינג), וברגע שתוכן פוגעני כזה או אחר מתפרסם על ילד, נער או בוגר על גבי הרשת, באופן פומבי, הרי שקשה עד בלתי אפשרי להסיר אותו. לעתים מדובר בהמשך ישיר של בריונות פיזית "רגילה" ולעתים, בשיימינג חדש לגמרי, שלמרבה הצער צובר תאוצה. בדו"ח המועצה לשלום הילד שפורסם בשלהי דצמבר 2017 נגלה כי 77% מהילדים דיווחו כי נפגעו מעלבון ברשת ו-34% הודו כי נתקלו שלא במכוון בתוכן פוגעני ברשת.

      שיימינג ברשת (ShutterStock)
      ככל שהנוכחות של הילדים ברשתות החברתיות השונות כך הסיכוי שלהם להיות קורבנות שיימינג גבוה יותר (צילום: ShutterStock)

      כפי שניתן להבין, לתוצאות השיימינג והבריונות ברשת יש ספקטרום רחב, וישנם כמה סימנים פיזיים והתנהגותיים שעשויים להופיע במקרה שכזה. הנה כמה אינדיקציות שעשויות לאותת על מצוקה:

      * הילד חווה ירידה או עלייה במשקל. נכון בילדות ובגיל ההתבגרות הגוף משתנה כל הזמן, אל ירידה או עלייה קיצונית במשקל יכולה להעיד על מצוקה או בעיה ממנה סובל הילד.

      * ישן הרבה יותר או הרבה פחות מבדרך כלל. שינה בריאה לגוף ולנפש, ובטח בילדות כשהגוף מתפתח, אך היא יכולה להיות גם סוג של בריחה מהמציאות או לחילופין נדודי שינה המצביעים על חשש או פחד כלשהו.

      * לילד יש מחשבות אובדניות. ילדים לא תמיד משתפים אותנו בתחושותיהם, אבל משפט שפתאום נפלט להם מהפה, ציור שציירו בבית הספר או תמונה או סרטון ששיתפו בוואטסאפ יכולים לרמוז שמשהו רע עובר עליהם ועליכם לברר מהי הסיבה.

      * כאבי ראש או כאבי בטן פתאומיים. לחץ מתבטא במגוון צורות, ולא תמיד כאבי בטן או ראש קשורים לתזונה נכונה, אלא דווקא למתח נפשי. כשתופעה זו חוזרת ונשנית לעתים תכופות סימן שמשהו מפריע להם ולא בטוח שהוא קשרו דווקא למזון שהם אוכלים.

      * הילד מתבודד, ומתעקש לבלות פחות ופחות זמן עם החברים והמשפחה. כשהילד הופך חרד לפרטיותו ומסתגר שעות בחדרו זה סימן לכך שנחשף לתופעה או תחום שחדשים לו ומסבים את תשומת לבו. זאת יכולה להיות התמכרות למשחק רשת כלשהו, צ'ט חברתי או חשיפה לתכנים פוגעניים.

      נער כועס (ShutterStock)
      מצבי רוח המשתנים באופן קיצוני אופייניים בעיקר בגיל ההתבגרות. בהקשר מסוים ובליווי סימנים נוספים, גם דרך להביע מצוקה לקבל תשומת לב (צילום: ShutterStock)

      * מכבה את המחשב או נוטש לפתע, באמצע שימוש. חשיפה לתוכן פוגעני, במיוחד בגיל צעיר, יכולה לגרום לתגובות קיצוניות. ייתכן שהילד נחשף לשיימינג או בריונות מילולית בצ'ט חברתי או ברשתות החברתיות. בידקו בהיסטוריה של המחשב באילו אתרים גלש ובררו איתו בעדינות מה הקפיץ אותו מהמחשב.

      * מחביא את המחשב או הטלפון הסלולרי. הסתרה היא אחת התגובות האופייניות כשמדובר בילדים הסובלים משיימינג או בריונות. הם אינם רוצים שהסביבה הקרובה תיחשף למה שהם עוברים והסתרת המכשירים מפני ההורים היא אינדיקציה לכך שהם אינם מעוניינים שתיחשפו לתכנים אליהם הם נחשפים.

      * הציונים שלו בבית הספר הופכים נמוכים יותר ויותר. הסיבות לכך מגוונות – ממקום הישיבה בכיתה, דרך מורה שאינו מסתדר איתה ועד לבעיה חברתית בכיתה אשר פוגעת במוטיבציה ללמוד.

      * דיכאונות, חרדות והתנהגות אגרסיבית. מצבי רוח המשתנים באופן קיצוני אופייניים בעיקר בגיל ההתבגרות ומעידים על קושי לקבל את המציאות כמו שהיא וב"שבירת הכלים". זאת דרך להגדיר עצמאות אבל, בהקשר מסוים ובליווי סימנים נוספים, גם דרך להביע מצוקה לקבל תשומת לב.

      * סירוב ללכת לבית הספר או לפעילויות חברתיות. הימנעות מילדים בני גילו היא נורת אזהרה מבחינת ההורים. בררו עם הילד מדוע הוא מסרב, מדוע אינו נהנה בבית הספר או בפעילויות עם חבריו, והאם נחשף לשיימינג על ידי חבריו בווטסאפ הכיתתי או לבריונות ברשת על ידי חבריו או זרים.

      * נראה עצבני, מפוחד או לחוץ בכל פעם שמקבל הודעה בטלפון או ברשתות החברתיות. סמארטפונים ומחשבים הם חלק בלתי נפרד מחיי היומיום של הצעירים וכשהם במתח או בלחץ בזמן השימוש במכשירים השונים זו אינדיקציה ברורה שמשהו שקשור לרשת ולסביבה בה הוא חי מפריע להם.

      הקשר היומיומי עם הילדים חשוב מאוד. אם תדעו היכן הם נמצאים ועם מי הם מבלים המציאות שלהם תהיה יותר ברורה לכם. רצוי לשוחח מדי פעם עם מורים או הורים של חברים כדי לקבל תמונה רחבה יותר לגבי התנהגותם בסביבות השונות ואם מתגלים קשיים או מצוקות אז לפנות לאנשי מקצוע כדי להתייעץ כיצד לטפל בנושא. ייעוץ והכוונה מקצועית יכולים לסייע להורים לפנות בצורה נכונה ורגישה לילדים. כך הילד לא ירגיש בודד במערכה וביטחונו יגדל כי הוא ירגיש שהוריו לצדו.

      ילדים לא תמיד משתפים מה מטריד אותם או מפחיד אותם ולעתים הם חשים אשמה על כך שמתנכלים להם. מומלץ לעקוב אחר האתרים בהם הילדים גולשים, לשוחח איתם על היומיום שלהם ולשים לב על שינויים בהתנהגות שלהם. אם הילדים נתונים להטרדות או סובלים משיימינג ברשת, ישנן לא מעט דרכים להבחין בכך, למנוע פגיעה ולהגן על הילד. הסימנים לפניכם, רק צריך לפקוח את העיניים.