חלק ניכר מהעיסוק שלי כמתמחה במחלקת כירורגיית כלי דם היא ניתוחי מפרצות אבי העורקים. מחלה זו נודעה לשמצה כאשר קטלה שני איינשטיינים מפורסמים: קרע של מפרצת אבי העורקים המית בחטף את אלברט איינשטיין בשנת 1955, ואת אריק איינשטיין בשנת 2013.
אבי העורקים הוא העורק הראשי שמספק דם לכל הגוף. לאחר יציאתו מהלב הוא יורד בבית החזה לכיוון הבטן, שם בערך בגובה הטבור, הוא מתפצל לשתי הרגליים. אזור הבטן הוא המקום השכיח ביותר ליצירת מפרצת - שהיא התרחבות העורק. ככל שהעורק מתרחב יותר כך דופנו החולה נהיית דקה יותר, ולבסוף הלחץ שבתוך אבי העורקים קורע את דופנו, או אז מתחיל דימום מאסיבי שסופו הכמעט וודאי הינו מוות. 80 אחוזים מהחולים עם קרע יסיימו את חייהם בחטף עוד לפני שיגיעו לבית החולים, ומאלה שהספיקו להגיע, רק 10 אחוזים יינצלו בעזרת ניתוח חירום.
מפרצת אבי העורקים הבטני פוגעת לרוב באנשים מעל גיל 50, ושיאה בעיקר בגברים מעשנים בני 70-60 (גם אם עישנו בעבר וכבר אינם מעשנים שנים רבות), ועם גורמי סיכון לטרשת עורקים כגון יתר לחץ דם וכולסטרול. מפרצת עלולה להתרחש גם בגיל צעיר יותר על רקע משפחתי, וגברים סובלים ממנה פי שישה מנשים.
לנטרל את ההפצצה בזמן
למרות הדרמה הגדולה בעת קרע של המפרצת, ניתוח מתוכנן של המפרצת עוד קודם לקריעתה מביא לריפוי, ועם השנים הטכניקות לתיקון הפכו להיות בטוחות יותר, וברמת סיכון נמוכה יותר. אם כן, כל החכמה טמונה בגילוי מוקדם של המחלה וניתוחה בזמן, עוד טרם גוברת הסכנה לקריעת המפרצת. שורש הבעיה הוא שמדובר במחלה ללא סימפטומים - החולה אינו חש בה, ולא יודע על הימצאותה, והמפרצת "סופרת את הדקות לאחור" עד לקרע שיסיים את חיי המטופל. מרבית המטופלים שמאובחנים כלוקים במפרצת יגלו זאת במקרה כאשר בזמן אולטרסאונד או CT שהתבקשו לבצע עבור מחלה אחרת, לפתע ימצאו עדות להרחבה הזו של אבי העורקים.
אנו חייבים זכות גדולה לאריק איינשטיין שלאחר מותו עלתה המודעות והוכנסה לסל הבריאות בדיקת הסקר (בדיקה הנערכת לצורך גילוי מוקדם של מחלה גם בהעדר תסמינים) למפרצת אבי העורקים. איינשטיין, שמפרצתו החלה לדמם בביתו, הגיע לבית החולים כבר ללא סמני חיים והובהל לחדר ניתוח בניסיון נואש להציל את חייו, ניסיון שהיה מאוחר מדי. לו היה יודע על קיומה של המפרצת ועובר את ניתוח התיקון, בוודאי עוד היינו זוכים ליצירות נוספות ואהובות. לאחר מותו ולאחר מאמץ איגוד מנתחי כלי הדם בארץ, אישרה ועדת סל הבריאות בדצמבר 2014 את הכללת בדיקות הסקר לגילוי מוקדם של המפרצת הבטנית בסל הבריאות.
קבוצת הזכאים להפניה לבדיקה זו כוללת גברים בגילאי 65-74 בעלי היסטוריה של עישון. כלומר, מעשנים כיום או שעישנו בעבר, גם אם עישנו עשרות סיגריות בלבד. הבדיקה היא מהקלות שישנן - בדיקת אולטרסאונד לא פולשנית שאורכת כ-5 דקות. מצמידים את המתמר לדופן הבטן, מדגימים את אבי העורקים, הטכנאי מבצע את המדידה על מסך המכשיר ובזאת הושלמה הבדיקה. בדיקת הסקירה הזולה והקלה הזו עשויה למנוע מוות של חולים רבים. כיום מספר המתים ממפרצות עומד על כ-500 אנשים בשנה בישראל.
לאחר בדיקת הסקר, אלה שלוקים במחלה אך ההרחבה טרם גדולה דיה לסכנת קריעה, ייכנסו למעקב צמוד, ואלה עם קוטר של מפרצת העולה על 50 מ"מ, יופנו לניתוח מתוכנן לתיקונה. לרוב יוצע ללוקה במחלה ניתוח אנדווסקולרי (מתוך חלל העורק) בו מכניסים תומכן מצופה בד לתוך אבי העורקים דרכו הדם עובר ואיננו מפעיל יותר לחץ על הדופן החולה של העורק. לעיתים רחוקות אנו נאלצים לנתח את החולים האלה בגישה פתוחה - קרי פתיחת הבטן, הגעה אל אבי העורקים והחלפת החלק החולה בצינור סינטטי.
בבית חולים תל השומר על שם שיבא, מחלקת כלי דם בה אני מתמחה, בניהולו של ד"ר משה חלק, מנתחת כ-110 מפרצות של אבי העורקים בשנה. כשרונו של ד"ר חלק ושל הצוות הבכיר שלנו מביא לכך שמטופלים רבים מופנים אלינו ממוסדות אחרים ובשל כך אנו נדרשים לטפל גם במורכבות שבמפרצות. נפלה בחלקי זכות גדולה להיות חלק מהצוות המצוין הזה, וללמוד מהמורים הטובים ביותר, ובכך לעזור למנוע מקרי מוות רבים.