תשכחו מדבש: זו התועלת הבריאותית האמיתית של דבורים

    דבש אומנם משווק לא רק כמאכל אלא גם כתרופת פלא, אבל מזון המלכות - דבש מיוחד המזין זחלים בכוורת - מעולם לא הוכח מחקרית ככזה שתורם לבריאות. כעת, מחקר חדש טוען כי הוא יכול לסייע באיחוי פצעים. ובכל זאת לא מומלץ לנסות בבית

    • דבש
    • דבורים
    עמית שרגא, מכון ויצמן-דוידסון
    מגיע מאבקני הפרחים (צילום: ראובן קסטרו)

    כבר בעת העתיקה, וגם כיום, נעשה שימוש בדבש כ"תרופת סבתא" לטיפול במגוון מחלות, במיוחד בתכשירים נגד שיעול ובמשחה לריפוי פצעים. מחקרים מצאו כי הדבש אכן תורם להקלת תסמיני שיעול אולם עד עתה לא נמצא מרכיב פעיל העוזר לאיחוי פצעים.

    דבש הדבורים הוא בעל פעילות אנטי-בקטריאלית, שכן בזכות תכולת הסוכרים הגבוהה והחומציות הגבוהה שלו, חיידקים ופטריות אינם מסוגלים לגדול בסביבתו. אולם מה שנכון לתנאי מעבדה לא בהכרח נכון בגוף האדם, ועד עתה מחקרים לא הצליחו להסיק מסקנות חד-משמעויות התומכות בשימוש בדבש כמאחה פצעים. כמו כן לא נמצאו עד עתה מרכיבים פעילים בדבש שיסבירו את הממצאים שמראים כי הוא תורם לאיחוי פצעים.

    נוסף על הדבש, הדבורים גם מייצרות מזון מלכות - דבש מיוחד המזין זחלים בכוורת, בעיקר זחלים המיועדים להתפתח למלכות. מזון מלכות נמכר במשך שנים כתוסף תזונה ותרופה אלטרנטיבית, שלא נתמך בראיות מדעיות. שימוש במזון מלכות אף עלול להזיק, שכן הוא עלול להוביל לתגובה אלרגית הנובעת מאבקני הפרחים.

    עוד באותו נושא

    איזו חגיגה: כל היתרונות הבריאותיים במאכלי החג

    לכתבה המלאה
    מזון מלכות נמכר במשך שנים כתוסף תזונה ותרופה אלטרנטיבית (צילום: אפיק גבאי)

    במחקר חדש זיהו חוקרים מסלובקיה ואיטליה מרכיב של מזון המלכות, חלבון קצר בשם defensin-1, המסייע לתאי העור, הקרטינוציטים, לאחות את הפצע. מעניין לציין כי החלבון שייך למשפחת הדפנסינים, חלבונים הקיימים אצל בעלי חיים ובני אדם, וידועים בפעילותם האנטי-בקטריאלית במערכת החיסון.

    כיצד פועל הדפנסין?

    המרכיבים העיקריים של שכבת העור החיצונית שלנו, האפידרמיס (מיוונית; מעל העור), הם רקמת חיבור, המספקת תמיכה מבנית לתאים, כמו שלד של בניין; ותאים קרטינוציטים, המייצרים כמויות גדולות של חלבון קרטין, ויוצרים מחסום פיזי נגד מחוללי מחלות, חום וקרינה על-סגולה.

    כאשר אנו נפצעים, ושכבת העור נחתכת, התגובה הראשונית של הגוף לפציעה היא קרישת הדם והתכווצות זמנית של כלי הדם באזור, כדי לצמצם איבוד דם. לאחר מכן כלי הדם מתרחבים שוב כדי לאפשר גיוס של תאי מערכת החיסון שיסלקו תאים פצועים ומתים וגורמי זיהום שהתנחלו בפצע. בשלב השלישי הגוף מנסה לאחות את הפצע: הקרטינוציטים נודדים לאזור הפצע וממלאים אותו, ובשלבים מאוחרים יותר מתחדשת רקמת החיבור ותאי העור מתחלקים ומארגנים מחדש את הרקמה ותופסים את מקומם של התאים שנהרסו.

    מוביל לאיחוי מהיר יותר של פצעים (צילום: shutterstock)

    החוקרים גילו כי טיפול בתרביות של תאים קרטינוציטים במזון מלכות מגביר ייצור אנזימים בשם מטריקס מטאלו-פרוטאינאז (Matrix Metallo-Proteinases או בקיצור MMPs) המאפשרים את נדידת הקרטינוציטים והתרבותם, התהליכים החיוניים לאיחוי הפצע.

    בחיפוש אחר המרכיב במזון המלכות הגורם לפעילות הזו, זיהו החוקרים את החלבון defensin-1. כשייצרו אותו בצורה מלאכותית ראו כי הטיפול בו אכן מוביל להגברת רמות ה-MMPs בתרביות התאים. במעקב אחר איחוי פצעים בחולדות הם הראו כי הטיפול ב-defensin-1 מוביל לאיחוי מהיר יותר של הפצע ככל שמינון החומר גבוה יותר. אולם החוקרים זיהו כי מזון המלכות העלה את רמות MMPs בצורה שאינה אחידה, משום שריכוז החלבון במזון המלכות אינו קבוע.

    למרות ממצאי המחקר, המסקנה המתבקשת ממש אינה למרוח מזון מלכות על פצעים וחתכים. מעבר לכך שמריחת דבש או מזון מלכות עלולה להחדיר לפצע מזהמים ואלרגנים מסוכנים, הטיפול במזון מלכות באיחוי פצעים טרם נבדק קלינית בבני אדם, וכלל לא ברור שמה שעובד אצל חולדות יעבוד גם אצל בני אדם. כמו כן, העובדה שריכוז החלבון defensin-1 במזון המלכות אינו קבוע, הטיפול עלול להיות לא יעיל, בגלל מינון לא מתאים. אף על פי כן, ייתכן שבעתיד התגלית תוכל לשמש אותנו בפיתוח חומר המזרז איחוי פצעים על בסיס גרסאות מלאכותיות או נגזרות פעילות של defensin-1, לאחר שיעילותו תוכח בניסויים קליניים.

    עמית שרגא, מכון דוידסון לחינוך מדעי

    טרם התפרסמו תגובות

    הוסף תגובה חדשה

    בשליחת תגובה אני מסכים/ה
      לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

      התרעות פיקוד העורף

        walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully