בכל שנה מחדש אנחנו ההורים מתלוננים על החופש הגדול והארוך ומצפים בקוצר רוח לפתיחת שנת הלימודים בבתי הספר והגנים ולחזרתה של השגרה. אבל אז כשמגיע ה-1 בספטמבר והקטנטנים נכנסים למסגרות, פתאום אנחנו נזכרים שאולי בעצם לא כל כך פשוט לנו להיפרד.
עבור הורים שמכניסים את ילדיהם הקטנים למסגרת בפעם הראשונה עם תום חופשת הלידה, תחילת השנה היא רגע מכונן וטעון במיוחד. רכבת ההרים הרגשית הזאת יכולה לנוע בין מתח, לחץ ודאגה לציפייה והתרגשות. מצד אחד, הבייבי שלנו כבר גדול מספיק בשביל להתחיל לפקוד מסגרת עצמאית, ללמוד דברים חדשים ולבלות זמן עם ילדים אחרים בני גילו וזה משמח ומרגש. ומצד שני, רק לפני רגע הוא עוד היה צמוד אלינו בכל דקה ובכל שעה. איך נפרדים עכשיו? איך הוא יסתגל לגן? ומי ירגיע אותו כשהוא יבכה?
ב-1 בספטמבר השכמנו קום יחד עם האמהות הנרגשות שליוו את תינוקן לגן בפעם הראשונה ושמענו מהן על התחושות, החששות והתקוות שלהן ליום הזה, איך הן נערכו לפרידה מהילד ואיך האינטואיציה האמהית שלהן סייעה להן בבחירת הגן הנכון ביותר עבורן ועבור התינוק שלהן.
איך נראה היום הראשון שלכם בגן?
4.9.2017 / 14:21