פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      תפסיקו להגיד לי להשתזף - זו גזענות

      האדם הלבן הופך בחודשי הקיץ לסוג של מפגע שצורב בעיניים, מדוזה יבשתית, שמהווה איום על הצבר השחום. גרדה גלזר מבקשת: אם אתם לא מתכוונים לממן לי את טיפולי הסרטן, תפסיקו לשלוח אותי להשתזף!

      ניקול קידמן ונעמי קמפבל בפסטיבל קאן, מאי 2017 (GettyImages)
      מעבר חציה (צילום: GettyImages)

      "כששמים את היד שלי ליד שלך, אנחנו נראים כמו מעבר חציה. חחחחח". חחחחח

      יש הרבה דברים שמבשרים את בוא הקיץ הישראלי. חשבון החשמל הגואה, המדוזות והיתושים, הופעות חו"ל, פירות קיץ. איך אני יודעת שהגיע הקיץ? או, שמחה ששאלתם. באדיבותם הרבה של הסובבים אותי כמובן, רובם ככולם שזופים וגם אלטרואיסטים, מלאי דאגה כנה מכך שגן השיזוף פסח עליי, מהלכת לבנה שכמותי שמאיימת על עתיד האנושות. רוב השנה זה לא נורא מפריע לכם כי זה לא בולט, אבל בקיץ אני מעזה ללכת עם קצר ולחשוף רגליים בגוון ג'יבנה מבהיל.

      עוד בנושא:
      אני רק שאלה: למה העור מתקלף אחרי חשיפה מוגזמת לשמש?
      קרם הגנה ובריכה: השילוב הזה עלול להיות מסוכן
      סרטן העור: באיזה שלב נקודת החן צריכה להדאיג אתכם?

      שלגיה (יח"צ)
      חיוורון מסנוור (צילום: יח"צ)

      האדם הלבן, אתם מבינים, הופך בחודשי הקיץ לסוג של מפגע שצורב בעיניים, מדוזה יבשתית, שמהווה איום על הצבר השחום. יום יבוא והאקדמיה ללשון תהגה את המילה ההפוכה ללפרגן, שמשמעותה הבעת עלק דאגה מתופעות שמפריעות למיינסטרים הישראלי בעין, למשל למראה אנשים בעודף משקל, תת משקל, רווקים מעל גיל 30, או כל תופעה פיזית בולטת שמעוררת בכם אי נוחות. גם כאן החיוורון הבוהק שלי כנראה מסנוור אתכם ומפריע לכם לתפקד, למראה תאונת העור החשוף שמסתובבת ביניכם. באמת מצטערת.

      "את נורא לבנה". תקשיב, אני לא יודעת מה קרה. הלכתי לישון שחורה לגמרי והבוקר קמתי ככה. יש בי חשש קל שהתחלתי להוריד צבע.

      אפילו בני המשפחה שלי, עדיין נפעמים ותמהים מדי קיץ בסוגיה, הבאמת מפליאה, "למה את כל כך לבנה"? וגורמים לי להצטער שהעור השקוף לא מעלים אותי מהרדאר. מילא אתם, הם עוד אמורים לדעת שבמקור, אני מגיעה ממדינה צפון אירופאית קרה שבה הקיץ קופץ אולי ליולי-אוגוסט עם ממוצע של 20 מעלות. ככל הנראה, האבולוציה כיוונה שלשם יהיה השיבוץ הראשוני שלי ולא נערכה לתסריטים אלטרנטיביים חובקי קו משווה. אני תוהה באיזו אסטרטגיה בוחרים נניח אפריקאים בסקנדינביה בבואם להתייחס לשאלות שכאלה, אולי בדיחות על זפת. בעיני, לבן, כל גוון של לבן, זה יפה, לא פחות מצבעים אחרים. בעיניכם לא? דעו שיש לזה שם. גזענות.

      כווית שמש (ShutterStock)
      אני לא משתזפת, אני נשרפת (אילוסטרציה: shutterstock)

      "אני יכול להגיד לך משהו בקטע חברי? יש פה ים ממש קרוב!" תודה. אתה חבר אמת, כזה שבטוח ילווה לי כסף לטיפולי הקרנות בקליפורניה.

      לא השתכנעתם? אז בואו נדבר על העניין הפעוט, זה שלא ממש מעניין אתכם לחשוב עליו. גם אם הייתי רוצה לעבור מחלב למוקה, אני לא משתזפת. אין לי פונקציה כזאת. אני נשרפת, כשאופציות החריכה נעות בין ורוד (מדיום), אדום (מדיום וול) וסגול (וול דאן) ואחריה שגרת טיפולים ריחנית ודביקה עתירת אלוורה ואשל לכוויות. בכל קיץ מצטרפות לצוות ההווי והבידור, למרות שכבות של קרם הגנה, נקודות חן מטרידות שבאות בצרורות, ולא הולכות לשום מקום. בעשור הרביעי של חיי אין לי ספק שזמן איכות עם רופאי העור ושיחות על מלנומה עוד יהיה לי ובשפע. אין טעם להקדים מכה לתרופה. וזה בלי שנכנסנו לנושא שהשמש מזרזת מאוד תהליכי הזדקנות, בעיקר בקרב בעלי עור בהיר.

      הגיע הזמן להגיד את זה אחת ולתמיד: חבריי השחורים, השחומים, ה"בריאים". גם משטר הצבע שלכם הוא גזענות לכל דבר. אם כבר חיים בעידן של הפוליטיקלי קורקט, שבו פמיניזם הוא עניין לגיטימי, להט"בים זה מגניב וזקני היפסטרים מטונפים הם הצהרה אופנתית ואפילו לאנשים שלובשים מידה 40 ומעלה יש מקום, אולי הגיע הזמן לקבל את זה שלא הכל שחור, שלא כולם חייבים לדהור בים ולקפוץ ראש לצ'יפסר. ולא, ממש לא צריך לחשוב שלבן זה יפה, תעדיפו את קים קרדשיאן בכל זמן נתון על אמה סטון, תשנאו את גווינית פאלטרו, אבל תשמרו את המחשבות השחורות שלכם לעצמכם.