בני משפחה העליבו אתכם, הבוס צעק עליכם, נפרדתם מהחברה ושוב התקשרו מהבנק. ובכל זאת, למרות שיש לכם את כל הסיבות לבכות, הדמעות לא יוצאות החוצה. ניסיתם הכל: ראיתם סצנות מסרטים עצובים, חתכתם בצל ובסוף האזנתם לג'וני מיטשל. ואז זה קורה. שטף של דמעות ונזלת שוטף לכם את הפנים, ואתם לא יכולים להפסיק לבכות. אולי זה נשמע מצער, אבל מדובר דווקא בתחושה משחררת ונעימה. חלק מכם בוודאי מכיר את זה, רק שעכשיו, המדע מגבה אותה ומסביר איך אנחנו עוברים מעצב לשמחה.
המחקר שהתפרסם בכתב העת Nature מצא שהאזנה לשירים עצובים ובכי תוך כדי, באמת גורם לנו להרגיש טוב יותר. בחלק הראשון של המחקר הנחקרים התבקשו למלא שאלון ובו ארבע תגובות למוזיקה: צמרמורות, התרגשות עמוקה, התייפחות או גוש בגרון. בהתאם לתוצאות החוקרים חילקו את הקבוצות לשתיים: קבוצת המתייפחים וקבוצה המורכבת מאלה שדיווחו שקיבלו צמרמורת. הקבוצות נתבקשו להאזין לשירים שנבחרו על ידיהם ועל ידי משתתפים אחרים.
עוד בנושא:
למה יש אנשים שלא אוהבים לשמוע מוזיקה?
לא רק בלוז: מוזיקה עצובה מעודדת אותנו
ים של דמעות: למה בעצם אנחנו בוכים?
המשתתפים נתבקשו ללחוץ על כפתור בכל פעם שהם הרגישו את התחושה של הקבוצה בה מוקמו. הם נדרשו להפעיל את העכבר של המחשב בתנועות מעגליות על גבי הצג בהתאם לעוצמה בה הם הרגישו את התחושה. אחרי כל שיר הם דירגו את העוצמות הרגשיות של השיר שהם האזינו לו. לאורך כל הסשן, החוקרים ניתרו את קצב הלב של הנחקרים ומדדים פיזיים שונים שמעידים על גירוי רגשי.
בחלק מהמקרים היתה חפיפה בין תחושת צמרמורת והזלת דמעות, כאשר שתי התגובות גרמו לנשימה עמוקה ולעונג בקרב המאזינים. השירים שגרמו להם את התחושות הללו תוארו באופן שונה מהשירים האחרים: "שיר שהביא צמרמורת נתפס כשמח ועצוב ביחד", כתבו המחברים, "בעוד ששיר שהביא את הנחקרים לדמעות נתפס כעצוב", כמו גם רגוע יותר. תוצאות אלה מראות שדמעות כרוכות גם בהנאה מעצב ושהן מרגיעות מבחינה פסיכו-פיזיולוגית, שהוא ענף שבודק את הקשר בין הגוף לנפש.
אז בפעם הבאה שאתם רוצים להרגיש טוב, אולי כדאי שתבכו קודם.