עבדים הננו: אתם עובדים יותר מדי, וזה הורג אתכם

כל פסח אנחנו חוגגים את יציאת בני ישראל ממצרים והשחרור מעבדות לחירות, אבל אם נחשוב שניה על החיים שלנו, אולי לא נמהר כל כך להלל את היציאה מעבדות. רבים מאיתנו מבלים פרק זמן ניכר מהימים שלנו בעבודה, כשהעבודה לא פעם עוקבת אחרינו הביתה. המרוץ הבלתי נגמר הזה עשוי לגבות מאיתנו מחירים, פיזיים ונפשיים, להם אנו עלולים לא לשים לב עד שיתפתחו לכדי תסמינים של ממש של שחיקה וסטרס, שיפגעו, בין היתר, באיכות החיים, בפוריות וביעילות שלנו.

אז כמה בעצם צריך לעבוד? לפני 80 שנה, בתקופה אחרת לגמרי של תיעוש ומשבר כלכלי גדול, קבע ארגון העבודה הבינלאומי כי שבוע עבודה סטנדרטי מכיל 48 שעות עבודה. מאז ערערו על המספר לא מעט חוקרים שטענו כי מדובר ביותר מדי שעות שבועיות. בפועל, רובנו עובדים כך, ולפעמים אפילו יותר.

עוד בנושא:
5 דברים לא בריאים שאתם עושים בעבודה
עבודה באופן ספייס הופכת אתכם לפחות חברותיים
כך העבודה ומטלות הבית פוגעות בבריאות ובזוגיות שלך

בישראל עובדים יותר מאשר במדינות מערביות אחרות. לפי נתוני ה-OECD, בישראל עובדים כמעט ארבע שעות מעל ממוצע המדינות בארגון - 40.5 שעות לעומת 36.8 שעות בשבוע. בישראל עובדים יותר מבאוסטרליה (35.9), ארצות הברית (38.6), בריטניה (36.6), צרפת (36) ודנמרק (32.5), ופחות מדרום אפריקה (43.2), קוסטה ריקה (44.6) ומקסיקו (45.1). כמו כן, בעוד שחוקרים רבים קוראים לקיצור יום העבודה עקב השפעות עבודה מרובה על בריאותנו הפיזית והנפשית, קיימים מקומות, בהם שבדיה ובצרפת, בהם מתחילים לערוך ניסויים מחודשים לגבי יום העבודה הסטנדרטי, במטרה לשפר את רווחת העובדים ויעילותם.

אז מה ההשפעה של עבודה מרובה על בריאותנו, ומה אפשר לעשות בנדון? יצאנו לבדוק.

ד"ר ירדן לוינסקי, פסיכיאטר וסגן מנהל רפואי במחוז דן-פתח תקווה של שירותי בריאות כללית, מסביר כי עבודה אינטנסיבית עלולה לגרום לשחיקה, הן פיזית והן מנטלית. "יש הרבה מחקרים על כך שעבודה מרובה שוחקת, כתוצאה מהעומס, מהמונוטוניות של העבודה, מהשעות הרבות בשילוב עם העובדה שאנחנו לא מאפשרים לעצמנו להתאוורר מספיק", אמר ד"ר לוינסקי בשיחה עם וואלה! בריאות.

הוא מסביר כי עומס יתר יתחיל להתבטא תחילה בצורה של עצבנות, אימפולסיביות ועייפות, ולגרום למיחושים פיזיים שונים. "התוצאה של העומס הזה היא שמתחילים לפתח סימני שחיקה. אלה יכולים לבוא לידי ביטוי בכך שאדם מתעצבן יותר מדי בקלות על כל מיני דברים שבדיעבד הוא מבין שהם שטותיים, ולא חושב לפני שהוא מדבר". אנשים שטובעים בעבודה ידאגו כל הזמן למה שהם צריכים לעשות וירגישו שהם לא מספיקים שום דבר, מסביר ד"ר לוינסקי, ויחושו עייפות מרובה. "אתה קם עייף, הולך לישון עייף וגם מפסיק ליהנות מדברים שבעבר אהבת. למשל מישהו שמתכנת, מפסיק להתעניין בזה וליהנות מזה", הוסיף.

אנשים שסובלים מעומס שכזה עשויים להגיע לרופא משפחה לבירורים על כאבים שונים – כאבי ראש, כאבי בטן, תחושה לא טובה כללית וחוסר תאבון. הבעיה נובעת מכך שהמודעות להשפעות של עומס עבודה אינה גבוהה דיו הן אצל הציבור והן אצל אנשי המקצוע. "אין מספיק מודעות להשפעה של העבודה על הבריאות. אנחנו נמצאים במרוץ בלתי נגמר וזה הדבר האחרון שנוטים לייחס לו חשיבות לבריאות. בעקבות התרבות שאנחנו חיים בה לא נחשוב שמדובר בשחיקה".

לשחיקה הזו, כאמור, יש מחיר. "אם אתה בן אדם עם מודעות עצמית תוכל לתפוס את זה, אבל רוב האנשים במרוץ החיים לא שמים לב לזה ויגיעו לכך כעבור כמה חודשים, שנה או כמה שנים, במקרה הטוב, או עד שהמצב יחמיר ויהיו תסמינים נוספים", אומר ד"ר לוינסקי. ומהם אותם תסמינים נוספים? "אם זה לא מטופל זה מחמיר, עד לנקודה שזה דורש טיפול. זה יכול להגיע לכדי דיכאון, לחרדה ומשבר תפקודי."

אז מה אפשר לעשות? "צריך להתייחס ברצינות לשאלה של השחיקה, לא להגיד שיהיה בסדר, שזה יעבור או שזה סתם תסכול או עייפות מזדמנת. צריך לעשות עם זה משהו, לטפל בזה, לקחת שליטה. אחד הדברים הטריוויאליים הוא לקחת חופש מדי פעם, במיוחד בישראל שבה אנשים עובדים יותר מארצות אחרות, לחשוב על סדר העדיפויות, להתחיל להציב גבולות – לא לקחת על עצמך יותר מדי, לא לעבוד מעבר לשעות העבודה גם בבית, לא להתחיל תואר שני אם זה יכביד מדי או להגיד לבוס שאתה לא יכול לקחת כרגע מטלות נוספות".

הוא מציע להיעזר באנשים ובסביבה ולא להתבייש לבקש עזרה. "אפשר להיעזר באנשים בעבודה, זה לא בושה להגיד שצריך עזרה. יש לנו נטייה אותנטית לומר שנוכל להסתדר עם כל המטלות אבל אי אפשר לעשות הכל, ובתרבות שלנו מפילים הכל על היחיד. אם החברה מתייחסת אלינו כאינדיבידואלים שצריכים לנהל הכל בעצמם, יש לנו גם תפקיד לשמור על עצמנו".

חוקרים בעולם מזהירים מפני הסכנות לבריאותנו הפיזית בעקבות עבודה מרובה מדי. מחקר גדול במיוחד שהתפרסם לפני כשנה וחצי בכתב העת הנחשב The Lancet התחקה אחר נתוניהם של 600 אלף בני אדם באוסטרליה, ארצות הברית, אירופה ואף בישראל, שנאספו ממעל לעשרים מחקרים שונים שנערכו במשך מעל לשבע שנים. המחקר גילה כי שעות עבודה רבות מעלות את הסיכון ללקות בשבץ ובמחלת לב איסכמית. זהו המחקר הגדול אי פעם מסוגו הבודק את היחס בין שעות עבודה ובריאות כלי הדם והלב.

החוקרים מצאו כי אנשים שעבדו 55 שעות בשבוע ומעל לכך היו בסיכון גבוה יותר ב-33 אחוזים ללקות בשבץ בהשוואה לאנשים שעבדו פחות מארבעים שעות בשבוע. אלה שעבדו בין 41 ל-48 שעות היו בסיכון גבוה יותר ב-10 אחוזים ללקות בשבץ מאשר אלה שעבדו פחות מ-40 שעות שבועיות, ואלה שעבדו בין 49 ל-54 שעות היו בסיכון גבוה יותר ב-27 אחוז. התוצאות נותרו בעינן לאחר שנוטרלו גורמי השפעה אחרים שהיו עשויים לתרום להתפתחות שבץ, כגון צריכת אלכוהול, עישון, חוסר פעילות פיזית, עודף לחץ דם וכולסטרול גבוה. עוד נמצא קשר בין עבודה של למעלה מ-55 שעות בשבוע וסיכון גבוה ב-13 אחוז לפתח מחלת לב איסכמית בהשוואה לאנשים שעבדו פחות מארבעים שעות שבועיות.

מחקר נוסף שהתפרסם בשנה שעברה בכתב העת Journal of Occupational and Environmental Medicine התמקד בבריאותן של נשים שעבדו שעות רבות לאורך לא מעט שנים. החוקרים מאוניברסיטת אוהיו, שהתחקו במשך שלושה עשורים אחרי קרוב ל-7,500 נבדקות, מצאו כי נשים שעובדות שעות רבות יותר מגדילות את סיכוייהן לפתח מחלות מסכנות חיים, בהן מחלות לב וסרטן. נשים שעבדו 60 שעות בשבוע לאורך שלושה עשורים שילשו את סיכוייהן לחלות בסוכרת, סרטן, מחלות לב ודלקות מפרקים, בהשוואה לנשים שעבדו פחות מ-40 שעות בשבוע. החוקרים הוסיפו כי הסיכון עבור נשים לחלות במחלות הללו עולה משמעותית מעל ל-40 שעות ואף מחמיר מעל ל-50 שעות.

"מחקרים קודמים הראו כי נשים נוטות לקחת את האחריות על ענייני המשפחה ונמצאות תחת יותר לחץ וסטרס מגברים שעובדים שעות ארוכות", כתבו החוקרים. "הן מתמרנות בין מספר תפקידים וחשות את השפעתה של העבודה האינטנסיבית, מה שעשוי להכין את הקרקע למגוון מחלות בהמשך. כמו כן, נשים עשויות לחוש פחות סיפוק בעבודתן בעקבות הצורך לאזן בין דרישות המעסיק והמחויבות למשפחה".

עוד מחקר, שפורסם בכתב העת American Journal of Epidemiology, מראה כי שילוב של סטרס, לחץ דם גבוה ותזונה לא בריאה, הקשורים בשעות עבודה מרובות מדי יום, עשויים לגרום לבעיות בריאות רציניות אצל עובדים. המחקר שילב תוצאות ממחקרים שונים מ-50 השנים האחרונות ומצא כי שעות ארוכות מדי במשרד הסתכמו בסיכון גדול יותר ב-40 ועד 80 אחוזים לחלות במחלות לב, בהשוואה לאלה שעובדים שמונה שעות במשרד מדי יום. בשורה התחתונה: שאלו את עצמכם אם עוד כמה שעות במשרד בכל יום שוות את זה, או שבטווח הארוך מדובר ביותר נזק מתועלת.

האם יש חלופות למודל העבודה שכולנו מכירים? בשבדיה נערך ניסוי בשנת 2015 שבעקבותיו הוחלט לבחון יום עבודה בן שש שעות. הניסוי נערך בבית אבות בשבדיה, בו החוקרים ביקשו מקבוצה קטנה של אחיות המטפלות בקשישים לשנות את אורח חייהן ולעבור לימי עבודה בני שש שעות במקום שמונה שעות, ובחנו את השפעת השינוי על איכות חייהן ויעילותן של האחיות. המחקר הראה תוצאות מעודדות, שכללו ירידה של מעל לעשרה אחוזים במספר ימי המחלה שלקחו האחיות ושיפור ברווחתן.

האחיות דיווחו כי הן מרגישות בריאות יותר וכי הטיפול שהן מעניקות כעת לחולים, לאחר קיצור יום העבודה, הוא טוב ואיכותי יותר. יחד עם זאת, כדי לשמור על היקף הטיפול, היה צורך מצד מנהלי בית האבות לגייס כ-15 עובדים חדשים, שעלותם הסתכמה בכ-600 אלף יורו נוספים לשנה, תוספת של 22 אחוזים לעלויות הפעלת המתקן.

"יום העבודה בן שמונה שעות אינו יעיל כפי שאנשים נוטים לחשוב", אמר למגזין Fortune לינוס פלט, מנכ"ל חברת סטרט-אפ שבדית. "להישאר מרוכז וממוקד במטלת עבודה במשך שמונה שעות זה אתגר עצום. אנחנו מנסים להתמודד בדרכים שונות, עורכים הפסקות כדי להפוך את יום העבודה ליותר נסבל, אך מתקשים לנהל את החיים הפרטיים שלנו מחוץ לשעות העבודה".