כל מי שיצא לו להתנסות באופן אישי בחוויה של בדיקת הדמיה כלשהי צילום רנטגן, סריקת MRI, CT או אולטרסאונד יודע שהבדיקה עצמה בדרך כלל לא אורכת זמן רב. לרוב, ההמתנה לפענוח הבדיקה עולה בהרבה על הזמן שלוקח לערוך אותה. החלק של האבחנה הוא גם הרכיב האנושי בתוך התהליך ה"היי-טקי" הזה. אתם אמנם נכנסים לתוך מכשיר שמכיל את הטכנולוגיות המתקדמות ביותר שזמינות לעולם הרפואה, אבל בסופו של דבר מי שצריך לקרוא את הסריקה ולהחליט האם מה שהוא רואה שם הוא ממצא בעל משמעות רפואית או לא, הוא בן אנוש.
"סימנים מוקדמים לאלצהיימר אפשר לזהות בסריקות מוח גם 10 שנים לפני הופעת התסמינים של המחלה אבל אנחנו צריכים לדעת לחפש אותם. כשאני מביט בסריקה של חולה זה כמו להביט בשמים זרועי כוכבים אני רואה עשרות אם לא מאות סימנים. אם אשווה את הסריקה לסריקה קודמת, האם אצליח להבחין בעוד 3 נגעים חדשים? אנחנו זקוקים לאלגוריתמים שיעזרו לנו לפענח גם שינויים מינוריים בהשוואה לצילומים או הדמיות קודמות". את הדברים האלה אמר ד"ר ליאו וולנסקי רדיולוג שהשתתף בכנס איגוד הרדיולוגיה של צפון אמריקה (RSNA) שנערך בשיקגו בחודש נובמבר.
לדברי ד"ר וולנסקי "קריטריונים לאבחנה, טיפול והערכת אפקטיביות של טיפול מבוססים על כמויות ומספרים ולפעמים ההבדל בין ממצא שעומד בקריטריון לממצא שלא, הוא מזערי. בסופו של דבר, אנחנו זקוקים למחשבים שיעזרו לנו לעבד את המספרים הללו". זאת הסיבה שאחד האתגרים שנמצאים במוקד של הפיתוחים הטכנולוגיים בתחום ההדמייה כיום הוא איך הופכים את המידע (התמונה המתקבלת בבדיקה) לידע (אבחנה מדוייקת והמלצה לטיפול).
"במובנים מסויימים עולם הרפואה מפגר אחרי תחומים אחרים", אמר ירון טס, בכיר בפיליפס המוביל את תחום ה-IT בחברה בראיון לוואלה! NEWS. "בעוד שבתחומי חיים אחרים הטכנולוגיה הובילה להאחדת המידע האישי שלנו ולשירות שלם וטוב יותר עבור צרכנים, בתחום שירותי הרפואה זה עוד לא קרה. להיפך. כמות המידע הרפואי על כל אדם רק גדלה, אך היא נותרה מבוזרת בין נותני שירות שונים". זו הסיבה שאחד הפיתוחים שפיליפס הציגה השנה בכנס לא היה מכשיר MRI חדש או גאדג'ט כלשהו, כי אם תוכנה בשם performance bridge. מטרת התוכנה היא להתחבר לתחנת העבודה של הרדיולוג ולתת מענה לנפחים העצומים של מידע רפואי שקיימים לכל מטופל, על מנת לשפר ולדייק את האבחנה שלו, תוך צמצום הזמן והמשאבים הדרושים לכך.
האבחנה המדוייקת ביותר, בזמן הקצר ביותר
בפיליפס מגדירים את היעד שלהם במוטו התמציתי first time right להגיע לאבחנה המדוייקת ביותר בזמן הקצר ביותר ובכך להעניק למטופלים חווית שירות טובה בהרבה ממה שהם מקבלים כיום. התוכנה למעשה מאפשרת לרדיולוג גישה לכלל המידע הרפואי של המטופל ובכלל זה סריקות קודמות שלו, אבל לא רק גם היסטוריה רפואית, התרופות שהוא לוקח ועוד. אבל היא עושה גם יותר מזה. בעזרת אלגוריתמים מתוחכמים שבין השאר גם לומדים את אופן עבודתו של הרדיולוג, התוכנה יודעת להציג בפניו רק את המידע הרלוונטי מתוך תיקו הרפואי של החולה, או להציג בפניו מחקרים שעשויים להיות מתאימים למקרה הרפואי. כך שבמקום להציף את הרדיולוג במאסות של מידע, היא בוררת עבורו את מה שייעל את תהליך האבחנה.
התוכנה בנויה כך שהיא מתאימה להתקנה הן על מכשירי הדימות עצמם והן על מחשבים רגילים. כך שלמעשה כל תחנות העבודה של הרופא יאפשרו לו גישה מלאה לכלל המידע הרלוונטי לאבחון נכון של החולה.
"לפני כעשרים שנה, כשעברנו מצילומי פילם לצילומים הדיגיטליים, קיווינו שהמחשב לא רק ישמור ויאחסן את הצילומים, אלא גם יסייע בעבודת הרדיולוג", אמר ד"ר אליוט סיגל, רדיולוג מאוניברסיטת מרילנד בארה"ב. לדבריו, התקווה הזאת התבדתה. הפן הטכני אמנם התקדם ונעשה דיגיטלי, אבל עבודת הרדיולוג נותרה כשהיתה. "מה נצטרך בעשרים השנים הבאות? האחדה של המידע שזורם מתחנות הטיפול השונות ואפשרות טובה יותר להתאים טיפול אישי לכל חולה", הוסיף ד"ר סיגל.
יש שתוהים האם עולם הרדיולוגיה מתקדם במהירות לכיוון של דו"חות אוטומטיים שיופקו על ידי תוכנות אינטיליגנציה מלאכותית, שהרדיולוג האנושי רק יהווה חותמת גומי עליהם. "אנחנו עוד לא שם. וכשנהיה שם, זה יעלה המון שאלות מוסריות ואחרות", אומר ירון טס. "אבל אנחנו בהחלט כן קרובים למצב שבו הטכנולוגיה תוכל לספק לנו ממצאים ממוחשבים בשיתוף עם הפעלת שיקול דעת אנושי". גם ד"ר ליאו ווילנסקי נשמע בטוח למדי בעתידו התעסוקתי. "האם מכונות יחליפו בעתיד את הרדיולוג? המפתח ללא להיות מוחלף על ידי המכונה, הוא להיות הרדיולוג שמשתמש במכונה".
תקווה לחולי סרטן עם גידולים עמידים או חוזרים
פיתוח נוסף שהוצג על ידי פיליפס בכנס קשור גם הוא בחיבור של עולם הרפואה לאוטוסטרדת המידע הדיגיטלי והוא מגיע דווקא מישראל. יאיר ברימן מנכ"ל חטיבת ה- Healthcare Informatics של החברה מוביל פעילות פיתוח מיזם בשם גנומיקס במרכז המחקר והפיתוח של פיליפס בפתח תקווה. המיזם, המבוסס על טכנולוגיית ענן, עוסק במיפוי הגנום ובעיבוד מידע שעשוי לתרום לטיפול בסרטן ולהבנה עמוקה יותר ברמה המולקולרית של תוצאות הטיפול והפרוגנוזה שניתנת לחולים.
לדברי ברימן, מדובר בתחום רפואי שהחיבור בינו ובין מחשוב הענן הינו טבעי. "פיצוח DNA של גידולים סרטניים הוא מסובך אף יותר מהבנת הגנום האנושי. מדע הגנומיקה מצריך עיבוד ואחסון אינטנסיביים".
פרוייקט ג'נומיקס מיועד לענות על הצורך בכלים לפענוח קליני המבוססים על מאגרי מידע של ביואינפורמטיקה של הרקמות אשר יאספו, ינתחו ויפרשו את המידע בשיתוף עם כלים אבחנתיים קיימים כדי לאפשר לצוותים המטפלים לקבל החלטות נכונות.
"אנחנו עושים שימוש בנתוני רצף גנטי על מנת להתאים ולדייק טיפולים וניסויים קליניים בחולי סרטן. מרבית החולים עם גידולים עמידים או חוזרים (שאינם מגיבים לטפול הראשוני) יוכלו לקבל הבנה מעמיקה יותר על ה- DNA של הגידול הסרטני", אמר ברימן לוואלה! NEWS.
הפרוייקט למעשה מבצע ניתוח של רקמת הגידול, ומשווה אותה למחקרים וניסויים קליניים שמתקיימים ברחבי העולם, כדי לבדוק האם החולה מתאים להשתתף בהם. מדובר בפיתרון שמיועד בראש ובראשונה לחולים שהטיפולים הקונבנציונליים והזמינים לא הועילו להם. חולים שבנסיבות אחרות היו נשלחים הביתה בנימוק שלרפואה אין יותר מה להציע להם.
הכותבת היתה אורחת חברת פיליפס בכנס RSNA בשיקגו