יו"ר ההסתדרות הרפואית קורא להקמת ועדה ציבורית להצלת מערכת בריאות הנפש

מאות מנהלים בכירים, רופאים ואנשי מקצוע ממערך הפסיכיאטריה בישראל השתתפו היום בכנס איגוד הפסיכיאטריה של ההסתדרות הרפואית. הכנס בסימן "ממשבר להזדמנות" נערך בנושא עתיד הפסיכיאטריה בישראל במלון לאונרדו שרתון סיטי טאוור בתל אביב.

בכנס השתתפו בין היתר: מנכ"ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב; יו"ר ההסתדרות הרפואית, פרופ' לאוניד אידלמן; מזכ"ל ההסתדרות הרפואית, עו"ד לאה ופנר; יו"ר איגוד הפסיכיאטריה, פרופ' חיים בלמקר; פרופ' וולפגנג גייבל, נשיא התאחדות הפסיכיאטריה האירופאית (EPA); ד"ר שמואל הרשמן, מנכ"ל מרכז רפואי לבריאות הנפש לב השרון; פרופ' אילנה קרמר, מנכ"ל בית חולים מזור; ושמוליק בן יעקב, יו"ר האגודה לזכויות החולה.

משה בר סימן טוב, מנכ"ל משרד הבריאות, אמר בכנס כי "מערכת בריאות הנפש מצויה במשבר וכמו כל משבר יהיה נורא אם לא ננצל אותו ונהפוך אותו להזדמנות. אני מגבה אתכם באופן מלא ואני יודע על כך שאתם עושים עבודה נפלאה בתנאים בלתי אפשריים, האחריות לכך היא דבר ראשון שלנו במשרד ושלי כמנכ"ל. אסור לנו לאפשר לביקורת הציבורית על מערכת בריאות הנפש להגיע למצב בו התינוק נשפך עם המים – מצב בו מטופלים לא רוצים להגיע ולקבל טיפול בבתי החולים הפסיכיאטרים ואז אנחנו פוגשים אותם כשמצבם יותר אקוטי ומסוכן, מצב בו סטודנטים לא הולכים להתמחות בפסיכיאטריה. בעיני השינוי הגדול ביותר שאנו צריכים לעשות הוא להשלים את המלאכה בה התחלתם, וזה לראות כיצד אנחנו משלבים באופן עמוק בין הרפואה הפסיכיאטרית לרפואה הכללית".

לדברי בר סימן טוב "התיקון צריך להיות בתוספת משאבים, ובתקציב 2017-2018 משרד הבריאות החליט על תוספת, אולי לא מספקת אך משמעותית, של משאבים למערכת בריאות הנפש. מעבר לכך שזו אולי החצר האחורית של מערכת הבריאות זה עדיין חלק אינטגרלי ברפואה כולה וזו התמצית של הרפורמה בבריאות הנפש".

פרופ' ליאוניד אידלמן, יו"ר ההסתדרות הרפואית, אמר: "אני קורא למשרד הבריאות להקים ועדה ציבורית – זו ההזדמנות היחידה שלנו כדי להציל את מערכת בריאות הנפש בישראל. ב-2011 החליטה ההסתדרות הרפואית שהמדד המוביל להגדרת תחום רפואי כמקצוע במצוקה הוא המחסור בכוח אדם, והפסיכיאטריה היא מקצוע במצוקה הולכת ומחמירה. ישנם מטופלים שחיים בתנאים מחפירים, וככל שהתנאים קשים יותר כך פחות ופחות רופאים מצטרפים למערכת בריאות הנפש. כל פסיכיאטר קם בבוקר לעבודתו כדי לתת את הטיפול הטוב ביותר, אך לא תמיד יש לו את הכלים לעשות זאת באופן המיטבי".

ד"ר צבי פישל, יו"ר איגוד הפסיכיאטריה הנבחר: "גורלה של הפסיכיאטריה בישראל נמצא בידי משרד הבריאות. השינוי הנדרש דורש משאבים, ומה שצפוי להינתן לנו ממשרד הבריאות רחוק מלגרום לשינוי המיוחל. האלימות במחלקות פסיכיאטריות סגורות היא תוצאה של תנאי סביבת אשפוז ירודים, צפיפות קשה, חוסר תעסוקה מספקת של המאושפזים, חוסר בכוח אדם של צוות מטפל וצוותים שלא הוכשרו להתמודד עם מצבים חריגים. למען ההשוואה, כאשר ההוצאה הלאומית לבריאות בישראל (נכון ל2013) הייתה כ- 7.6%, חלקה של ההוצאה הלאומית לבריאות הנפש מתוך כך עמד על כ- 2.5% עד 3%. במדינות ה OECD טווח ההוצאה על שירותי בריאות הנפש נע בין 5% ל 18%.

הכנס כלל גם פאנל בנושא "סיקור תקשורתי – משבר או הזדמנות". את הפאנל הנחתה העיתונאית גל גבאי, והשתתפו בו רן רזניק, כתב בכיר ופרשן בריאות בעיתון ישראל היום, עו"ד לאה ופנר מזכ"ל הר"י, ד"ר צבי פישל יו"ר איגוד הפסיכיאטריה הנבחר, ד"ר שמואל וולפמן, עו"ד ויו"ר ועדות פסיכיאטריות מחוזיות במשרד הבריאות; עו"ד עדי ניב יגודה, מומחה למשפט רפואי ונציג פורום ארצי למשפחות נפגעי נפש "עוצמה".

ד"ר שמואל וולפמן התייחס בדבריו לביקורת הציבורית על הגבלת מטופלים במחלקות פסיכיאטריות, ואמר כי "ישנם מקרים בהם ניתנות לחולים פסיכיאטרים תרופות במינון של פיל וזה לצערנו עדיין לא מאזן אותם, הם משתוללים ותוקפים את הסביבה באלימות קשה. על אנשי המחלקה לעשות משהו כדי להגן על החולים האחרים ועל הצוות המטפל. כשיקרה משהו, מי ייקח את האחריות? התקשורת? אם תהיה תביעה כנגד בית החולים הרופאים הם אלו שיעמדו בחזית".

עו"ד לאה ופנר, מזכ"ל ההסתדרות הרפואית אמרה בכנס כי "אנו מצויים בנקודה קריטית בתחום הפסיכיאטריה. הפסיכיאטריה עוברת תהליך שבה מנסים לומר שאנו מנסים לראות את התחום ככל מקצוע. השאלה אם אפשר לקחת תחום שהיה עד כה מוזנח ולצפות מהם להכניס את הפסיכיאטריה לחוק ביטוח ממלכתי ולא להפנות כספים שילכו רק לתחום הפסיכיאטריה, חרף הדרישות שלנו. שנית, איש לא היה מאפשר לעצמו ללכת לבית חולים כללי שנראה כמו בית חולים פסיכיאטרי. המערכת אומרת במילים אחרות לפסיכיאטריה – אנחנו מצפים מכם להיות כמו כל מקצוע הרפואה האחרים, אבל לכם אנחנו מעניקים פחות".

ד"ר צבי פישל, יו"ר איגוד הפסיכיאטריה הנבחר אמר בפאנל: "להגיע לאפס קשירות זו אוטופיה שאני חושב שאי אפשר להגיע אליה, להגיע לאחוזים בודדים זה בהחלט מצב שאנחנו יכולים להגיע אליו. מחלה פסיכיאטרית היא לא בושה, היא מחלה ככל המחלות ועד שנבין את זה אנחנו נמשיך להיות עם החולים שלנו והמשפחות בתוך הארון הסגור ולא נעז לצאת החוצה".

עו"ד יניב יגודה אמר: "הקשירות הן סימפטום לבעיה ממנה סובל מערך הפסיכיאטרי. אני לא מכיר רופא שקם בבוקר ואומר לעצמו – היום אני אקשור אנשים. הקשירות נובעות מפערים בתשתיות, תקינה ומשאבים. לא משנה איזו ועדה תקום ומה יהיו ההמלצות שלה, כל עוד יש שני אנשי צוות במשמרת לילה, המצב ימשיך להיות קשה ולהוביל בתורך לקשור".

רוית צוק, שופטת בדימוס, ונציגת משפחות החולים אמרה בפאנל: "ישנם חולים שהיו יכולים לקבל מענה בקהילה אך מגיעים לאשפוז. זה מבחינתנו בלתי מתקבל על הדעת. השירותים בקהילה הם כמעט שממה בכל הנוגע למצבי משבר בניגוד למדינות המערב".