קשה למצוא מחקר או מאמן מוסמך שימליץ על אלכוהול כחלק מתפריט התזונה בתקופת האימונים. אין באמת צורך לפרט את תפקידו של האלכוהול כאקט חברתי ושובר שגרה, אבל כמשקה שמסייע להמרצת הגוף או להתאוששות? לא נטעה אם נאמר שהתחושה יותר קרובה להתרוששות מאגרי האנרגיה.
אבל באופן חריג ויוצא מן הכלל, בירה נתפשת כמשקה בעל "יתרונות ספורטיביים מובהקים" וכזאת שמסייעת להשיב את הנוזלים שאבדו בעת האימון. הבירה מכילה מים, דגנים (בדרך כלל שעורה), כשות ושמרים. הבירה המצויה מכילה 4%-6% אלכוהול.
כמו שאר מותגי המשקאות הגדולים בעולם, גם במקרה הזה מדובר בסימן שאלה גדול שיצר שוק הפרסום בנוגע לנחיצותו של המשקה הזהוב לרצים. במילים אחרות: במחקר העדכני לא קיימת המלצה בריאותית או תזונתית לצרוך את המשקה לפני או אחרי אימון.
הדגנים בבירה נחשבים אמנם כפחמימות והמשקה מכיל גם מעט ויטמינים ומינרלים, אך אין להסתמך על המרכיבים הללו כעל מקור תזונה משמעותי.
הטענות שמדובר במשקה שמסייע בתהליך החזרת הנוזלים לגוף ואיזון המלחים, מעולם לא פגשו את הקונצנזוס וההמלצות התזונתיות למתאמנים המקובלות על איגודי הבריאות. בשורה התחתונה: שתיית בירה אינה מומלצת.
למי ששאל מדוע, הנה כמה סיבות:
- זה עולה בקלוריות: כמות האנרגיה בפחית בירה שווה ל- 150 קלוריות, כמו כמות הקלוריות שנמצאות בפחית קולה. שתיית אלכוהול אחרי אימון או חלק מתרבות פנאי מעלה את הסיכוי, לצריכה מוגברת וכמובן, כמה חטיפים מהצד כמו צ'יפס ובוטנים. בקיצור, חגיגת שומן מיותרת.
- זה הרגל ממכר: כשנכנסים לבר בכל פעם אחרי ריצה, יש מצב להתפתות גם למשקאות אלכוהוליים אחרים. כך, בלי לשים לב, ההתמכרות, ולו הקטנה ביותר, כבר יצאה לדרך והכל באיצטלה של בריאות.
- שתיית אלכוהול, כולל בירה, היא לא חלק מהתבנית התזונתית הבסיסית של איגוד הלב האמריקני. להיפך. אם כבר, קיימות הגבלות על שתיית אלכוהול ואזהרות מפני תוספת קלורית ומי שמקפיד על תפריט מדויק יצטרך להפחית במזון או בשתיה אחרים על החשבון.
- ההגבלות כוללות שתייה של שתי מנות משקה אלכוהולי לגברים (2 פחיות בירה), ומנה אחת לנשים (פחית אחת).
צמאים? שתו מים. עד כה לא נמצא נוזל מרווה ממנו וכדי לספק לגוף ויטמינים ומנרלים ולפצות את הגוף על אבדן המלחים בריצה, קחו פירות וירקות במגוון צבעים בכל יום והקפידו על ארוחה מאוזנת אחרי האימון.
הכותבת היא דיאטנית ויועצת תזונה בחברת "חלי ממן"