מוכנים? הנה 5 טיפים שיגבירו לכם את המוטיבציה לספורט

בווידיאו: האישה שתיתן לכם השראה לקום מהספה

על תועלותיה הרבות של הפעילות הגופנית – בתחום הגוף והנפש כאחד – כבר שמעתם מאיתנו לא מעט. מה שפחות מדברים עליו הוא כיצד להתגבר על חוסר החשק לזוז מהספה והמזגן ולנעול נעלי ספורט. הנה כמה טיפים מבוססי מדע שיעזרו לכם לגייס משמעת עצמית, ולהזיז את הגוף. מוכנים? יצאנו לדרך.

אם חיפשתם תמריץ נפשי בכדי להיכנס לכושר, מחקר מ-2011 מספק לכם אותו. השורה התחתונה: אנשים נוטים להעריך בחסר את מידת ההנאה שלהם מפעילות גופנית. החוקרים ביקשו מ-279 אנשים לנסות ולנבא עד כמה לדעתם ייהנו מהפעילות, וכן ביקשו מהם לדווח מה היתה מידת ההנאה בפועל בסיומה.

המסקנה? "בגלל ראייה קצרת טווח, הנוגעת לתחילת הפעילות, אנשים נוטים להעריך שייהנו פחות מהפעילות, מכפי שהם נהנים ממנה בפועל", כותבים החוקרים במאמר שכותרתו "ההטבות הבלתי נראות של ההתעמלות". הם מסכמים כי "על ידי התגברות על הנטייה הזו, אנשים יוכלו לממש את כוונותיהם להתאמן".

אם אתם מעוניינים להתאמן יותר – כל שאתם צריכים לעשות הוא לומר לעצמכם שתקדישו לכך זמן, ואולי אפילו לסמן זאת ביומן. זוהי פחות או יותר מסקנתם של חוקרים אמריקאים וצרפתים, שפירסמו את ממצאיהם ב-Journal of Consumer Research. כך למשל, החוקרים שאלו קבוצת סטודנטים במשך כמה זמן הם מתכננים להתאמן בשבוע הבא. הם גילו כי בהשוואה לקבוצת הביקורת (שלא נשאלה לגבי תוכניות לעתיד), הצעירים המתושאלים התאמנו, בממוצע, במשך 94 דקות נוספות באותו השבוע – בהשוואה לאימונים בשבועות קודמים.

והעיקרון הזה, מדגישים החוקרים, נכון לכל הרגל שאתם מעוניינים לקבע. "עצם העובדה ששאלנו אנשים (שהציבו לעצמם יעדים לפעילות גופנית), במשך כמה זמן יתאמנו – גרמה לכך שהם חשבו על מה שהם צריכים לעשות בכדי שזה יקרה". במילים אחרות: המחשבה על הקדשת הזמן, גרמה להקדשת זמן בפועל. ללא ספק, חומר למחשבה.

אם כבר בתוכניות עבודה עסקינן, אז מתברר שיש סוג מסוים של דפוס מחשבה שמסייע לרצונות עקרוניים להתממש בפועל, ובאופן קבוע. מדובר בדפוס מחשבה בנוסח "אם-אז".

הפסיכולוג והחוקר האמריקאי ד"ר שיין לופז ערך ניסוי בנושא, וביקש ממחצית מהמשתתפים לציין איפה ומתי הם יתאמנו (למשל: אם מדובר ביום שני, אז אלך למכון הכושר לפני העבודה). הוא גילה כי 91% מהמתאמנים "המתכננים" המשיכו להתאמן בקביעות בשבועות שלאחר הניסוי, בעוד שבקרב "הלא מתכננים" – רק 39% המשיכו באימונים.

אם עוד לא עליתם על הטריק הזה, כדאי לדעת: האזנה למוזיקה החביבה עליכם בזמן ספורט, תהפוך אתכם למתאמנים טובים יותר ומרוצים יותר.

במחקר ברזילאי בחנו את ההיפותזה הזו על רוכבי אופניים (ולא סתם, כנראה: אם אתם עושים ספינינג, אז אתם יודעים עד כמה המוזיקה היא חלק אינטגרלי מהאימון). הרוכבים דיוושו בעוצמות שונות, ובסביבות שונות: ללא מוזיקה, עם מוסיקה ועם מוזיקה מועדפת.

החוקרים גילו שאמנם קצב הלב של המתאמנים נותר זהה בכל המצבים המוזיקליים שנבדקו, אבל האופן שבו תפשו את המאמץ היה שונה. התברר, שבזמן רכיבה עם מוזיקה שאינה מועדפת, המתאמנים תפשו את המאמץ כגדול הרבה יותר בהשוואה לכל המצבים האחרים. בנוסף, התגלה שהרוכבים השיגו ביצועים טובים יותר כאשר האזינו למוזיקה המועדפת עליהם, בהשוואה למוזיקה שאינה מועדפת. "האזנה למוזיקה מועדפת בזמן רכיבה ממושכת ובאינטנסיביות גבוהה יכולה לתרום לביצועים", כותבים החוקרים ומוסיפים כי "אנשים המאזינים למוזיקה שאינה מועדפת עליהם עשויים לחוש אי נוחות גדולה יותר בזמן הפעילות, בהשוואה לאחרים".

כקומיקאי צעיר ורעב להצלחה, ג'רי סיינפלד התעקש לשבת ולכתוב בדיחות מדי יום, והיה די נוקשה עם עצמו בעניין. כשנשאל בידי הקומיקאי המתחיל דאז בראד יזאק, כיצד הצליח לגזור על עצמו משטר כתיבה קפדני כל כך, סיינפלד סיפר שהמציא מעין "משחק" (אינפנטילי משהו) סביב הכתיבה. ההשאלה לעולם הכושר (שדורש גם הוא לא מעט משמעת עצמית) – מתבקשת.

"הוא אמר לי להשיג לוח שנה גדול ולתלות אותו על הקיר. השלב הבא היה להשיג מרקר גדול ואדום", כותב יזאק. "הוא אמר לי לסמן 'איקס' על כל יום שבו מילאתי את משימת הכתיבה". על פי סיינפלד: "לאחר כמה ימים תראה שרשרת של איקסים אדומים. אם תמשיך, השרשרת תמשיך לגדול. אתה תאהב לראות את השרשרת הזו, במיוחד אחרי שכבר חלפו כמה שבועות שהתמלאו באיקסים אדומים. המשימה היחידה שתיוותר לך אחר כך היא לא לשבור על השרשרת". אם זה עבד לסיינפלד, אולי זה יעבוד גם עבורכם.

שיהיה בהצלחה